מאנוס חג'ידאקיס

מאנוס חג'ידאקיס
**Μάνος Χατζιδάκις**
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	23 באוקטובר 1925; קסנתי, יוון
פטירה	15 ביוני 1994 (בגיל 68); אתונה, יוון
מקום קבורה	Νεκροταφείο Παιανίας
מוקד פעילות	יוון
תקופת הפעילות	1944–1994 (כ־50 שנה)
מקום לימודים	אוניברסיטת אתונה, Drama School of the Greek Art Theatre
סוגה	מוזיקה קלה ; מוזיקת עולם ; מוזיקה קלאסית של המאה ה-20
שפה מועדפת	יוונית
כלי נגינה	פסנתר, כינור, אקורדיון
חברת תקליטים	מינוס-EMI, TMI
פרסים והוקרה	פרס הרדר (1965); פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (17 באפריל 1961) ;
	www.manoshadjidakis.com
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

מאנוֹס חג'ידאקיס (ביוונית: Μάνος Χατζιδάκις [נהגה "חאדְזיד'אקיס"]; ‏23 באוקטובר 1925 – 15 ביוני 1994) היה אחד מגדולי מלחיני המוזיקה היוונית. חג'ידאקיס נולד בקסנתי, יוון. בשנת 1960 זכה בפרס אוסקר בקטגוריה של השיר הטוב ביותר, על שירו "רק בימי חול", מתוך סרט באותו שם, בכיכובה של מלינה מרקורי. המוזיקה שלו פופולרית מאוד בקרב היוונים ואפשר לזקוף לזכותו את הכנסתה של מוזיקת בוזוקי למרכז התרבות.

חייו

יצירתו הראשונה הייתה המנגינה לשיר "ירח של נייר" (Χάρτινο το Φεγγαράκι), מתוך "חשמלית ושמה תשוקה" של טנסי ויליאמס, שעלה על בימת תיאטרון האמנות של קרולוס קאון באתונה, שיתוף פעולה שנמשך 15 שנים. יצירתו הראשונה לפסנתר, "לקונכייה קטנה ולבנה" (Για μια Μικρή Λευκή Αχιβάδα) יצאה לאור ב-1947 וב-1948 חולל זעזוע בממסד המוזיקלי כשנשא את הרצאתו האגדית על רמבטיקו, שירי העם העירוניים ששגשגו בערי יוון, בעיקר בפיראוס, בעקבות זרם הפליטים שהגיע מאסיה הקטנה בשנת 1922. עד אז נשא הרמבטיקו קשר ברור לעולם התחתון ולצריכת חשיש, וכתוצאה מכך נחשב לנחות בעיני הממסד המוזיקלי. חג'ידאקיס התמקד בחסכוניות הביטוי, בשורשים המסורתיים העמוקים וברגש האמיתי שמציג הרמבטיקו והילל מלחינים כמו מרקוס ומוואקאריס וואסיליס ציצאניס (Vassilis Tsitsanis). בצעד מהלכה למעשה שילב רמבטיקו קלאסי ביצירת הפסנתר שלו מ-1961, "שישה ציורי פולקלור", שהוצגה בשלב מאוחר יותר כבלט עממי.

בנקודה זו החל לפתח את הקריירה שלו בשני מסלולים נפרדים – כתיבת שירים פופולריים ביותר ומוזיקה לסרטים מכאן, והלחנת יצירות רציניות יותר, כדוגמת "מחזור .C.N.S" משנת 1954, מחזור שירים לקול ופסנתר, המזכיר את הליד הגרמני בצורתו, אם לא בסגנונו. ב-1955 כתב את המוזיקה לסרטו של מיכאל קאקויאניס, "סטלה"; השחקנית מלינה מרקורי, ידידה קרובה שלו, שרה את השיר, שהיה לסימן ההיכר של הסרט, "אהבה שהייתה לחרב פיפיות". חג'ידאקיס טען תמיד, שאת יצירותיו הרציניות כתב להנאתו ואת הפחות רציניות, לשם פרנסה. אלא שכישרונו המלודי היה רב כל כך, שההבדל ברמה ובאיכות בין השניים איננו מורגש כמעט.

