לדלג לתוכן

לסלו רוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לסלו רוט
Ladislau Roth
לסלו רוט בטימישוארה שברומניה ביוני 2013 בעת ביקור לרגל קונצרט
לסלו רוט בטימישוארה שברומניה ביוני 2013 בעת ביקור לרגל קונצרט
לידה 4 ביולי 1920 (בן 104)
סאטו מארה, ממלכת רומניה רומניהרומניה
מוקד פעילות ישראל
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח, מלחין, מוזיקאי, פסנתרן ומעבד מוזיקלי, מנצח ומנהל מקצועי של מקהלת צדיקוב
מנצח ומנהל מקצועי של להקת הפולקלור אנחנו כאן
מנצח בתזמורת הסימפונית ירושלים
מנצח ראשי של האופרה בטימישוארה
מנצח התזמורת הפילהרמונית של סאטו מארה
שפה מועדפת רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה תזמורת, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לַסלוֹ רוֹט (לפי השם הפרטי בהונגרית: László Roth; ברומנית: Ladislau Roth; נודע גם בכתיב Laslo Rooth; נולד ב-4 ביולי 1920) הוא מנצח תזמורות ומקהלות, מוזיקאי, פסנתרן, מלחין, מתזמר ומעבד מוזיקלי ישראלי הפועל גם ברומניה. בין היתר כיהן כמנצח בתזמורת הסימפונית ירושלים, המקהלה הקאמרית תל אביב, מקהלת צדיקוב וכמנהלה המוזיקלי של להקת הפולקלור "אנחנו כאן", וכתב עיבודים מוזיקליים להצגות ולאלבומים רבים.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסלו רוט נולד ב-1920 לגיזלה וארמין רוט בעיר סאטו מארה שבעקבות מלחמת העולם הראשונה, עברה מידי האימפריה האוסטרו-הונגרית לרומניה.[1] החל בלימודי נגינה אצל מורה פרטית בגיל 11. באותה תקופה, ב-1931 עברה המשפחה לגור בעיר טימישוארה, בה ניהל האב חנות ובית חרושת קטן לאביזרי עור. ב-1940 ביקר רוט אצל דודנית בסאטו מארה ונשאר בחלק הצפוני של טרנסילבניה שסופח מחדש להונגריה עקב תכתיב וינה. המשפחה התאחדה מחדש בעיר אוראדיה.[2] בגיל 21 החל ללמוד הלחנה וניצוח באקדמיה למוזיקה בבודפשט. אולם ב-1943 הפסיק את לימודיו עקב חקיקה אנטישמית. בתקופת השואה, לאחר שב-1944 הוקם זמנית גטו באוראדיה, הוא הועבר לשם עם הוריו. לאחר שישה שבועות, ב-20 במאי 1944 נשלח עם הוריו לאושוויץ. אמו וקרובי משפחה אחרים נשלחו מיד אל מותם. במשך חמישה שבועות עבד בפינוי גופות מן הקרמטוריום. לאחר מכן התנדבו הוא ואביו לחטוב עצים ביער ונשלחו למחנה חוץ של מאוטהאוזן, שפעל ליד מלק, שם הוגדרו כאסירים פוליטיים. רוט ושבעה אסירים בעלי רקע מוזיקלי נבחרו לשמש כתזמורת המחנה. לתזמורת לא היה פסנתר, לכן רוט למד לנגן באקורדיון. הוא העיד: "מוזיקה אמורה לעשות את האנשים מאושרים, אבל אנחנו ניגנו בהוצאות להורג של אנשים שניסו לברוח מהמחנה".[3] ממאוטהאוזן הועבר רוט לאבנזה ושם שוחרר על ידי הצבא האמריקאי. גם אביו שרד את השואה. לאחר שחרורו למד מוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט.

ב-1947 שב לרומניה, שם נשכר כמתרגל באופרה הממלכתית בטימישוארה, שנוסדה אז. ב-1948 הופיע לראשונה כמנצח במופעי בלט ובאותה שנה מונה למנצח של אנסמבל אמנותי פועלי לשירים וריקודים "הלהבה" (Flacăra). עם האנסמבל יצא לסבבי הופעות בבולגריה, אלבניה ויוגוסלביה. כעבור שנה, ב-1949, קיבל מינוי רשמי של מנצח באופרה הרומנית הלאומית של טימישוארה. באותה שנה בוצעה לראשונה בפילהרמונית יצירה שהוא הלחין, "שני ריקודים רומנים", בניצוחו של מירצ'אה פופה. ב-1953 זכה לקבל את תפקיד המנצח הראשי של האופרה, ועד 1958 ניצח ב-734 מופעים של 35 אופרות, אופרטות ובלטים. ב-1958, לאחר שהגיש בקשה לעלות לישראל, סולק מתפקידו.

