מקדש אנינו
מקדש אֶנִינוּ או מקדש ציפור הרעם הלבנה (בשומרית:E-ninnu 𒂍𒐐 ,פירוש מילולי: "בית 50") היה מקדש לאל הלוחם נינגירסו בעיר השומרית גירסו בדרום מסופוטמיה. גירסו הייתה המרכז הדתי של מדינה שנקראה לגש. בין השליטי לגש שתרמו למבנה אֶנִינוּ, היה המלך אור-ננשה בסוף המאה ה-26 לפנה"ס, נכדו אנאטום במאה שלאחר מכן, אורוקאגינה במאה ה-24 וגודאה, שליט לגש באמצע המאה ה-22 לפנה"ס.
באתר נמצאו לבנים בהן חקוקים השמות אור-ננשה (Ur-Nanshe) ואנאטום (Eannatum), אך רוב הלבנים מתוארכות לשחזור שבוצע על ידי גודאה (Gudea). גלילי גודאה, אולי הטקסט הארוך ביותר ששרד שנכתב בשפה השומרית, מתארים את תהליך בניית המקדש ואת הטקסים והסמלים הקשורים אליו.
מקדש לנינגירסו היה קיים ככל הנראה מימיה הראשונים של העיר. אלים שומריים מסוימים היו קשורים בדרך כלל לערים מסוימות ונינגירסו פירושו "אדון גירסו", כלומר האל הפטרון של העיר.
חפירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יותר מתריסר פסלי דיוריט של גודאה התגלו, במהלך חפירות צרפתיות בגירסו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, במקדש מהתקופה ההלניסטית על תל הפאלה. המקדש נבנה על ידי מלך מקומי זוטר, אדאד-נדין-אקה, כדי לכבד את גודאה באתר מקדשו לנינגירסו, שהיה אז כבר בן 2000 שנה. אדאד-נדין-אקה בנה באתר גם ארמון בסגנון פרתי. החופרים הצרפתים מעולם לא הבינו שמקדש אנינו שחיפשו נמצא ממש מתחת לארמון זה, והם הפסיקו את החפירות בשנת 1933. יותר מ-80 שנה לאחר מכן חזרו הבריטים לחפור באתר בניהולו של המוזיאון הבריטי. ראש החפירות, סבסטיאן ריי, הצליח סוף סוף לאתר את המקדש בשנת 2016 והוביל כמה עונות של חפירות באתר[1]. בפברואר 2023, ארכאולוגים מהמוזיאון הבריטי וממוזיאון גטי זיהו את מקדש אנינו לצד שרידי הארמון השומרי בן 4,500 השנים של המלכים וחשפו יותר מ-200 לוחות בכתב יתדות המכילים רשומות מנהליות של גירסו[2].
משמעות השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם אנינו, בית 50, מתייחס לחמישים הכוחות האלוהיים שהעניק אנליל לבנו נינגירסו. לטענת סבסטיאן ריי, המשמעות המסופוטמית של המספר 50 היא אינסוף. ניתן אם כך להתייחס אליו כאל "הבית הכל-יכול" או "הבית בעל הכוחות האינסופיים". כמו כן, ניתן לו השם "ציפור הרעם הלבנה", המסמלת את התגלמות דמותו של נינגירסו[1].
חלומות גודאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלך גודאה חלם סדרת חלומות, בהם הוטל עליו לבנות מקדש עבור נינגירסו[1]:
חלום ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלום נשלח לגודאה אדם ענק – עם כנפיים של ציפור רעם וחלק תחתון בצורת גל אשר ציווה עליו לבנות את מקדש אנינו. לאחר מכן מופיעות שתי דמויות: אישה האוחזת בחרט זהב, וגיבור האוחז בלוח לאפיס לזולי שעליו צייר את תוכנית המבנה של הבית. הענק הניח לבנים בתבנית לבנים וסל נשיאה לפני גודאה – כשברקע אריה רוקע בעוז עם פרסתו. לאחר שהתעורר, גודאה לא יכול היה להבין את החלום ולכן נסע למקדש האלה ננשה, האלה המופקדת על פירוש חלומות וניבוי עתידות. ננשה מסבירה שהגבר הענק הוא אחיה נינגירסו, והאישה עם החרט המוזהב היא אלת הכתיבה של ניסאבה, שמורה לו לבנות את המקדש כך שיהיה מיושר אסטרונומית עם "הכוכבים הקדושים". הענק הוא נינדוב, אדריכל-אל הסוקר את תוכנית המקדש. האריה הוא גודאה עצמו, אשר להוט להתחיל בעבודות הבנייה.
ננשה מורה לגודאה לבנות לאל נינגירסו - מרכבה מעוטרת עם סמל, כלי נשק ותופים. גודאה בונה את המרכבה ולוקח אותה למקדש.
חלום שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלום השני האל מודיע לו שבניית המקדש תביא שפע מיידי לעירו, התעלות תתמלאנה מים רבים, השמן יישפך כמים והצמר ייערם בכמויות גדולות.
גודאה ניגש לעבודה במרץ ומודד את אתר הבנייה, ואז מניח את הלבנה הראשונה בטקס חגיגי. חומרי הבנייה מובאים מאזור רחב הכולל את שושן, עילם, מגן, מלוחה ולבנון. ארזי הלבנון צפים כנראה מלבנון על נהר הפרת, דרך תעלת "איתורונגל" אל גירסו.
חלום שלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלום שלישי חושף את צורתם ואופיים של המקדשים, מפרט את אופן בניית המבנה עם הנחת היסודות, בהשתתפות קבוצת אלי ה"אנונאקי" כולל אנכי, ננשה ובאו (בת זוגו של נינגריסו).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sébastien Rey, Angelo Di Michele, Elisa Girotto, Holger Gzella, The temple of Ningirsu: the culture of the sacred in Mesopotamia, Eisenbrauns, University Park, PA, 2024
- MORRIS JASTROW, Jr., PH. D, THE RELIGION OF BABYLONIA AND ASSYIA, pg. 57-58
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גודאה ומורשתו, באתר הספרייה הלאומית
- מקדש אנינו, באתר אנציקלופדית בריטניקה (באנגלית)
- The Discovery Of The 4500 Year Old Sumerian Temple Of The Mighty Thunder God, באתר יוטיוב, 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Daniel Weiss, Temple of the White Thunderbird, Archaeology, 2020, עמ' 38-45
- ^ Tobi Thomas, Discovery of 4,500-year-old palace in Iraq may hold key to ancient civilisation, The Guardian, February, 2023