לדלג לתוכן

מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים
NGO Monitor
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים, ישראלישראל ישראל
מייסדים ג'ראלד שטיינברג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2001–הווה (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ngo-monitor.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו של הארגון (באנגלית)

מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים הוא עמותה ישראלית. הפרויקט המרכזי של העמותה הוא NGO Monitor, מכון מחקר על ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים המעורבים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל ועל הממשלות והקרנות הפרטיות המממנות אותם. נשיא העמותה הוא פרופ' ג'רלד שטיינברג.

הקמה ויעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה נוסדה בעקבות ועידת דרבן בשנת 2001, שבה, לטענתה, ארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים ביצעו דה-לגיטימציה לקיום מדינת ישראל במסווה של קידום זכויות אדם[1]. מטרתה המוצהרת היא לספק מידע ולבצע ביקורת במטרה "לשים קץ לנוהג של מספר ארגונים לא-ממשלתיים שהכריזו על עצמם כ"ארגונים הומניטאריים" המנצלים את מושג ה"ערכים אוניברסליים של זכויות אדם" כדי לקדם סדר יום בעל מניעים פוליטיים ואידאולוגיים".[2]

לפי חיה הרשקוביץ, מנכ"לית עמותת "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה", NGO מוניטור הייתה בתחילה פרויקט של המרכז, והחל משנת 2007 החלה בפעילות עצמאית וגיוס תרומות ללא קשר לעמותת המרכז הירושלמי.

פעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר העמותה מציג פרופילים של ארגונים לא-ממשלתיים, בהם ארגוני זכויות אדם, ארגוני שמאל, ארגוני שמאל רדיקלי בישראל וארגונים פרו-פלסטיניים, בהם, על פי מחקרי העמותה, עוסקים בפעילות אנטי-ישראלית, ב-BDS ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ומנתח את פעילותם. הפרופילים כוללים מידע על הארגונים, מטרתם המוצהרת, תקציבם ומקורות מימון, רשימת פעולות שלהם, דוגמאות לפעולות אנטי-ישראליות שהם ביצעו וקישורים למאמרים וניתוחים נוספים.

העמותה מפרסמת גם מאמרים ודו"חות על אותם ארגונים, חלקם כלליים וחלקם שנכתבו כתגובה לאירועים מסוימים (כגון מבצע עופרת יצוקה).

לדוגמה, העמותה מתחה ביקורת קשה על ארגון משמר זכויות האדם (Human Rights Watch).[3][4] נשיא הארגון, ג'רלד שטיינברג, כתב ב-2004 בג'רוזלם פוסט ש"ההודעה לעיתונות של HRW חושפת אותו כארגון פוליטי מוטה המסתתר מאחורי רטוריקה של זכויות אדם"[5] ומאוחר יותר האשים ב"ניצול רטוריקת זכויות האדם כדי לבצע דה-לגיטימציה לישראל".[6] משמר זכויות האדם, מנגד, האשים אותו בהתעלמות מעובדות לא-נוחות ובפרט מגינויים שלו כנגד "פעולות של לוחמים פלסטיניים".[7]

בהמשך לבדיקה המפורטת של NGO Monitor על הקרן החדשה לישראל, ארגון "אם תרצו" בדק ב-2010 את מעורבות הארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון על מבצע עופרת יצוקה. במקביל, NGO Monitor תקף[8] את הקרן בטענה שהיא מממנת ארגונים אנטי-ישראליים הפועלים להחרמת ישראל בעולם ולדה-לגיטימציה שלה. המערכה לוותה בחילופי האשמות בין NGO Monitor לקרן החדשה לישראל.[9][10]

במאי 2011 הקרן החדשה לישראל הפסיקה לממן את קואליציית נשים לשלום לאחר שג'רלד שטיינברג כתב להם מכתב בנושא.[11]

NGO Monitor מוכר כארגון בעל מעמד מייעץ באו"ם מאז שנת 2013 (ECOSOC).

במרץ 2017 העביר הפרלמנט של שווייץ החלטה האוסרת על המדינה "לממן כל גוף שתומך בגזענות, באנטישמיות וב-BDS". ההחלטה באה בעקבות קמפיין הסברה של ארגון NGO מוניטור ופרופ' ג'רלד שטיינברג.[12] בהמשך לכך הקפיאו באפריל 2018 גם שוודיה, הולנד ודנמרק את תמיכתן בארגוני ה-BDS.

ביוני 2018, חברות האשראי ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס סגרו את התרומות המקוונות למספר ארגונים לא-ממשלתיים הקשורים לארגוני טרור ופעילים בסכסוך הערבי-ישראלי. המחקרים של NGO Monitor על הארגונים אל-חק, הוועדה הטכנית לענייני נשים, איגוד ועדות העבודה החקלאיות והמרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית מילאו תפקיד מכריע בהתפתחות זאת.

ב-5 באוקטובר 2018, משרד החוץ הדני הודיע על קריטריונים חדשים ומשמעותיים למימון של ארגונים לא-ממשלתיים. קריטריונים אלו, שגובשו בעקבות מחקר של העמותה, אינם מאפשרים מימון פעילויות חרם נגד מדינת ישראל, משיכת השקעות וסנקציות (BDS), כולל מיקור חוץ של קרנות דניות לפעילות BDS.

בפברואר 2019 פרסם המשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות השר גלעד ארדן מהליכוד, דו״ח בשם ״מחבלים בחליפות״[13]. הדו״ח היה למעשה פרסום מחדש של מידע שנאסף על ידי המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים. השר גלעד ארדן, אמר שבפרסום הדו״ח מחדש יש אמירה מדינתית[14].

