ממשק מוח-מחשב
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לערוך הפתיח כדי שיוסבר בצורה ממוקדת במה בדיוק עוסק הערך ובעיקר מה הן הטכנולוגיות העיקריות או הטכנולוגיה הרצויה ביותר \ תועלת פרקטית רצויה ביותר מן המחקר בנושא זה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לערוך הפתיח כדי שיוסבר בצורה ממוקדת במה בדיוק עוסק הערך ובעיקר מה הן הטכנולוגיות העיקריות או הטכנולוגיה הרצויה ביותר \ תועלת פרקטית רצויה ביותר מן המחקר בנושא זה. | |
ממשק מוח-מחשב (נקרא גם ממשק מוח-מכונה, BCI או BMI; מאנגלית: Brain–Computer Interface או Brain–Machine Interface) הוא ערוץ תקשורת ישיר בין מוח לבין התקן חיצוני. ממשק-מוח מחשב משמש לעיתים קרובות למחקר, מיפוי, שיפור או תיקון של תפקודים קוגניטיביים, חושיים ומוטורים.
המחקר בנושא ממשק-מוח מחשב החל בשנות ה-70 באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס במימון הקרן הלאומית למדע בארצות הברית, ובהמשך גם על ידי DARPA. מאז, המחקר בתחום ממשק מוח-מחשב התמקד בעיקר בנוירופרוסתטיקה, במטרה לשקם שמיעה, ראייה, ותנועה. בגלל תכונת הפלסטיות של מערכת העצבים, אותות מהתותב המחובר יכולות לאחר תקופת ההסתגלות לשמש כמו חוש או ערוץ שליטה טבעי. לאחר שנים של ניסויים בבעלי חיים, התקן ראשון לשימוש בני אדם הופיע באמצע שנות ה-90.
בבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999 הצליחו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי לפענח אותות נוירונים מחתולים ולשחזר מהם תמונות שראו החתולים.[1][2] החוקרים חיברו מערך אלקטרודות לתלמוס של החתולים, תוך התמקדות ב-177 תאים בגרעין הברך הצדי – אזור במוח המפענח אותות מהרשתית. באמצעות האותות שהוקלטו הצליחו לשחזר סרטונים ברורים המייצגים את מה שהחתולים ראו.
מספר מעבדות הצליחו להפעיל התקנים תנועתיים על ידי אותות מוקלטים מקליפת המוח של עכברים וקופים. במאי 2008, מדענים מאוניברסיטת פיטסבורג הצליחו לגרום לקוף להפעיל יד רובוטית בכוח מחשבתו.[3][4][5]
סוגיות אתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפתחות טכנולוגיות ה-BCI מביאה עמה אתגרים אתיים רבים, כגון:[6]
בטווח הקצר:
- ניסויים בבעלי חיים.
- תופעות-לוואי הנגרמות מההתקן, כגון ירידה באיכות השינה.
- קושי בקבלת הסכמה מפורשת מאנשים המתקשים לתקשר.
בטווח הארוך:
- שינוי מושג האישיות והאני; טשטוש הגבול בין אדם למכונה.
- קריאת מחשבות עלולה לשמש גופים ממשלתיים לטובת חקירות.
- שיפור יכולות אנושיות עלול להוביל לריבוד חברתי.
- שימוש בטכנולוגיה לצורך שליטה מחשבתית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרו פאלמר, אקונומיסט, כה קרוב, כה רחוק, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2018- אנטוניו רגלאדו, MIT Technology Review, עכבר מחשב בתוך הראש שלך, באתר מאקו, 5 בפברואר 2022
- עדי יניב, עוד לבנה בדרך לקריאת מחשבות, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A Cat's Eye View באתר Wired.
- ^ Looking through cats' eyes באתר BBC.
- ^ Science & Technology: Monkey Uses Brain Power to Feed Itself With Robotic Arm, באתר אוניברסיטת פיטסבורג.
- ^ אסף שטול-טראורינג, וידיאו: קוף שולט בזרוע רובוטית מתקדמת בכוח מחשבתו, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
- ^ מוח של קופים הפעיל זרוע רובוטית באתר הידען.
- ^ Minds, motherboards, and money: futurism and realism in the neuroethics of BCI technologies, מתוך כתב העת המדעי frontiersin.
