מנדל רוזנבאום

מנדל רוזנבאום (תקמ"ד, 1783 - תרכ"ט, 1868) היה בנו של הדיין מתילהיים, רבי יצחק אריה ליב איצק ליב רוזנבאום. שימש כראש הקהל בווירצבורג שבחבל פרנקוניה הבווארית.

חייו

מנדל רוזנבאום נולד בשנת התקמ"ד (1783) בעיירה תיילהיים שבמדינת בוואריה שבדרום גרמניה (במשפחתו שמרו על "מנהג בני דרייפוס" - המנהג שרווח במשפחות אחדות בגרמניה לסעוד בסוכה בשמיני עצרת רק ביום אך לא בליל שמיני עצרת). עד גיל שמונה עשרה התמקד בלימוד תורה. בגיל עשרים נשא אישה, החל לעסוק במסחר והתעשר. הוא החזיק בביתו על חשבונו צעירים שעסקו בתורה יומם ולילה והיה לומד עמם שיעורים קבועים. הרב אליעזר ברגמן שלימים הפך לחתנו, נשלח אליו בידי הרב אברהם בינג כדי לשמש מורה פרטי לילדיו.

רוזנבאום נפטר בראשית שנת תרכ"ט (1868) בצל שעל המיין (Zell am Main).

פעילותו הציבורית

רוזנבאום היה שתדלן של יהודי בוואריה ועמד בראשם, היה נחשב בין שרי ויועצי לודוויג הראשון, מלך בוואריה ובנו המלך מקסימיליאן השני, שכיבדוהו ואף כינוהו בתואר החשמן היהודי. רוזנבאום עשה רושם גם על מקסמיליאן יוסף עצמו, ובהשתדלותו בוטלו כמה גזירות שהוטלו על יהודי המדינה.

על אחת מפגישותיו עם המלך, מובאת מסורת משפחתית: "המועד הראשון שקבע לו מלך בוואריה היה ביום שבת, ובהיות שהדבר דחוף מאד לא רצה רבי מנדיל שידחו אותו לאחר השבת, אבל בהיות שבית המלון שהתאכסן בו היה רחוק כמהלך מיל מהיכל המלך עשה דרכו ברגל כו', כשנכנס בפרוזדור הרגיש במנעליו שהיו מכוסים אבק, ויפשט את מטפחתו שהייתה קשורה על צווארו ויתחיל להסיר את האבק מעל נעליו, נתמלא השר העומד על הפתח חימה ויקפוץ ממקומו כאילו כפאו שד, ויצעק עליו בכעס ורוגז על עשותו מעשה כזה בבית המלך. ולקול הצעקות יצא המלך מחדרו לראות בשל מי קמה הסערה, בראותו את הישיש כאילו היה משותק ממראהו לקח אותו בידו וינהלהו אל חדרו וישאלהו למה הלך כל הדרך ברגל אילו ידע זאת היה שולח לו את מרכבתו להביאו אליו, הודה לו רבי מנדיל ויצטדק לפניו שהוא הוכרח ללכת ברגליו כדי שלא לחלל את השבת, והמלך הקשיב לבקשתו ברוב עניין ויתן צו למלאות מבוקשו, כשנפטר מעל המלך נתן לו המלך משענת מקושטת בכסף למען ישען עליה בשובו לביתו, וכאשר הסביר לו רבי מנדיל שלא יוכל לקבל מתנתו מפני איסור משא בשבת ציווה על אחד ממשרתיו ללוותו ולשאת את המשענת אל ביתו למען תהיה לו למזכרת אהבתו אליו, רבי מנדיל השתמש במשענת ההיא מהיום ההוא והלאה עד שנפטר מהעולם כו'" (בדרך לציון, א.ר. מלאכי, תלפיות שנה ו' גיליון א-ב).

כשהחלה תנועת הרפורמים להתפשט בגרמניה התייצב רוזנבאום נגדה, ונטרל את השפעת הרפורמים בקהילת וירצבורג להציב רפורמי כרב לאחר פטירת רבה הרב אברהם בינג והושיב במקומו את הרב יצחק דוב הלוי במברגר. כאשר פרצה המחלוקת בין החרדים והרפורמים בפיורדא ורבם של הרפורמים ד"ר אייזק לוי כמעט והכריע את הרב החרדי רבי אברהם וואלף המבורג, קם רוזנבאום לו למושיע, נסע למינכן שהייתה עיר הבירה הבווארית, להשתדל לטובת החרדים, ולא עזב את עיר הבירה עד שהממשלה פקדה על ד"ר לוי שנבחר לרב ברוב דעות, "שלא יזיד להעביר את היהודים על המנהגים העומדים מאז ומימים".

