מנחם אריאב

מנחם אריאב
	מנחם אריאב (משמאל) לצד בנו, ראובן
לידה	18 ביוני 1929; ברשט, רומניה
פטירה	6 באוקטובר 2017 (בגיל 88)
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1949
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית, קדימה.
	1977–2008; (כ־31 שנים)
	→ מוטקה אלון שמעון גפסו ←
	סגן ראש עיריית נצרת עילית; יו"ר החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה; מזכיר מועצת הפועלים וחבר הוועד הפועל בהסתדרות בעיר; חבר דירקטוריון כור תעשיות; יו"ר מועצת הרשות לפיתוח הגליל; חבר דירקטוריון התעשייה הצבאית; חבר דירקטוריון מפעל הפיס; יו"ר התאחדות עולי רומניה; מ"מ יו"ר וגזבר ההתאחדות לכדורגל בישראל;
	סגן ראש עיריית נצרת עילית; יו"ר החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה; מזכיר מועצת הפועלים וחבר הוועד הפועל בהסתדרות בעיר; חבר דירקטוריון כור תעשיות; יו"ר מועצת הרשות לפיתוח הגליל; חבר דירקטוריון התעשייה הצבאית; חבר דירקטוריון מפעל הפיס; יו"ר התאחדות עולי רומניה; מ"מ יו"ר וגזבר ההתאחדות לכדורגל בישראל;

מנחם אריאב (18 ביוני 1929 - 6 באוקטובר 2017) היה ראש עיריית נצרת עילית במשך 31 שנים, עד לשנת 2008^[1] ויו"ר החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה עד 2012.

ביוגרפיה

מנחם אריאב נולד בשם מנחם-מנדל "מנדי" אבדיק בשנת 1929 בעיר ברשט (Bereşti) שברומניה, בן לאוטיליה, שהייתה עקרת בית, ולליאון, שסחר בתבואה. בהיותו בן עשר נפטר אביו. ביוני 1941 הפשיסטים הרומנים גירשו אותו ואת אמו מביתם, והם נאלצו לנדוד ולברוח.

בגיל 15 הצטרף לתנועת הנוער "גורדוניה"^[2]^[3] וסייע להעפלה. לאחר סגירת התנועה בהוראת ממשלת רומניה הקומוניסטית אריאב עלה לישראל בשנת 1949 והיה בהכשרה בקיבוץ מסדה בעמק הירדן, משם עבר להשלמה בקיבוץ ניר עם. שירת בנח"ל וביחידות אחרות ולאחר סיום השירות חזר לקיבוץ, שם עבד בחקלאות עד שנת 1953, אז נבחר לעבוד בריכוז קניות המשק.

בשנת 1957 נבחר לצוות שהקים מוסדות חינוך ואת מפעלי מועצה אזורית שער הנגב.

בנצרת עילית

בשנת 1962 עבר לנצרת עילית, ונבחר למזכיר מועצת הפועלים ולחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. בתפקיד זה כיהן עד שנת 1977^[4], כאשר במקביל נבחר בסוף 1965 למועצת נצרת עילית^[5] ובהמשך כיהן כמ"מ ראש העיר. אריאב חתר להתמנות לראשות העיר ובשנת 1973 הגיע להסכם עם ראש העיר מוטקה אלון שימונה לסגן ראש העיר ובהמשך תמצא המפלגה תפקיד במישור הארצי לאחד מהם והשני יכהן כראש העיר^[6]^[7]. בספטמבר 1976 החליטה מועצת הסניף של מפלגת העבודה בנצרת עילית שאריאב יהיה מועמד המפלגה בבחירות הקרובות לראשות העיר, במה שאלון ראה כהדחה^[8]. בתגובה, אלון הדיח את אריאב מתפקיד סגן ראש העיר^[9] והודיע על כוונתו לרוץ באופן עצמאי לראשות העיר, מה שאילץ אותו לפרוש מהמפלגה^[10]. אריאב בתגובה ארגן קואליציה של חברי מפלגת העבודה שהיו נאמנים לו עם הליכוד^[11], הדיח את אלון ונתמנה במקומו לראש העירייה^[12].

משנת 1977 ועד 2008 כיהן אריאב כראש עיריית נצרת עילית ונחשב לראש העיר הוותיק והמבוגר ביותר מבין ראשי הערים בישראל. אריאב ניצח בכל שבע מערכות הבחירות בהן השתתף^[1]^[13].

תחת כהונתו עשתה נצרת עילית זינוק דמוגרפי מהמשמעותיים באותם עשורים: מ-18.5 אלף תושבים בשנת 1989, גדלה העיר פי 2.5 בתוך עשור ובשנת 1999 מנתה 50 אלף תושבים^[14].

תפקידים ציבוריים

כיהן במשך השנים בתפקידים רבים בהם חבר דירקטוריון כור תעשיות, יו"ר מועצת הרשות לפיתוח הגליל (1980–1988), חבר דירקטוריון התעשייה הצבאית (1989–1992), חבר דירקטוריון מפעל הפיס, חבר הנהלה של מרכז השלטון המקומי, יו"ר התאחדות עולי רומניה, מ"מ יו"ר וגזבר ההתאחדות לכדורגל בישראל^[15] ויו"ר ועדת הכספים של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. נמנה עם מקימי המפעלים השיתופיים של ההתיישבות העובדת^[16]^[17].

השתייך למפלגת העבודה עד לשנת 2004, אז התפקד למפלגת קדימה^[18].

