אברהם בנימין זאב המבורג
לידה |
24 בינואר 1770 כ"ז בטבת תק"ל פיורדא, נסיכות אנסבך |
---|---|
פטירה |
1850 (בגיל 79 בערך) ד' בסיוון תר"י פיורדא, ממלכת בוואריה |
מדינה | גרמניה |
מקום פעילות | בוואריה |
תקופת הפעילות | ?–1850 |
רבותיו | משולם זלמן הכהן |
תלמידיו | יצחק דב הלוי במברגר, דוד איינהורן |
בני דורו | אברהם בינג |
חיבוריו | שער הזקנים |
הרב אברהם בנימין זאב (וולף) המבורג (נודע גם בראשי התיבות אוה"ב, גרמנית: Wolf Hamburger; כ"ז בטבת תק"ל, 24 בינואר 1770 – ד' בסיוון תר"י, 15 במאי 1850) היה ראש ישיבת פיורדא, מבכירי רבני אשכנז בראשית המאה ה-19.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפיורדא לר' אליעזר אהרן ולקריינע אנסבך, אביו וסבו היו מפרנסי הקהילה, ואמו באה ממשפחת נידערווערן והייתה בתו של אב"ד שוויינפורט. אביו היה נינו של רבי יששכר ברמן סג"ל פרנקל, שייסד את ישיבת העיר, ודודו היה רבי אריה ליב ברלין מקאסל.[1] אביו מת בהיותו תינוק, בכ"ו בחשוון ה'תקל"ב, ואמו, שנישאה מחדש, עברה לגור לצד בעלה באמסטרדם והותירה את בנה להתחנך במוסדות הקהל בפיורדא.
למד בישיבת פיורדא קודם תחת רבי צבי הירש חריף, (חתנו של רבי רפאל הכהן כ"ץ), ואחר כך אצל אב"ד העיר משולם זלמן כהן (גר') (מהרז"ך)[2]. ב-1 בספטמבר 1789 נישא לרחל מרים כהן, ילידת פראג ונכדתו של הגביר שמואל לוקא. ב-1799 מינה אותו מהרז"ך למחליפו בראשות הישיבה: בשנים הבאות סירב להצעות לשמש כאב"ד המבורג ומגנצא ונותר במקומו. בשעה שישיבות אשכנז נסגרו בזו אחר זו, הצליח לשמור על המוסד שלו כמרכז התורה המסורתי האחרון בגרמניה: ב-1824, אף כי הייתה רחוקה מימי הזוהר שלה במאה ה-18 כששהו בה מאות לומדים, עוד נמצאו בה שמונים-ושמונה תלמידים.
הרב המבורג ניהל מערכה קשה נגד ניסיונות השלטונות להכליל לימודי חול בישיבה. ב-1820, כשנפטר המהרז"ך, שימש כמחליפו בפועל אך על המשרה התנהל מאבק ארוך שנים. מועמדה של סיעת הרפורמה בקהילה, שתבעה לימודי חול ואקולטורציה, היה תלמידו לשעבר יצחק לוי. ביולי 1824 נסגרה הישיבה לראשונה בצו השלטונות עקב הסירוב להכנסת מקצועות כלליים. הם חזרו בהם לאחר מחאה גדולה שקמה. ב-1826 ניסה לודוויג הראשון, מלך בוואריה להפוך את המוסד לסמינר מודרני להכשרת רבנים ומורים אך היוזמה נכשלה למול סירוב ראש הישיבה. באפריל 1828 היא נסגרה בפעם השנייה, באופן סופי. הרב המבורג הוסיף להעביר שיעורים במחתרת בביתו, עד שנאסר עליו לעשות כן ב-1830. באותה שנה הסתיים המאבק על הרבנות, ולוי קיבל את משרת האב"ד. ב-1832 ניסה הרב לעתור נגד האיסור שהוטל עליו, אך ועד הקהילה שנשלט עתה על ידי מתנגדיו דחה את בקשתו בהצהרה כי "צו המניעה היה הצעד החכם ביותר שנקט מלכנו."
עם סגירת הישיבה פנו חלק מתלמידיו, כמו הרב יצחק דב הלוי במברגר, לישיבת וירצבורג בה נקט הרב אברהם בינג קו פשרני לגבי לימודים באוניברסיטה. ב-1836 השתתף באספה שכינסה המלכות באנסבאך לגבי זכויות היהודים, שם ייצג את האורתודוקסים בין יהודי פיורדא. בשנים אלה ניצב מולו עוד תלמיד-לשעבר שנעשה לרב רפורמי מפורסם, דוד איינהורן.
שני חיבוריו העיקריים היו שו"ת 'שער הזקנים' ו'שמלת בנימין'. נפטר ב-1850 ונקבר בפיורדא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, כרך ג', ובפרט עמ' 35–111.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hamburger, Wolf בתוך: Julius Carlebach, Michael Brocke, Biographisches Handbuch der Rabbiner: Die Rabbiner der Emanzipationszeit in Den Deutschen, Böhmischen und Großpolnischen Ländern 1781-1871, Walter de Gruyter, 2004.
- דוד הלחמי, רבי בנימין וולף המבורג מפיורדא, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ספריו
- שער הזקנים - חלק ב-א, זולצבאך ה'תק"ץ, באתר היברובוקס
- שמלת בנימין חלק א-ג, פירט ה'ת"ר, באתר היברובוקס
- אברהם בנימין זאב וולף המבורג (1770-1850), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ב"ש המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, עמ' 36.
- ^ הערך "רבי משולם זלמן הכהן", באתר המכלול