ב-1960 עלה לישראל עם אשתו, סוזנה (לבית בריק) בנו, ועם אביו ואשתו השנייה והתיישב בבת ים. במשך כשנתיים וחצי עבד באופרה הישראלית כמנצח ולאחר מכן ניצח על המקהלה הקאמרית תל אביב[4][5] וכן ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, על מקהלת קול ישראל, ועל תזמורת הבידור של קול ישראל.[6]

ב-1965 התמנה למנצחה (השלישי במספר) של מקהלת צדיקוב וכיהן בתפקידו עד 1981. רוט כיהן בצוות השופטים הבוחנים בתוכנית "תשואות ראשונות". הוא לימד ניצוח באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ועם תלמידותיו נמנתה נורית הירש. לסלו רוט ניצח על פסטיבלי הזמר והפזמון תשכ"ט-1969 (אשר היה הראשון ששודר בשידור חי בטלוויזיה) ותשל"א-1971.[7][8] מ-1971, ניצח לסלו רוט על האופרה הישראלית; במסגרת זו ניצח בין היתר על האופרה "ברון הצוענים" ב-1971[9] וכן על הביצוע הראשון בישראל של האופרה "אאידה" ב-1972 (בתפקיד הראשי שרה נתניה דברת).

באמצע שנות ה-70 התמנה למנהל המוזיקלי של להקת הפולקלור של יוצאי ברית המועצות, "אנחנו כאן".[10] בסוף שנות ה-70 היה היועץ המוזיקלי/המנצח של תזמורת נתניה.[11]

לאורך שנות פעילותו כתב לסלו רוט עיבודים מוזיקליים להצגות תיאטרון[12] וכן לאלבומים, בהם אלבומיו של מאור כהן "פרחי הרע - מאור כהן שר בודלר" (2005) ו"החופש הגדול" (2013), אשר הופקו על ידי נכדו של לסלו רוט, פיטר רוט.[13][14]

בנו, פאול רוט, גיטריסט, שירת בשנות ה-60 בלהקת פיקוד הצפון.

מחוץ לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1967–1968 ניצח בדרום אפריקה, ב-1968 עבד עם רדיו קופנהגן, וב-1970 ניצח למשך עונה אחת ב"לנדסתיאטר" של זלצבורג. בשנת 1980 זכה למשרת ניצוח באופרה של מקסיקו סיטי בעקבות המלצה של פלסידו דומינגו, עמו עבד באופרה הישראלית בתחילת שנות ה-60. בשנת 1990 שב לישראל. בשנים 1985 ו-1987 ניצח על קונצרטים בארצות הברית. משנת 1989 החל לשתף פעולה עם בתי האופרה של טימישוארה, בראשוב ובוקרשט ברומניה. רוט ניצח גם על התזמורת הפילהרמונית של סאטו מארה (Filarmonica Dinu Lipatti Satu Mare).[15]

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לסלו רוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ איתי חכמה, לסלו רוט ניצח את הנאצים, ובגיל 97 עדיין מנצח על תזמורות בכל העולם, באתר Xnet‏, 11 באפריל 2018
  2. ^ [ https://timpolis.ro/ladislau-roth-supravietuitor-al-lagarelor-naziste-pierderea-mamei-la-auschwitz-ma-urmareste-toata-viata/ Melania Cincea - מלניה צינצ'ה - ראיון עם לסלו רוט במגזין "טימפוליס" ב-26 בינואר 2022]
  3. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, המנצח והמעבד לסלו רוט: "מוזיקה אמורה לעשות אנשים מאושרים. אנחנו ניגנו בהוצאות להורג", באתר הארץ, 21 ביולי 2020
  4. ^ תמר אבידר, מסך ומסכה | יותר מנויים - פחות "מיוחדים", מעריב, טור 1, 26 בספטמבר 1962.
  5. ^ התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לוח קונצרטים, דבר, 11 בנובמבר 1962.
  6. ^ ארנון וגדעון גרייף, תזמורת הבידור של קול ישראל: פרק נשכח בתולדות המוזיקה הישראלית, בבלוג "עונג שבת", 1 באפריל 2022
  7. ^ פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי תשכ'ט, באתר "הפסטיבלים".
  8. ^ פסטיבל הזמר והפזמון 1971, באתר רשות השידור.
  9. ^ ביקורת: מרים בר, "ברון הצוענים" באופירה, דבר, 15 ביולי 1971.
  10. ^ אנחנו כאן שוב לאירופה, דבר, 1 בפברואר 1976.
  11. ^ קונצרט בכורה של תזמורת נתניה, דבר, 14 באפריל 1974; רדיו, דבר, טור 1, 5 בינואר 1978.
  12. ^ סילווה נסיכת הצ'רדש תועלה על ידי תיאטרון מחזמר, דבר, 12 בנובמבר 1965.
  13. ^ אור ברנע, נס קפה בטירה של דרקולה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2011.
  14. ^ השיר "אהבה" מתוך האלבום "החופש הגדול", באתר הרשמי של מאור כהן.
  15. ^ Seara de opera reusita la Filarmonica Dinu Lipatti, Informaţia Zilei Satu Mare, 14 Octombrie 2008, in Ziare.com.
  16. ^ טקס הענקת עיטור כוכב רומניה ללדיסלאו רוט, באתר שגרירות רומניה בישראל, 8 באוגוסט 2022 (ברומנית).