צוות ותקציב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל הארגון הוא דב ירדן והיועצת המשפטית שלו היא אן הרצברג. לצד הצוות המקצועי פועל ועד משפטי מייעץ וכן ועד בינלאומי שבו חברים בין השאר פרופ' אלן דרשוביץ, פיאמה נירנשטיין ואליוט אברמס. חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, היה חבר בוועד.

NGO Monitor נוסד יחד עם קרן משפחת וקסלר ובמימונה. המימון הנוסף מתקבל מתרומות פרטיות ומקרנות, ולא מתמיכה ממשלתית. התורמים המרכזיים כוללים את: השלוחה האמריקאית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, CJCS - Center for Jewish Community Studies (שהעביר לעמותה כ-3.2 מיליון ש"ח לאורך השנים), חברת American Friends of NGO monitor, הסוכנות היהודית שמשמשת גם צינור להעברת כספים מתורמים שמבקשים לשמור על אנונימיות, קרן בן ואסתר רוזנבלום, בלטימור, קרן MZ, אוקלנד, קרן משפחת קלרמן, בוסטון, ופרויקט פורום החינוך במזרח התיכון, פילדלפיה.[15]

סכומי המימון שארגון NGO Monitor מקבל מפורטים בדו"ח השנתי, אשר מפורסם בדף הרשמי באתר האינטרנט.[15]

העמותה זכתה בפרס בגין לשנת ה'תשע"ד.

בשנת 2019 היה מחזור התרומות של העמותה 6,200,200 ש״ח. למעלה מ-90% מן הכספים נאספו על ידי תורמים מחו״ל, באמצעות ארגון מיוחד שהקים המכון לצורך גיוס תרומות בארה״ב, בשם Report.Inc[16][17]. שכרו השנתי של המנכ״ל, דב ירדן, עמד על סכום של 470,052 ש״ח ב-2019. שכרו של ג׳רלד שטיינברג מן הארגון ב-2019 עמד על 360,024 ש״ח לשנה[18].

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שנערך באוניברסיטת לונד שבשוודיה בשנת 2019 נמצא כי בכל הדוחות של הארגון נמתחת ביקורת על ארגונים לא ממשלתיים "בעלי פרספקטיבה של קידום זכויות אדם של פלסטינים ו/או הנוקטים עמדה ביקורתית כלפי מדיניות ממשלת ישראל מול הפלסטינים", כי נראה שהארגון "מקדם באופן פוליטי השקפה פרו-ישראלית בנוגע לסכסוך", וכי מבחינה ארגונית, הארגון "מקושר לאינטרסים ולשחקנים פוליטיים."[19]

הדיפלומט הישראלי אילן ברוך (לשעבר שגריר ישראל בדרום-אפריקה)[20], וממשלת הולנד מתחו ביקורות נוקבות על הארגון. שר החוץ ההולנדי סטף בלוק הדגיש את חוסר האמינות של האשמות הארגון נגד "מגיני זכויות האדם", ואמר כי אינן מבוססות בהכרח על עובדות מוצקות.[21]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ https://www.ngo-monitor.org.il/about/faq/
  2. ^ אודות NGO Monitor
  3. ^ Human Rights Groups are Working Against Peace, Canadian Jewish News January 13, 2005 "With their multi-million-dollar budgets, global superpowers such as Human Rights Watch (HRW), Amnesty International, Christian Aid, Oxfam and dozens of smaller allied groups have contributed to the hatred, rather than supporting peace."
  4. ^ משחרור אסירים למימון סעודי: כיצד בגד ארגון Human Rights Watch בייעודו המקורי, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 29 ביולי 2009
  5. ^ March 8, 2004 Jerusalem Post "Israelis Have No "Human Rights"
  6. ^ Human Rights Watch can't take the heat
  7. ^ The Truth Hurts Op-ed in the Jerusalem Post, April 1, 2004.
  8. ^ הקרן החדשה עברה את הגבול
  9. ^ מאתר NGO Monitor: ‏ פרופיל על הקרן החדשה לישראל (באנגלית)
  10. ^ הבלבול סביב הקווים המנחים ה"חדשים" של הקרן החדשה לישראל, באתר NGO Monitor
  11. ^ הקרן החדשה לישראל משמיצה את NGO Monitor כדי להתנער מאחריותה לחרם, משיכת השקעות, וסנקציות (BDS), באתר NGO Monitor
  12. ^ בן-דרור ימיני, סנונית אירופית ראשונה במלחמה נגד ה־BDS, באתר ynet, 9 במרץ 2017
  13. ^ "מחבלים בחליפות": כך מקדמים פעילי טרור חרם על ישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2019
  14. ^ אתר למנויים בלבד נעה לנדאו, ארדן הציג דו"ח על מעורבות של מורשעים בטרור בקידום חרמות על ישראל, באתר הארץ, 3 בפברואר 2019
  15. ^ 1 2 תורמים NGO Monitor
  16. ^ מכון לחקר ארגונים לא - ממשלתיים (ער) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
  17. ^ REPORT, Inc. Organization, reportorg.org
  18. ^ נתונים מתוך תיק העמותה מרשם העמותות.
  19. ^ Kalm, Sara; Strömbom, Lisa; Uhlin, Anders (2019). "Civil Society Democratising Global Governance? Potentials and Limitations of "Counter-Democracy"". Global Society. 33 (4): 499–519. doi:10.1080/13600826.2019.1640189
  20. ^ "SHRINKING SPACE, NGO Monitor: Defaming human rights organizations that criticize the Israeli occupation" (PDF). Policy Working Group. September 2018.
  21. ^ "Dutch government criticises pro-Israel lobby group NGO Monitor's 'half-facts and insinuations'". MEMO. 17 January 2020. Retrieved 3 December 2020.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מכון_לחקר_ארגונים_לא-ממשלתיים&oldid=39181490"