מפקד האוכלוסין בברית המועצות (1926)
מפקד אוכלוסין 1926 של ברית המועצות רשמית, מפקד ברית המועצות הראשון התקיים בדצמבר 1926. זה היה כלי חשוב בבניין המדינה של ברית המועצות, סיפק לממשלה מידע אתנוגרפי חשוב וסייע בהפיכתה מחברת קיסרית לחברה סובייטית. ההחלטות שקיבלו אתנוגרפים בקביעת האתניות של יחידים, בין אם באזורים האסיאתיים או האירופיים של האימפריה הרוסית לשעבר, דרך עריכת "רשימת האתניות של ברית המועצות", וכיצד נמשכו גבולות מעורבבים לאזורים הייתה השפעה משמעותית על המדיניות הסובייטית בהמשך. אתנוגרפים, סטטיסטיקאים ובלשנים ערכו שאלונים ורשימת אתניות למפקד. עם זאת, הייתה להם גם מטרה שאפתנית יותר לשנות במכוון את זהותם על פי עקרונות המרקסיזם-לניניזם. כדברי אנסטס מיקויאן, ברית המועצות הייתה: "יצירה וארגון של מדינות חדשות".[1]
מפקדים קודמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד ברית המועצות הראשון הגיע אחרי שני מפקדים חלקיים שביצעו הבולשביקים לאחר תפיסת השלטון שלהם ברוסיה. הראשון, המפקד הכללי של 1920, התרחש במהלך מלחמת האזרחים ומלחמת פולין-ברית המועצות. לפיכך היא לא הצליחה להתמודד עם עריכת מפקד בקרים, חלק גדול מטרנסדניסטריה, קווקז, אוקראינה, ביילורוסיה, המזרח הרחוק, סיביר ומרכז אסיה במרכז ברית המועצות, כמו גם עם חלקיה הצפוניים הרחוקים. עם זאת היה גידול של 15 מיליון איש בלבד: בשנת 1926 חלה עלייה באוכלוסייה בין 1920 ל-1926, המהווים כ-131,304,931 איש על פי מגזין TIME, בעוד שהיא עדיין לא נחשפה בהיסטוריה של רוסיה. מפקד 1923 הוגבל לערים. לפני המהפכה הרוסית, מפקד האימפריה הרוסית היחיד נעשה בשנת 1897.
מתודולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על ידי סיווג האוכלוסייה במונחים של לאומים - כמנוגדים לשבט או קהילה - יחד עם מדיניות שהעניקה למדינות הללו אדמות, משאבים וזכויות, עודדו מומחים ואליטות מקומיות להתערב באיסוף המידע אודותיהם.
רשימת אתניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה זו, הנקראת "תוכנית ועיבוד רישום אתני כלל-סובייטי לשנת 1926, כרך 7, מילון הלאומים" ופורמסה במוסקבה 1927, פותח על ידי קודמו של השירות הפדרלי לסטטיסטיקה: המינהל המרכזי לסטטיסטיקה של ברית המועצות.[2]
- רשימת הלאומים וקבוצות אתניות (מצוינים לאומים, אשר מנו לפחות 50,000 במפקד)
- רוסים – 77,791,124
- אוקראינים – 31,194,976
- בלארוסים – 4,738,923
- קזחים – 3,968,289
- אוזבקים – 3,904,622
- טטרים – 3,159,176 [3]
- יהודים – 2,680,823[4]
- גאורגים – 2,149,461 [5]
- אזרים – 1,706,605
- ארמנים – 1,567,568
- מורדבינים – 1,340,415
- גרמנים – 1,238,549
- צ'ובאשים – 1,117,419
- טג'יקים – 978,680
- פולנים – 782,334
- טורקמנים – 763,940
- קירגיזים - 762,736
- בשקירים – 713,693
- אודמורטים - 514,187
- מארים - 428,192
- ואינחים - 392,600 [6]
- מולדובנים – 278,903
- אוסטים – 272,272
- קרלים - 248,120
- מישארי - 242,640
- יקוטים - 240,709
- בוריאטים - 237,501
- קומי - 226,383
- יוונים – 213,716
- אווארים קווקזים - 158,769
- אסטונים - 154,666
- לטבים – 151,410
- פרמיאקים - 149,488
- קאראקלפאקים – 146,317
