מילי באלאקירב

מילי באלאקירב
Милий Алексеевич Балакирев

מילי באלאקירב
לידה	21 בדצמבר 1836 (יוליאני) לוח שנה לא מוגדר, ככל הנראה יוליאני ניז'ני נובגורוד, האימפריה הרוסית
פטירה	16 במאי 1910 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית העלמין טיחווין
מוקד פעילות	האימפריה הרוסית
מקום לימודים	Kazan Imperial University, Nizhny Novgorod Institute of nobility
סוגה	סימפוניה
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2
פרופיל ב-IMDb

מילי אלכסייביץ' באלאקירב (רוסית: Ми́лий Алексе́евич Бала́кирев)‏ (2 בינואר 1837 - 29 במאי 1910) היה מלחין רוסי. כיום הוא מוכר בעיקר הודות לחלקו באיחוד המלחינים, הנודעים בשם החמישה, ולאו דווקא במוזיקה שלו, פרט אולי ל"אסלאמי" שלו, פנטזיה אוריינטלית, שעודנה פופולרית בקרב הפסנתרנים.

שנות הילדות

באלאקירב נולד בניז'ני נובגורוד למשפחתו של לבלר עני. ראשית חינוכו המוזיקלי באה לו בזכות אמו, שלקחה אותו למוסקבה בשנת 1847, ללמוד אצל אלכסנדר דובוג. בעיות כספים הביאו בסופו של דבר לסיום השיעורים הללו ואילצו אותו לחזור לניז'ני נובגורוד. אף על פי כן, היה מי שהבחין בכשרונותיו; עד מהרה מצא פתרון בדמות האציל אלכסנדר אובליצ'ב. בן אצולה זה חיבר ביוגרפיה של מוצרט והחזיק בתזמורת קטנה פרטית ובספריה מוזיקלית עצומה, שבאלאקירב הפיק ממנה ידע יקר ערך במוזיקה.

בגיל שמונה-עשרה, אחרי קורס אוניברסיטאי במתמטיקה, לקח אובליצ'ב את באלאקירב לסנקט פטרבורג, שם התוודע אל מיכאיל גלינקה. גלינקה עודד אותו לעשות את המוזיקה לקריירה, עצה שבאלאקירב קיבל בכל לבו. הוא הופיע לראשונה בפרק הראשון מן הקונצ'רטו לפסנתר שלו. המפגש שלו עם גלינקה גם הצית ניצוץ של לאומיות רוסית בבאלאקירב והוא אימץ את העמדה, שרוסיה צריכה אסכולה מוזיקלית נבדלת משל עצמה, משוחררת מהשפעות דרום-ומערב-אירופאיות. סביבו התלכדו מלחינים בעלי אידיאלים דומים: סזאר קואי, מודסט מוסורגסקי, אלכסנדר בורודין וניקולאי רימסקי-קורסקוב. חמשת הגברים תוארו בפי המבקר הנודע ולדימיר סטאסוב כ"אגרוף החזק"; בהמשך נודעו בפשטות כ"חמישה".

הקבוצה נתקלה בביקורת חריפה מצד הממסד המוזיקלי הרוסי, שהתגלם באנטון רובינשטיין וניקולאי רובינשטיין. שני אלה כינו את הקבוצה בפומבי "חובבים" (כינוי שהיה מוצדק במידה ידועה, משום שבאלאקירב היה המוזיקאי המקצועי היחד ביניהם). כדי לסתור את הביקורות ולתמוך ביצירתה של אסכולה מוזיקלית "רוסית" במובהק, ייסדה הקבוצה "בית ספר חופשי למוזיקה" בשנת 1862.