אריאב הלך לעולמו ב-6 באוקטובר 2017. הותיר אחריו אישה, לליה, ושלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנחם אריאב בוויקישיתוף

עופר אדרת, מבוקרשט לנצרת עילית: עם פטירתו של זקן ראשי הערים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017

הערות שוליים

^ ¹ ² דודו בזק, "ראש העיר נצרת עילית מזה 31 שנה פורש", באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2008
^ "מנחם אריאב - סיפור של ציונות הלכה למעשה", באתר משפחת אריאב
^ "ראש העיר הוותיק בארץ פורש אחרי 31 שנה", באתר וואלה, 18 באוגוסט 2008
^ בנצרת תוקם מועצת גג לפועלים יהודים וערבים, מעריב, 29 בדצמבר 1965
מ. אריאב מזכיר מ.פ. נצרת, דבר, 18 בנובמבר 1969
^ במגדל העמק ונצרת עלית - מועצות ללא זעזועים, מעריב, 14 בנובמבר 1965
^ מ. אלון מועמד העבודה לראשות נצרת עלית, דבר, 19 ביולי 1973
יואל דר, אש מחלוקת בנצרת עלית, דבר, 7 בינואר 1977
^ נראה שהמרוץ החל כבר עם הגעתו של אריאב לנצרת עלית. ראו: שאול הון, מלחמה של האשמות הדדיות, מעריב, 30 בדצמבר 1964
^ מ. אריאב המועמד לראש העיריה בנצרת עלית, דבר, 17 בספטמבר 1976
^ יואל דר, מ. אלון הביא להדחת אריאב, דבר, 23 בספטמבר 1976
^ ראש עיריית נצרת עלית פרש מהעבודה, דבר, 10 בינואר 1977
^ קואליציה עבודה ליכוד בנצרת עלית, דבר, 12 באוגוסט 1977
^ יואל דר, אחד:אפס לטובת מנחם אריאב, דבר, 4 בספטמבר 1977
^ שרון רופא אופיר, אחרי 32 שנה: זקן ראשי הערים בישראל פורש, באתר ynet, 18 באוגוסט 2008
^ אלי אשכנזי, "אחרי 41 שנים: מנחם אריאב החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה", באתר הארץ, 19 באוגוסט 2008
^ אליעזר מעוז, שחר ולילין - האחראים על 3 נבחרות, דבר, 16 באוגוסט 1973
^ "דבר היו"ר", החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
^ "אריאב מנחם", News1 מחלקה ראשונה, 23 במרץ 2008
^ עמית ברק, "השקעה בערים מעורבות – יעד לאומי", אם תרצו, 12 בדצמבר 2008

ראשי עיריית נוף הגליל

מוטקה אלון	מנחם אריאב	שמעון גפסו	אלכס גדלקין (מ"מ)	נתנאל טוויטו (מ"מ)	רונן פלוט
1963–1977	1977–2008	2008–2015	2013–2015	2015–2016	מ-2016

בעבר נקראה העיר נצרת עילית ובשנת 2019 שמה שונה לנוף הגליל

[בזק-1] ¹ ² דודו בזק, "ראש העיר נצרת עילית מזה 31 שנה פורש", באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2008

[אתר_המשפחה-2] "מנחם אריאב - סיפור של ציונות הלכה למעשה", באתר משפחת אריאב

[3] "ראש העיר הוותיק בארץ פורש אחרי 31 שנה", באתר וואלה, 18 באוגוסט 2008

[4] בנצרת תוקם מועצת גג לפועלים יהודים וערבים, מעריב, 29 בדצמבר 1965
מ. אריאב מזכיר מ.פ. נצרת, דבר, 18 בנובמבר 1969

[5] במגדל העמק ונצרת עלית - מועצות ללא זעזועים, מעריב, 14 בנובמבר 1965

[6] מ. אלון מועמד העבודה לראשות נצרת עלית, דבר, 19 ביולי 1973
יואל דר, אש מחלוקת בנצרת עלית, דבר, 7 בינואר 1977

[7] נראה שהמרוץ החל כבר עם הגעתו של אריאב לנצרת עלית. ראו: שאול הון, מלחמה של האשמות הדדיות, מעריב, 30 בדצמבר 1964

[8] מ. אריאב המועמד לראש העיריה בנצרת עלית, דבר, 17 בספטמבר 1976

[9] יואל דר, מ. אלון הביא להדחת אריאב, דבר, 23 בספטמבר 1976

[10] ראש עיריית נצרת עלית פרש מהעבודה, דבר, 10 בינואר 1977

[11] קואליציה עבודה ליכוד בנצרת עלית, דבר, 12 באוגוסט 1977

[12] יואל דר, אחד:אפס לטובת מנחם אריאב, דבר, 4 בספטמבר 1977

[13] שרון רופא אופיר, אחרי 32 שנה: זקן ראשי הערים בישראל פורש, באתר ynet, 18 באוגוסט 2008

[14] אלי אשכנזי, "אחרי 41 שנים: מנחם אריאב החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה", באתר הארץ, 19 באוגוסט 2008

[15] אליעזר מעוז, שחר ולילין - האחראים על 3 נבחרות, דבר, 16 באוגוסט 1973

[החברה-16] "דבר היו"ר", החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה

[17] "אריאב מנחם", News1 מחלקה ראשונה, 23 במרץ 2008

[18] עמית ברק, "השקעה בערים מעורבות – יעד לאומי", אם תרצו, 12 בדצמבר 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]