- קברדינים - 139,925
- פינים - 134,701
- לזגינים - 134,529
- קלמיקים – 132,114
- בולגרים – 111,296
- דרגינים - 108,963
- קומיקים - 94,549
- קוריאנים - 86,999
- טלישים - 77,323
- כורדים - 69,184
- צ'רקסים - 65,270
- צוענים - 61,234
- אבחזים - 56,957
- קארצ'ים - 55,123
- אויגורים - 53,010
אוכלוסייה לפי רפובליקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוסיה - 100,891,244 (17,442,655 אוכלוסייה עירונית)
- הרפובליקה הקזחית - 6,503,006 (עירונית: 539,249)
- הרפובליקה הקירגיזית - 993,004 (עירונית: 121,080)
- הרפובליקה האוקראינית - 29,018,187 (עירונית: 5,373,553)
- מולדביה - 572,114
- הרפובליקה האוזבקית - 5,272,801 (1,102,218 אוכלוסייה עירונית)
- הרפובליקה הטג'יקית - 827,200
- בלארוס - 4,983,240 (847,830 אוכלוסייה עירונית)
- עבר הקווקז
- הרפובליקה הגרוזינית - 2,666,494 (594,221 אוכלוסייה עירונית)
- אזרבייג'ן - 2,314,571 (649,557 אוכלוסייה עירונית)
- הרפובליקה הארמנית - 880,464 (167,098 אוכלוסייה עירונית)
- הרפובליקה הטורקמנית - 1,000,914 (עירוני: 136,982)
- סך הכל בברית המועצות - 147,027,915 (עירונית: 26,314,114)
עשרת הערים הגדולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | עיר | אוכלוסייה |
| 1 | מוסקבה | 2,025,947 |
| 2 | לנינגרד | 1,614,008 |
| 3 | קייב | 513,637 |
| 4 | באקו | 453,333 |
| 5 | אודסה | 420,862 |
| 6 | חרקוב | 417,342 |
| 7 | טשקנט | 323,544 |
| 8 | רוסטוב על הדון | 308,103 |
| 9 | טביליסי | 294,044 |
| 10 | דנפרופטרובסק | 232,925 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Henry Joachim Dubester (1948). "USSR: Census of 1926". National Censuses and Vital Statistics in Europe, 1918–1939: An Annotated Bibliography, with 1940–1948 Supplement. USA: Gale Research Company.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Национальный вопрос и национальная култура в Северо-Кавказском крае (Итоги и перспективы): К предстоящему съезду горских народов" (Natsionalny vopros i natsionalnaya kultura v Severo-Kavkazskom kraye (Itogi i perspektivy): K predstoyashchemu syezdu gorskikh narodov), Rostov-on-Don, 1926.
- ^ Empire of Nations: Ethnographic Knowledge and the Making of the Soviet Union by Francine Hirsch, Cornell University Press, 2005, pp. 329–333
- ^ כולל תת-קבוצה אתנית של טטרים, הנקראת מישארי
- ^ במהלך המפקד יהודים חולקו לקבוצות: יהודים (אשכנזים) - 2,599,973, יהודי ההרים - 25,974, יהודים גאורגים - 21,471, יהודים בוכרים - 18,698, קרימצ'קים - 6,383, קראים - 8,324
- ^ כולל קבוצות אתניות : מגרלים, אג'רים, סוואנים, לאזים
- ^ שם כולל לצ'צ'נים ואינגושים, שהיה מקובל אז
| מפקדי אוכלוסין ברוסיה | ||
|---|---|---|
| האימפריה הרוסית | 1897 | 
|
| רוסיה הסובייטית וברית המועצות | 1926 • 1939 • 1959 • 1970 • 1979 • 1989 | |
| הפדרציה הרוסית | 2002 • 2010 • 2021 | |
| ניהול מפקד אוכלוסין | השירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית | |