לדלג לתוכן

מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית משנת 1897 היה המפקד הראשון והיחיד שבוצע באימפריה הרוסית (פינלנד לא הוחרגה). הוא רשם נתונים דמוגרפיים החל מינואר 1897. בעבר, הוועדה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה טבלאות סטטיסטיות על בסיס רשימות פיסקליות (ревизские списки).

המפקד הרוסי השני נקבע לדצמבר 1915, אך בוטל בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה שנה וחצי לפני כן (ביולי 1914).[1] לא נערך מחדש לפני המהפכה הרוסית. המפקד הבא שהתקיים ברוסיה התרחש רק בסוף 1926, כמעט שלושה עשורים לאחר מכן.

פרויקט המפקד הוצע בשנת 1877 על ידי פיוטר סמנוב-טיין-שנסקי, גאוגרף רוסי מפורסם וראש הלשכה הסטטיסטית המרכזית, ואושר על ידי הצאר ניקולאי השני בשנת 1895.

המפקד בוצע בשני שלבים. בשלב הראשון (דצמבר 1896 — ינואר 1897) המונים (135,000 איש: מורים, כמרים וחיילים יודעי קרוא וכתוב) ביקרו בכל משקי הבית ומילאו את השאלונים, שאומתו על ידי מנהלי מפקד האוכלוסין המקומיים. בשלב השני. (בינואר 1898) המונים ביקרו בו זמנית בכל משקי הבית כדי לאמת ולעדכן את השאלונים. למרות שמדובר במפקד היחיד שהם לקחו אי פעם, היסטוריונים הצליחו לגלות את אוכלוסיית האימפריה הרוסית בפרקי זמן קדומים יותר, עדיין מאיסוף מפקדי ערים.

עיבוד הנתונים ארך 8 שנים באמצעות מכונות כרטיסי הולרית. פרסום התוצאות החל בשנת 1898 והסתיים בשנת 1905. בסך הכל הונפקו 119 כרכים עבור 89 מחוזות, וכן סיכום בן שני כרכים.

השאלון הכיל את השאלות הבאות:

  • שם משפחה, השם הפרטי, הפטרונים או הכינוי (прозвище)
  • מין
  • יחס ביחס לראש המשפחה או משק הבית
  • גיל
  • מצב אישי
  • מעמד חברתי: סוסלובייה (אחוזה), דרגה או תואר (сословіе, состояніе, званіе)
  • מקום לידה
  • מקום הרשמה
  • מקום מגורים קבוע
  • הודעה על היעדרות
  • דת
  • שפת אם
  • אוריינות
  • משלח יד (מקצוע, סחר, תפקיד משרה או שירות), ראשוני ומשני כאחד

בטבלאות סיכום המפקד, הלאום התבסס על שפת האם המוצהרת של המשיבים.

תוצאות מפקד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך האוכלוסייה של האימפריה הרוסית נרשמה כ-125,640,021 איש (50.2% נשים, 49.8% גברים; עירוני 16,828,395, גיל חציוני של 21.16 שנים).

השפות המדוברות ביותר, מהן נקבע הלאום היו:[2]

