לדלג לתוכן

מנחם מנדל זקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מנחם מנדל יוסף זקס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1898
תרנ"ח
סילובה
פטירה 13 בינואר 1974 (בגיל 76 בערך)
תשל"ד
ירושלים
מקום קבורה חלקת הנביאים בהר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ראדין, ניו יורק
תקופת הפעילות ?–1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות עולם הישיבות הליטאי
תחומי עיסוק תלמוד
תפקידים נוספים ראש ישיבת ראדין
רבותיו הרב ראובן דב דסלר
הרב מאיר שמחה מדווינסק
הרב ישראל מאיר הכהן ה"חפץ חיים"
הרב איצלה מפוניבז'
צאצאים רבי אברהם גרשון זקס, רבי הלל זקס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבלת פנים שערכו לכבודו בוגרי ישיבת ראדין. הרב זקס נואם ולימינו (לשמאל התמונה) יושב הרב דב סוקולובסקי, ואחריו הסופר דוד זריצקי. ירושלים 1962

הרב מנחם מנדל יוסף זקס (כונה גם ר' מנדל שידלובצר; תרנ"ח, 1898י"ט בטבת תשל"ד, 13 בינואר 1974), חתנו של הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"), היה ראש ישיבת ראדין, ולאחר מכן בוחן בישיבת רבנו יצחק אלחנן. כן היה ממנהיגיו הבולטים של "ועד ההצלה בניו יורק", ומבכירי החברים במועצת גדולי התורה דאמריקה.

נולד לרבי יעקב מרדכי זקס (נהרג על ידי הנאצים בשנת תש"ג) בעיירה סילובה ((אנ'); לעיתים: שידלובה) הסמוכה לקלם שבמדינת ליטא. בישיבת כנסת בית יצחק שבסלובודקה, שם למד מספר שנים עד שעברו הוריו לקמניץ, אז עבר ללמוד בישיבת ראדין בראשות חותנו לעתיד הרב ישראל מאיר הכהן והרב משה לודינסקי, משם עבר ללמוד בפוניבז' אצל הרב איצלה מפוניבז'. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר ללמוד בעיירה הֶמְל אצל הרב ראובן דב דסלר, (אביו של הרב אליהו אליעזר דסלר וגיסו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי) בישיבה שמנתה 7 בחורים, בראשות הישיבה שימש באותה העת גם הרב יעקב כ"ץ. כמו כן למד גם אצל הרב מאיר שמחה מדווינסק בעל המשך חכמה ואף עזר לו רבות בהוצאת הספר. ניחן בזיכרון טוב ובהתמדתו הרבה רכש ידע רב בתלמוד.

בשבט תרפ"ג (1923) נשא לאשה את פייגא חיה, בת הזקונים של החפץ חיים (בן 64 היה בלידתה) שהבטיחו כנדוניה להיות סמוך על שולחנו במשך שלוש שנים[1]. החפץ חיים כתב: ”זכיתי לחתן את בתי עם תלמיד חכם[2].

לאחר נישואיו התגורר בראדין ונסתגר במשך חמש עשרה שנה בעליית הגג שבבית חותנו ועסק שם בתורה בגפו, חותנו שהעריך מאוד את עיסוקו בתורה הקפיד שלא יבזבז את זמנו כלל, באותו זמן רכש בקיאות רבה בכל חלקי התורה, עד שידע לצטט בעל פה את כל הספרות התורנית המקובלת, בשנת תרפ"ו נתמנה רשמית לר"מ בישיבה ולנשיא ה"כולל קדשים" שע"י הישיבה[3], מנויו נעשה על ידי שלקחו חותנו להיכל הישיבה ואמר לו למסור שם שיעור, עם פטירתו של הרב נפתלי טרופ בשנת תרפ"ח, נתמנה הרב זקס לראש הישיבה לצידו של הרב ברוך יוסף פייבלזון. לאחר פטירת הרב פייבלזון, נותר הרב זקס לראש הישיבה היחיד.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה בתרצ"ט (1939) עם פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק ולאחר מכן לוילנא לשם נאלץ הרב זקס להעתיק את הישיבה, כאשר בכוונתו להעביר את בני הישיבה לחו"ל, אך רצונו זה לא צלח בידו ובני הישיבה הוגלו לסיביר והישיבה נסגרה למורת רוחו.

לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לרוחבה ומשם עברה לקובה שביפן[4]. בשנת תש"א הגיע לארצות הברית והתיישב בניו יורק, ומאז התמסר כולו ל"ועד ההצלה" לפליטי המלחמה, וצורף למועצת גדולי התורה באמריקה, כמו כן הקים ישיבה לפליטי המלחמה בקנדה. בשנת תש"ג הקים יחד עם הרב מרדכי לנדינסקי את "ישיבת חפץ חיים מראדין" בניו יורק, אליה הביא כארבעים פליטים שלמדו בעברם בישיבת ראדין שבפולין[3]. כמו כן שימש מחמת אילוצי פרנסה כבדים כבוחן משנת תש"ו בישיבת רבנו יצחק אלחנן, בסוף ימיו עלה לישראל והתגורר בקרית מטרסדורף בירושלים עד לפטירתו בי"ט בטבת תשל"ד (1974).

  • הרב צבי הירש (ה' באב תרפ"ד - ב' באייר תשנ"א) - הגיע לארצות הברית עם הוריו ונישא לבתו של הרב פנחס אליהו שפיגל.
  • הרב אברהם גרשון (נפטר ט' בסיון תשמ"ט) - חתן הרב חנוך העניך טייטלבוים, אב"ד סאסוב וקרצקיע, מחבר הספרים "עיר חנוך" ו"יד חנוך". כיהן כראש ישיבת "חפץ חיים" במונסי.
  • רבקה (נפטרה ר"ח שבט תשס"ח) - נישאה לרב גרשון אברהם ויזנפלד, תלמידו של הרב אריה לייב מאלין בישיבת בית התלמוד. לימד בישיבת בית התלמוד, ובישיבה שפתח בפאסייק, נפטר בכ"ה באלול תשמ"א.
  • הרב הלל זקס (ט"ו בשבט תרצ"א - כ"ב בטבת תשע"ה) - נישא לאהובה אסתר בת הרב משה חברוני, כיהן כראש ישיבות חברון וכנסת הגדולה.

הרב ישראל מאיר זקס מתגורר בברוקלין ומשמש כמלמד בתלמוד תורה. הרב יעקב יהושוע מתגורר בירושלים וראש כולל במודיעין עילית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דוד זריצקי, צנוע וגדול, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 369–378.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כתבי רבי מענדיל – פרקי חיים, ניו יורק תשע"ג, עמ' רנ; הוא הוסיף לכך תנאי שבאם יעלה החותן לארץ ישראל (זאת הייתה תוכניתו) הרי התנאי בטל ואין עליו חובה לתת לו אלא פת ומרק של קטניות בלבד.
  2. ^ מצוטט אצל דוד זריצקי, להלן קישורים חיצוניים.
  3. ^ 1 2 אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' מנחם מענדיל יוסף זאקס שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 46, באתר היברובוקס
  4. ^ 1400 פליטים יהודים ביפאן-במצב שלאחר יאוש, המשקיף, 1 ביולי 1941