רוזנבאום מוזכר גם כשר האוצר של לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה.

בשנת ה'תקע"ט פרצו מהומות דמים בווירצבורג שנודעו בשם פרעות הפ-הפ והיהודים נאלצו לגלות מהעיר, כשבין הגולים היו רבי מנדיל והאחים רוזנטל שרכשו מנזר עזוב ובנו שם, בית כנסת, בית מדרש, בית מלאכה, וטחנת מים. כן התקינו שם מקוה לתועלת הגולים, וכך קמה הקהילה היהודית בעיר צעהל, במרחק חמישה ק"מ מווירצבורג.

היה חותנו של רבי אליעזר ברגמן, ממייסדי כולל הו"ד, ומתוך יומנו של ברגמן נראה שגם חותנו רבי מנדיל התכונן לעלות לארץ ישראל.

אברהם גרינבאום, שקנה בשנת 1884 את המגרש שעליו הוקם בית החולים שערי צדק היה נשוי לנכדתו והתחנך בבית נכדו של רוזנבאום, הרב הילה וכסלר. בשנת 1921 נפטר גרינבאום במהלך ביקור נוסף בארץ ישראל, והוא נקבר בהר הזיתים. אחד מניניו הרבים של גרינבאום הוא פרופ' אהרן קלרמן, נשיא מכללת צפת לשעבר.

לקריאה נוספת

• Berthold Strauss, The Rosenbaums of Zell: A study of a family. London. Hamakrik book & binding Co. 1962 (בספר יש תמונה של מנדל רוזנבאום והובאה בו חוברת של נכדו הרב משה פנחס אלחנן וקסלר (הילה וכסלר) מהוכברג בשם "דבר אזהרה לישראל" שבה התנבא על חורבן יהדות אירופה.
• אריאל סמואל, בישוף היהודים מצל: מנדל רוזנבאום – מנהיגותו ופועלו בקרב יהודי גרמניה במאה ה-19. עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ"א-2021.
• הרב מאיר צבי ברגמן, תולדות רבי אליעזר ברגמן, מבוא לספר שערי אביב, בני ברק תשכ"ט.
• Article from "The Encyclopedia of Jewish life before and During the Holocaust".
• פנקס הקהילות, גרמניה בוואריה, יד ושם, ירושלים תשל"ג, עמ' 502-501
• אספקלריא, עמ' 159, מצבת זיכרון הרב הופמן ז"ל, מאת הרב ד"ר שמשון רפאל וייס, מכון מדעי טכנולוגי להלכה.
• מדמויות ירושלים, יעקב גליס, הוצאת "ירושלים" תשכ"ב.
• פועה שטיינר, ההר הטוב הזה.
• ב-der Israelit חשון תרכ"ט (1868) מופיע הספד ר' יונה רוזנבוים על אביו, בגרמנית.
• "לוח צאצאיו של ר' מנדל צעל", בעריכת דוד טכויאר ת"א 1957-7
• אורסולה גרינג-מינזל: מיהודים מוגנים לאזרחים. השילוב החברתי של יהודי וירצבורג 1803-1871. Schöningh, Würzburg 1992, מסת"ב 3-87-717768-9, עמ' 361 ו.
• רולנד פלייד: יהודי וירצבורג. ההיסטוריה שלה מימי הביניים ועד היום. מהדורה 2. וירצבורג 1996, עמ' 95 ו.
• Falk Wiesemann : Judaica bavarica: ביבליוגרפיה חדשה על ההיסטוריה של היהודים בבוואריה. Klartext, Essen 2007, מסת"ב 978-3-8986165-4-6.
• רוזנבאום, מנדל. בתוך: מייקל ברוק וג'וליוס קרליבך (עורכים), בעריכת Carsten Wilke : Biography Handbook of Rabbis. חלק 1: רבני תקופת האמנציפציה בארצות גרמניה, הבוהמה והווילקופולסקה 1781-1871. K G Saur, מינכן 2004, מסת"ב 3-598-24871-7, עמ' 748.

קישורים חיצוניים

• משפחת רוזנבאום מטילהיים
• באיירען - על פטירת רבי מנדיל רוזנבוים, הלבנון, 11 בנובמבר 1868