# שפה כמות אחוז מהאוכלוסייה
1 רוסית (בתור "רוסית גדולה") 55,667,469 44.31
2 אוקראינית (בתור "רוסית קטנה") 22,380,551 17.81
3 טורקית-טטרית 13,373,867 10.64
4 פולנית 7,931,307 6.31
5 בלארוסית (בשם "רוסית לבנה") 5,885,547 4.68
6 יידיש 5,063,156 4.03
7 שפות פיניות 3,502,147 2.79
8 גרמנית 1,790,489 1.43
9 לטבית 1,435,937 1.14
10 שפות קרטוויליות (גרוזינית, מינגרליאן, סוון) 1,352,535 1.08
11 Aukštaitian (בשם "ליטאית", למעט Samogitian) 1,210,510 0.96
12 ארמנית 1,173,096 0.93
13 מולדובנית ורומנית 1,121,669 0.89
14 שפות דאגסטניות 1,091,782 0.87
15 סמוגיסטית 448,022 0.36
16 טג'יקית 350,397 0.28
17 יוונית[3] 186,925 0.15
18 בולגרית 172,659 0.14
19 אוסטית 171,716 0.13
סך הכל 125,640,021 100
תפוצה של שפות יהודיות (כגון יידיש) באימפריה הרוסית, 1897.
דרגה דת[4] כמות אחוז מהאוכלוסייה
1 מזרח אורתודוקסים 87,123,604 69.34%
2 מוחמדים (מוסלמים) 13,906,972 11.07%
3 קתולים רומיים 11,467,994 9.13%
4 יהודים 5,215,805 4.15%
5 לותרנים 3,572,653 2.84%
6 אדוקי האמונה הישנה ואחרים שהתפצלו מהדת הפרבוסלבית 2,204,596 1.75%
ז גרגוריאנים ארמנים 1,179,241 0.94%
8 בודהיסטים ולאמיסטים 433,863 0.34%
9 רפורמים 85,400 0.07%
10 מאנוסים 66,564 0.05%
11 קתולים ארמנים 38,840 0.03%
12 בפטיסטים 38,139 0.03%
13 קראים 12,894 0.01%
14 אנגליקנים 4,183 0.003%
15 ערכים נוצרים אחרים 3,952 0.003%
16 לא נוצרים אחרים 285,321 0.23%
סך הכל 125,640,021 100%

אוכלוסייה לפי מדינות מודרניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים הגדולות ביותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים הגדולות ביותר באימפריה לפי המפקד:

זמינות נתונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל טופס ספירה הועתק פעמיים, עם שלושת העותקים שהוגשו לארכיוני המחוז, בארכיוני הנפות ובמשרד הלשכה הסטטיסטית המרכזית בסנט פטרסבורג. העותקים בסנט פטרסבורג נהרסו לאחר שהועברו לטבלאות.[5][6] מרבית העותקים שנשמרו ברמה המקומית והאזורית נהרסו אף הם; עם זאת, המפקד השלם עבור נפות ארכנגלסק וטובולסק נשמר, והמפקד בכמה נפות אחרות קיים גם כן.[7][8]

כמו במפקדים רבים אחרים בעידן הלאומיות, התוצאות משקפות את השקפותיהם על המדיניות הלאומית של הרשויות. במקרה זה, אוכלוסיית האתנים הרוסיים התנפחה. כך למשל, מספר הפולנים אינו מיוצג.[9][10] פקידי האימפריה סיווגו את השפות האוקראיניות והבלארוסיות כשייכות לקבוצה הרוסית ותייגו את הלאומים הללו כרוסית קטנה עבור אוקראינים ורוסית לבנה לבלארוסים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ http://www.gks.ru/free_doc/new_site/rosstat/smi/stat_2012-10-10.pdf
  2. ^ Первая всеобщая перепись населения Российской Империи 1897 г. Распределение населения по родному языку, губерниям и областям (ברוסית). Demoscope Weekly. נבדק ב-26 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ בעיקר יוונית פונטית מזרחית, המדוברת במיוחד על ידי יוונים בדרום רוסיה וגאורגיה ועל ידי יוונים של הקווקז במחוז הקווקזי הרוסי ובמחוז קארס
  4. ^ Демоскоп Weekly - Приложение. Справочник статистических показателей
  5. ^ "Russia, Jewish Families in Russian Empire Census, 1897". Ancestry. נבדק ב-10 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Russia Census". FamilySearch. נבדק ב-10 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "1897 Census of Imperial Russia". Find Russian Heritage. נבדק ב-10 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Documents of the First General Census of the population of Russian Empire in the Ukrainian Archives". Alex Dunai's personal website. אורכב מ-המקור ב-2019-04-17. נבדק ב-2020-04-04.
  9. ^ Piotr Eberhardt, Jan Owsinski, Ethnic groups and population changes in twentieth-century Central-Eastern Europe, M.E. Sharpe, 2003, ISBN 0-7656-0665-8, Google Print, p.27
  10. ^ Jerzy Borzęcki, The Soviet-Polish peace of 1921 and the creation of interwar Europe, Yale University Press, 2008, ISBN 0-300-12121-0, Google Print, p.10