בשנת 1959 פגש חג'ידאקיס את ננה מושקורי, "הפרשנית האידיאלית" הראשונה שלו, זמרת ביישנית אך מוכשרת להפליא, שעיצבה את צלילי המוזיקה שלו בקולה, המצטיין ביופיו הייחודי. שנת 1960 הביאה לו הצלחה בין-לאומית, כשהמוזיקה לסרטו של ז'ול דאסן "רק בימי חול" זיכתה אותו בפרס האוסקר ו"הבחורים מפיראוס" היה ללהיט מבוקש בעולם כולו.

ב-1961 הלחין את השירים למופע הערב אימפרוביזציה מאת לואיג'י פיראנדלו, בו ככיבה זואי פיטוסי ששרה את השירים "Ο Ταχυδρόμος πέθανε" (שתורגם לעברית על ידי נעמי שמר ונקרא איילת אהבים) ו-"το μαντολινο" ("המנדולינה").^[1]

ב-1962 הפיק את המחזה המוזיקלי "רחוב החלומות" והשלים את המוזיקה למחזה "הציפורים" של אריסטופאנס, עוד הפקה של "תיאטרון האמנות", שחוללה שערורייה בגלל הבימוי המהפכני של קרולוס קאון. המוזיקה למחזה שימשה אחר כך גם את בלט המאה ה-20 של מוריס בז'אר. חג'ידאקיס כתב גם את המוזיקה לשיר, שארתור אלטמן הוסיף לו מילים באנגלית ונתן אותו לברנדה לי. השיר היה "לגמרי לבדי" (All Alone Am I). ב-1964 חיבר את המוזיקה לסרט טופקאפי בו השתתפה מלינה מרקורי.

בשנת 1965 יצא תקליטו "חיוך ג'וקונדה" בחברת מינוס-EMI. ב-2004 הייתה הפקה חוזרת דיגיטלית שלו בתקליט אספנים אריך נגן ובתקליטור באוסף הקלאסיקה של TMI.

בשנת 1966 נסע חג'ידאקיס לניו יורק להצגת הבכורה של Ilya Darling, מחזמר של ברודוויי, המבוסס על "רק בימי חול" ובכיכובה של מלינה מרקורי. הוא לא שב ליוון עד 1972, בעיקר בשל התנגדותו לדיקטטורה הצבאית שהשתלטה על המדינה. בתקופת שהותו באמריקה השלים כמה יצירות חשובות, ביניהן "ריתמולוגיה" לפסנתר סולו, הקובץ התזמורתי המפורסם "חיוך ג'וקונדה" (בהפקת קווינסי ג'ונס), ופסגת הישגיו המוזיקליים, מחזור השירים "מגנוס ארוטיקוס", שבו השתמש בפואמות יווניות מן התקופה העתיקה (סאפפו, אאוריפידס), מימי הביניים (בתים משירי עם והרומנסה "ארופילה" של גיאורגי הורטאציס) ומימינו (דיוניסיוס סולומוס, קונסטנדינוס קוואפיס, אודיסאוס אליטיס, ניקוס גאטסוס, מיטיוטיסה, גיאורגי סאראנטריס), יחד עם מובאה מספר משלי. תקליטו "Reflections" עם "אנסמבל הרוק'נרול של ניו יורק" הכיל אחדים משיריו היפים ביותר, אם בצורה תזמורתית ואם בצירוף מילים באנגלית שהוסיפה הלהקה – תקליט שהקדים בכמה עשורים את מגמות הפיוז'ן.

חג'ידאקיס חזר ליוון ב-1972 והקליט את "מגנוס ארוטיקוס" עם פלרי דנטונאקי, זמרת אלט אופראית שקולה עמוק ואפלולי ואשר התגלתה כפרשנית המושלמת למוזיקה שלו, ועם הזמר דימיטרי פסאריאנוס. עם הפלת שלטון החונטה, נעשה פעיל בחיים הציבוריים והתמנה למספר משרות בתזמורת הממלכתית של אתונה, באופרה הלאומית של יוון וברדיו הלאומי. בשנת 1985 הקים חברת הקלטות משלו בשם "סיריוס". בשנת 1989 ייסד את "תזמורת הצבעים" Orhistra ton Chromaton) תזמורת סימפונית קטנה, שהופיעה בניצוחו.

