מסביב לעולם בשמונים יום עם מייקל פיילין
תמונת הפתיחה של פרקי הסדרה | |
מבוסס על | מסביב לעולם בשמונים יום |
---|---|
סוגה | טלוויזיה תיעודית, סדרה המבוססת על ספר |
מנחים | מייקל פיילין |
שחקנים | מייקל פיילין |
ארץ מקור | הממלכה המאוחדת |
מספר עונות | 1 |
מספר פרקים | 7 |
הפקה | |
מוזיקה | Paddy Kingsland |
שידור | |
רשת שידור | BBC |
תקופת שידור מקורית | 11 באוקטובר 1989 – 22 בנובמבר 1989 |
קישורים חיצוניים | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
מסביב לעולם בשמונים יום עם מייקל פיילין היא סדרת טלוויזיה של רשת ה-BBC, אשר הוקרנה לראשונה בשנת 1989 בערוץ BBC1. היא נוצרה בהשראת עלילת ספרו של הסופר הצרפתי ז'ול ורן, שבו יצא הנוסע הבריטי הדמיוני פילאס פוג במסגרת התערבות להקיף את כדור הארץ בתוך 80 יום או פחות. הקומיקאי והשחקן הבריטי מייקל פיילין יצא לנסות ולהשיג הישג דומה ובאותו נתיב, ככל האפשר. על מנת לשחזר את תנאי הניסיון נאסר על פיילין להשתמש בתחבורה אווירית, שלא הייתה קיימת כלל בתקופה שבה מתרחשת עלילת ספרו של ורן. שבעת פרקי הסדרה, שאותם הציג פיילין, סקרו את מסעו. אל פיילין התלווה צוות צילום בן חמישה אנשים, שנקרא באופן קולקטיבי פספרטו, כשמו של המשרת אשר ליווה את פוג במסעו.
הסדרה זכתה לביקורות חיוביות והופצה בהצלחה גם מחוץ לבריטניה. היא נמכרה גם במהדורות וידאו ו-DVD ובעקבותיה פרסם פיילין את סיפור המסע בספר.
המסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיילין יצא לדרך ממועדון הרפורמה בלונדון ברכבת האוריינט אקספרס אל נמל דובר ובמעבורת מעבר לתעלת למאנש אל צרפת. הוא המשיך בדרכו ברכבת דרך צרפת, שווייץ, ליכטנשטיין ואוסטריה. משם הגיע באוטובוס לוונציה שבאיטליה וממנה ליוון. הוא הפליג בים התיכון דרך תעלת קורינתוס אל אלכסנדריה שבמצרים.
במצרים עשה פיילין את דרכו ברכבת לסואץ על חוף ים סוף והפליג במעבורת לג'דה שבערב הסעודית. לאחר שהחמיץ אפשרות להמשיך לעומאן הוא קיבל רשות מיוחדת לנסוע ברכב דרך ערב הסעודית דרך ריאד וקטר אל דובאי שבאיחוד האמירויות הערביות, אך ללא ליווי של צוות הצילום.
בדובאי עלו פיילין ומלוויו על ספינת מפרש (דאו) מהודו למסע מיוחד במינו בן שמונה ימים דרך הים הערבי אל בומביי שבהודו. הצילומים הרבים ממסע זה הפכו לפרק נוסף בסדרה שנועדה במקור לכלול שישה פרקים בלבד.
מבומביי נסע פיילין ברכבת לעיר מדראס שבחוף המזרחי של הודו. משם הפליג לסינגפור באונייה יוגוסלבית ואתו צלם אחד בלבד. בסינגפור הספיק בקושי להשיג את הפלגת ההמשך שלו באונייה שיצאה להונג קונג. משם עשה את דרכו במעבורת אל גואנגג'ואו שבסין וממנה ברכבת אל שאנגחאי.
פיילין הפליג במעבורת מסין אל יוקוהמה שביפן ועשה את דרכו ברכבת אל טוקיו. לאחר מכן הפליג באוניות מכולות לרוחב האוקיינוס השקט במסע בן 11 יום אל נמל לונג ביץ' בקליפורניה שבארצות הברית, תוך חציית קו התאריך הבינלאומי. אז עבר טקס חניכה עם עוד שלושה מלחים שחצו לראשונה את קו התאריך. מלונג ביץ' יצא ברכבת אל לוס אנג'לס, וממנה לרוחב ארצות הברית דרך קולורדו, שיקגו ועד לניו יורק.
פיילין חצה את האוקיינוס האטלנטי באוניית מכולות במסע בן שמונה ימים שהסתיים בפליקסטו שבבריטניה. משם עשה את דרכו ברכבת אל נקודת המוצא שלו, מועדון הרפורמה בלונדון, שאליו הגיע לאחר מסע של 79 ימים ושבע שעות.
לאורך נתיב מסעו ובתחנות השונות שבהן עבר ליקט פיילין חוויות תרבותיות רבות. הוא פגש תושבים מקומיים, ביקר באתרים שונים, התוודע למנהגים ולטקסים שונים וטעם מזון מקומי. תוכנית המסע שלו לא התגשמה בשלמותה: הוא עמד מספר פעמים בפני תקלות ועיכובים שהיו עלולים לגזור עליו כישלון בהשגת מטרתו ונאלץ לנקוט בפתרונות ואלתורים שונים על מנת להשלים את מסעו במועד.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיילין היה למעשה המועמד הרביעי של ה-BBC לנוסע במסע הקפת העולם. שלושה מועמדים שקדמו לו - היוצר התיעודי אלן ויקר (Alan Whicker), העיתונאי מיילס קינגטון (Miles Kington) ואיש הטלוויזיה נואל אדמונדס (Noel Edmonds) - דחו את ההצעה לצאת למסע.
מסעו של פיילין החל ב-25 בספטמבר 1988 והסתיים ב-12 בדצמבר. במהלכו הוא חלף דרך 17 מדינות[1] ברגל, ברכבת, באונייה, בכדור פורח וכן במזחלת שנגררה על ידי כלבים. רק ארבעה מאנשי צוות הצילום שלו השלימו את הקפת כדור הארץ, ואילו האחרים הוחלפו בדרך על ידי אנשי צוות אחרים. פיילין היה הנוסע היחיד שהשלים את המסע בכל קטעי הדרך היבשתית. כמה מאנשי צוות הצילום עשו חלקים מהמסע בטיסה.
סדרת הטלוויזיה הופקה על ידי קלם ואלאנס (Clem Vallance), בוימה על ידי רוג'ר מילס (Roger Mills) ונערכה על ידי דייוויד תומאס (David Thomas). היא לוותה בפסקול מעשה ידי היוצר פאדי קינגסלנד (Paddy Kingsland).
בעקבות המסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המסע סביב העולם יצא פיילין למסעות נוספים (שמונה במספר עד 2018) עבור ה-BBC. ביניהם היה מסע מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ומסע סביב האוקיינוס השקט. ב-2008 יצא גם לנסיעה מיוחדת שתועדה בתוכנית תיעודית על מנת לאתר ולפגוש לאחר עשרים שנה את אנשי צוות ספינת הדאו ההודית שבה הפליג לרוחב הים הערבי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מסביב לעולם בשמונים יום עם מייקל פיילין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מסביב לעולם בשמונים יום עם מייקל פיילין", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מסביב לעולם בשמונים יום עם מייקל פיילין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- על הסדרה, באתר המסעות של מייקל פיילין
- פרקי הסדרה באתר Internet Archive
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר המסעות של פיילין מציין 14 מדינות.