מנחם אילן
 | |
| אילן, 1998 | |
| לידה |
1931 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 17 באוגוסט 2024 (בגיל 93 בערך) |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת כהונה |
? – 17 באוגוסט 2024 |
| תקופת הפעילות |
? – 17 באוגוסט 2024 |
| תפקידים בולטים | נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט בפועל בבית המשפט העליון |
  | |
מנחם אילן (1931 – 17 באוגוסט 2024) היה משפטן ישראלי שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנים 1995–2000 וכשופט בפועל בבית המשפט העליון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילן נולד בתל אביב, למד בבית הספר תחכמוני ולאחר מכן בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. לאחר שירות בצה"ל בשנים 1949–1950 למד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה והוסמך כעורך דין ביולי 1958[1]. אילן עבד מספר שנים בפרקליטות המדינה כעוזר פרקליט המחוז, ובין השאר הופיע כתובע במשפטו של שלמה וינקרוט בפני השופט אליעזר מלחי, דבר שהביא אותו לאחר שנים, בהיותו כבר שופט, להופיע כעד תביעה במשפטו של מלחי[2]. לאחר תקופה קצרה כעורך דין פרטי[3] בשנים 1962–1963, נתמנה בתחילת 1964 לשופט בבית משפט השלום בתל אביב. בספטמבר 1976 קודם אילן לבית המשפט המחוזי[4]. אילן דן במספר משפטי שוחד מפורסמים[5], שהנודע בהם היה משפטו השני של אשר ידלין, בו זיכה אילן את ידלין מכל אשמה[6]. במשפט נוסף זיכה אדם שהציע טובות הנאה לחבר מועצת עיריית בת ים כדי שיעבור למפלגה אחרת, מאשמת הצעת שוחד, בקובעו, על פי החוק באותם ימים, שהצעה כזאת כלל איננה שוחד[7]. בשנת 1992 מונה אילן לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ובשנת 1995 מונה לנשיא בית המשפט. בשנת 2000 פרש אילן לגמלאות. לאחר פרישתו עסק בגישור, וכיהן בוועדות ציבוריות שונות, בהן הוועדה הציבורית לפי חוק מימון מפלגות[8].
אילן נתמנה לשופט בפועל בבית המשפט העליון בספטמבר 1998 לתקופה של מספר חודשים[9]. בתקופת כהונתו בעליון היה בין שופטי הרוב שהכריעו נגד הסגרתו של סמואל שיינביין לארצות הברית, עקב היותו אזרח ישראלי, למרות שהתגורר כל חייו בארצות הברית.
אילן ניהל אורח חיים דתי.
נפטר באוגוסט 2024.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם אילן, באתר הרשות השופטת
- מנחם אילן, באתר News1 מחלקה ראשונה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוסמכו 36 עורכי דין חדשים, דבר, 31 ביולי 1958
- ^ הנימוקים לזיכוי וינקרט נראו תמוהים בעיני, דבר, 12 בינואר 1967
- ^ למכירה חלקים ואביזרים, מעריב, 29 בדצמבר 1963
- ^ מונו שופטים לבימ"ש מחוזי, דבר, 14 בספטמבר 1976
- ^ אבי בטלהיים, לאחר 6 שנים של עינוי הדין זוכה נאשם מאשמת השוחד, מעריב, 12 באוקטובר 1978
החל משפט השוחד של רכז רכישות, מעריב, 24 בנובמבר 1978
עובד אוניברסיטת ת"א זוכה מקבלת שוחד, מעריב, 17 ביולי 1979 - ^ אשר ידלין זוכה מכל אשמה, דבר, 26 בספטמבר 1978
- ^ אבי בטלהיים, החוקר הפרטי אברשה אהרונסון זוכה משוחד פוליטי בבת ים, מעריב, 3 במאי 1979
וראו גם: אליהו סעדון זוכה מאשמה, דבר, 28 ביוני 1977 - ^ הודעה בדבר הרכב הוועדה הציבורית, ילקוט הפרסומים 5587
- ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 4653
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| נשיאים | זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות | 
|
| שופטים | דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן | |
| שופטים במינוי זמני | בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט | |
| ראו גם: שופטים מכהנים | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|