לאחר מותו של נינו רוטה התכוון חג'ידאקיס לחזור ולחבר מוזיקה לקולנוע בשביל הסרטים של ידידו, פדריקו פליני, אך שיתוף הפעולה לא יצא לפועל בגלל ההִתְדַּרְדְּרוּת בבריאותו. הוא מת ב-15 ביוני 1994, ממחלת לב וסוכרת. הוא היה הומוסקסואל שהעדיף לחיות בגפו.^[2]

מאנוס חג'ידאקיס במוזיקה העברית הקלה

לחניו של חג'ידאקיס היו פופולריים בישראל של סוף שנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20. זמרים ישראלים רבים הקליטו לחנים של חג'ידאקיס שהותאמו להם מילים בעברית. התקליט "Reflections" של אנסמבל הרוק'נרול של ניו יורק נמכר היטב ולכמה מהשירים המופיעים בו נוצרו גרסאות בעברית ("שיר סיום", "מרקו פולו" ו"בת אצילים").

בשנת 2016 עלה "הדרך לאי שם" ערב משירי חג'ידאקיס שביים השחקן יוני אילת בגודמן - בית ספר למשחק בנגב.

רשימה חלקית של ביצועים לשירים של חג'ידאקיס:

שלישיית גשר הירקון – איילת אהבים (מילים נעמי שמר)
יהורם גאון – איילת אהבים, אביב בלב (מילים יואל ריפל), תני ידך לי (מילים תלמה אליגון).
חוה אלברשטיין – הדרך לאי שם (מילים דפנה אילת), שיר סיום (מילים נעמי שמר).
שוקולד מנטה מסטיק – בת אצילים, הייתה לי אהבה, יש לי שמש (מילים אהוד מנור)
בני אמדורסקי – אימי שלי (מילים דפנה אילת).
הפרברים – אישה על החוף (מילים נעמי שמר)
יפה ירקוני – ילדות שלי (מילים חיים חפר)
הגשש החיוור – מרקו פולו (מילים דן אלמגור), מה שבא לה (מילים יוסי גמזו)
דורית פרקש הוציאה לאור בשנת 1994 את התקליט דורית פרקש שרה ננה מושקורי שרובו שירים של חג'ידאקיס.
חני ליבנה הוציאה לאור בשנת 1995 את ים ואש, תקליט שלם המבוסס על שיריו של חג'ידאקיס.

ישנם שירים בעלי מספר גרסאות, בהן קיים שוני במלל או במבצע או בשניהם גם יחד:

אשת הדייג – להקת חיל הים בתוכנית "מפגש אומנים" בשנת 1973, אופירה גלוסקא במחזמר "טוב לאהוב" מתוך תוכנית "מועדון הצועני השורק" בשנת 1974 (מילים: דן אלמגור, הלחן זהה ללחן בשיר "בת אצילים" המבוסס על "Noble Dame")
בת אצילים – שולה חן בתקליט שהוציאה בשנת 1972, שוקולד מנטה מסטיק בתקליט הבכורה של ההרכב בשנת 1975, אבי טולדנו בפרק "שירי יוון" מתוך התוכנית "משירי ארץ אחרת" ששודרה בשנת 1975 (תרגום של אהוד מנור לשיר "Noble Dame" גבירה אצילה)
אישה על החוף – רותי בן אברהם במחזמר "טוב לשוט" מתוך תוכנית "מועדון הצועני השורק" ששודרה בשנת 1972 (מילים: דן אלמגור), גלי עטרי בפרק "שירי יוון" מתוכנית התוכנית "משירי ארץ אחרת" ששודרה ב-1975 (משורר לא ידוע), הפרברים באלבומם "מוזיקה", שיצא בשנת 1989, דורית פרקש בתקליט משנת 1994 דורית פרקש שרה ננה מושקורי (מילים של נעמי שמר שיכולות להיתפס כתרגום קלוש לשיר היווני "Tora pou pas stin xenitia".
לא ביקשתי לי דבר ממנה – בוצע לראשונה על ידי צוות הווי סדנא גייסית. יהורם גאון ביצע נוסח אחר, שנקרא: תני ידך לי, לתרגומה של תלמה אליגון.

ב-1974 הועלה מופע שאורגן על ידי קול ישראל ובו הוצמדו לחנים של חג'ידקיס לפסוקים מקראיים: תהילים כ"ג, מ"ב, ע"ב פסוקים מספר יואל ועוד'. במופע השתתפו בין היתר הזמרת אילנית, צמד הפרברים וחבורת רננים. שמעון כהן עיבד וניצח על התזמורת. ביצוע ביוונית ובעברית לשיר קסימירוני בוצע על ידי מקהלת צדיקוב בניצוח לסלו רוט ובתרגום גלעד בן שך.