מוזיקה והשפעות

באלאקירב נודע לשמצה, במידת מה, בפרקי הזמן הממושכים שנדרשו לו לסיום יצירות; לדוגמה, הסונאטה בסי מינור שלו נכתבה לאורך 50 שנה. אף על פי כן, עלה בידו להפיק כמות ניכרת של מוזיקה, שרובה אינה מבוצעת כמעט כיום. יצירותיו כללו בעיקר שירים וקבצים של שירי עם, אבל יש בהן גם שתי סימפוניות, שתי פואמות סימפוניות ("רוסיה, ו"תמרה"), ארבע פתיחות ומספר רב של קטעים לפסנתר, ביניהם "אסלאמי: פנטזיה אוריינטלית." יצירותיו התזמורתיות הן בדרך כלל קטעי מוזיקה תוכניתית בסגנון, שפיתחו תלמידי באלאקירב, כמו בורודין ורימסקי-קורסקוב. "אסלאמי" חביבה במיוחד על פסנתרנים, משום שהיא קשה לנגינה.

השפעתו כמנצח וכמארגן מוזיקה רוסית מציבה אותו במעמד של מייסד תנועה חדשה. על אף היותו אחד ממייסדי "בית הספר החופשי", התנגד באלאקירב נמרצות למה שהגדיר "מקצוענות מוזיקלית", תכונה שקישר עם הסצנה הרוסית הממסדית באמצע המאה ה-19. הוא שאף להנחיל את חזונו המוזיקלי לתלמידיו, ומתוך כך היה למעשה מנהיג קבוצת החמישה במשך כל תקופת קיומה. לא אחת משל בקבוצה זו ביד חזקה. על מוסורגסקי, בעיקר, ניתכה לא פעם אש המורה; ביקורתו הקשה של באלאקירב על "לילה על הר קירח" שלו גרמה לכך, שיצירה זו לא בוצעה בחיי מוסורגסקי. מחוץ לקבוצה, נתן באלאקירב עידוד רב לפיוטר איליץ' צ'ייקובסקי במחקריו, ובסופו של דבר נתן לו השראה לכתיבת "סימפוניית מאנפרד" שלו (צ'ייקובסקי הכיר בכך בהקדישו את היצירה לבאלאקירב).

השנים המאוחרות

קבר באלאקירב

לבית הספר החופשי הייתה השפעה, אך הוא סבל מבעיות כספים כרוניות, שדחפו את באלאקירב להתמוטטות עצבים בשנת 1872. בעקבותיה פרש זמנית מעולם המוזיקה ועזב את בית הספר כדי לעבוד כפקיד של מסילת הרכבת בין סנקט פטרבורג לוורשה. כמו כן הוא עבד במספר משרות, כמו מפקח בית ספר, עד שנת 1883, השנה בה התמנה למנהל הקאפלה הצארית ולמנצח האגודה המוזיקלית הצארית. במשרה זו החזיק עד 1895, אז פרש סופית.

באלאקירב מת ב-29 במאי 1910 ונקבר בבית הקברות של מנזר אלכסנדר נייבסקי בסנקט פטרבורג.

יצירות נבחרות

יצירות בעלות מספר אופוס

• קונצ'רטו לפסנתר מס' 1, אופוס 1 (1855-6)
• שמינייה אופוס 3
• פנטזיה גדולה על שירי עם רוסיים, אפוס 4, לפסנתר ותזמורת
• סונאטה לפסנתר מס' 1 בסי במול מינור, אופוס 5
• פתיחה על נושא שיר לכת ספרדי, אופוס 6
• אסלאמי, פנטזיה אוריינטלית לפסנתר, אופוס 18 (1869, עובדה ב-1902)
• סונאטה לפסנתר מס' 2 בסי במול מינור, אופוס 102 (1905)
• קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 במי במול מז'ור, אופוס פוסטהומוס (1861)

הנצחה

קרחון באלאקירב באי אלכסנדר שבאנטארקטיקה נקרא על שמו של מילי באלאקירב.

ראו גם

• רשימת יצירות מלאה בוויקיפדיה באנגלית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מילי באלאקירב בוויקישיתוף

• מילי באלאקירב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מילי באלאקירב, באתר ספוטיפיי
• מילי באלאקירב, באתר AllMusic (באנגלית)
• מילי באלאקירב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מילי באלאקירב, באתר Discogs (באנגלית)
• מילי באלאקירב, באתר Songkick (באנגלית)
• מילי באלאקירב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• מילי באלאקירב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)