מילטון פרידמן

מילטון פרידמן
Milton Friedman
לידה	31 ביולי 1912; ברוקלין, ארצות הברית
פטירה	16 בנובמבר 2006 (בגיל 94); סן פרנסיסקו, ארצות הברית
ענף מדעי	כלכלה, מקרו-כלכלה
מקום מגורים	ראהווי, ברוקלין
מקום קבורה	מפרץ סן פרנסיסקו
מקום לימודים	תיכון ראהווי (1928); אוניברסיטת ראטגרס (1932); אוניברסיטת שיקגו (1933); אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת קיימברידג' ;
מנחה לדוקטורט	סיימון קוזנץ
מוסדות	אוניברסיטת שיקגו
תלמידי דוקטורט	Edgar L. Feige, Neil Wallace, Miguel Sidrauski, אדי קרני, Gerald P., jun. Dwyer, Michael Bordo, Michael R. Darby, Phillip D. Cagan, David I. Meiselman, George Herbert Borts, הארי מרקוביץ, Lester G. Telser, John J. McCall
פרסים והוקרה	פרס אדם סמית (1989); המדליה הלאומית למדעים (1988); עמית האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה; מדליית החירות הנשיאותית (1988); עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה; פרס נובל לכלכלה (1976); מדליית ג'ון בייטס קלארק (1951); עמית החברה האקונומטרית (1949); עמית המכון לסטטיסטיקה מתמטית (1943) ;
צאצאים	דיוויד פרידמן, Jan Martel
תרומות עיקריות
חתימה

מילטון פרידמן (באנגלית: Milton Friedman;‏ 31 ביולי 1912 – 16 בנובמבר 2006) היה כלכלן יהודי-אמריקאי, מן החשובים ביותר במאה ה-20. נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם אשר מתנגדת להתערבות פיסקלית מצד הממשלה בעת משבר. כמו כן, החזיק בעמדות ליברליות ותמך בחופש כלכלי רב, הגירה חופשית, לגליזציית סמים וביטול אמצעי מדיניות אטטיסטים אחרים. פרידמן זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 1976.

קורות חיים

פרידמן נולד בברוקלין שבניו יורק למשפחה יהודית של מהגרים מברהובה שברוסיה הקרפטית, באותם הימים חלק מהונגריה. אמו הייתה מוכרת במכולת, ואביו התפרנס מעסקות תיווך. בגיל 16 התקבל ללימודים אקדמיים. בשנת 1932 קיבל תואר ראשון במתמטיקה וכלכלה מאוניברסיטת ראטגרס. אהבתו הראשונה של פרידמן הייתה המתמטיקה וחלומו היה לעשות בה שימוש כמומחה לביטוח ולאקטואריה. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ראטגרס הוצעו לו שתי מלגות לימודים לתואר שני- אחת במתמטיקה באוניברסיטת בראון ושנייה בכלכלה באוניברסיטת שיקגו.^[1] שתיים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם. פרידמן בחר באפשרות השנייה.

בשנים 1941–1943 היה דובר מחלקת האוצר של ארצות הברית, בשנת 1946 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה ובאותה שנה החל ללמד באוניברסיטת שיקגו. שם החל להתבלט כהוגה דעות כלכלי יוצא דופן. בשלהי שנות ה-50 כבר עמד בראש המחלקה והוביל קו שצידד בשוק החופשי, בניגוד לרוב עמיתיו שהעלו על נס כלכלה שבה הממשלה מתערבת, על פי שיטתו של קיינס.

נישא לרוז (לבית דירקטור). בנו, פרופסור דייוויד פרידמן, הוא הוגה דעות של הזרם האנרכו-קפיטליסטי בכלכלה.

השקפתו הכלכלית של פרידמן

היוקרה שלה זוכה כיום רעיון השוק החופשי מקורה במידה רבה בעבודתם של מילטון פרידמן ושל עמיתיו באוניברסיטת שיקגו. לפי פרידמן, השוק פועל בצורה האופטימלית כאשר אין הממשלה מנסה להסדיר אותו.

הנימוק של פרידמן לצימצום המעורבות הממשלתית בפרויקטים כלכליים הוא שכאשר גורם ממשלתי מנהל תקציב ממשלתי, הרי שלאותו גורם אין אינטרס ואמביציה להתאמץ להפיק את התועלת המקסימלית מהתקציב תפוקה היחסית של כל שקל תהיה נמוכה. לעומת זאת כשהכסף מנוהל על ידי גורם פרטי שעמל בעצמו להשיג את התקציב והוא זה שיאלץ לחיות עם תוצאות הניהול - התפוקה מכל שקל תהיה גבוהה בהרבה^[2].

גישתו של פרידמן ספגה ביקורת, ומתנגדיה טענו שהיא דוגמטית, לא גמישה וחד משמעית מדי. כמה משריו של שליט צ'ילה אוגוסטו פינושה עברו סמינר של פרידמן באוניברסיטת שיקגו (וכונו "נערי שיקגו"), בעקבות זאת, קידמו השרים מדיניות ליברליזציה שהובילה לנס הצ'יליאני אשר הוביל להגדלת התוצר הלאומי הגולמי לצד הרחבת אי השוויון והעוני במדינה. בשנת 1976 זכה מילטון פרידמן בפרס נובל לכלכלה. ב-1988 העניק לו הנשיא רונלד רייגן את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

מילטון פרידמן וישראל

בשנת 1977 הגיע לביקור בישראל, נפגש עם שר האוצר שמחה ארליך ועם בכירים במשק הישראלי. ביקורו עורר גל של מחאות בחוגי השמאל, בשל חששם מהשפעתו על מעצבי המדיניות הכלכלית בממשלה. לטענת פרידמן, הנהגת המדינה לאחר המהפך הפוליטי לא שעתה לעצותיו, והגדילה את הסובסידיות וההוצאה הציבורית ואת מעורבות הממשלה במשק.^[3] הטענות מצד מבקריו של פרידמן הן, שהמלצותיו כי ממשלת ישראל תוותר על חלק מסמכויות הרגולציה ותנהיג סחר חופשי במטבע חוץ הן שהובילו, בין השאר, להרעה במאזן התשלומים ולעלייה מהירה מאוד באינפלציה. בשנת 1998 הביע פרידמן תקווה שבנימין נתניהו יצליח לשנות את התפיסה ויביא את המשק הכלכלי חזרה למה שהוא כינה מסורת יהודית בת אלפיים שנה של כלכלה חופשית ויוזמה פרטית.^[4] למרות הסתייגותו של פרידמן מהמדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, בחוגים סוציאליסטים ישראליים נוהגים לייחס את המעבר למדיניות הפרטה ושוק חופשי בישראל לביקורו של פרידמן בשנת 1977.^[5]

כתבים נודעים

קפיטליזם וחירות, 1962 - (תרגום: מזל כהן, הוצאת שלם, 2003). היה לאחד הספרים המשפיעים ביותר שנכתבו בנושאי כלכלה. בספר מציג פרידמן בבהירות ובקיצור את אמונותיו הכלכליות, ששורשיהן בגישה ליברלית ובתמיכה בחירויות הפרט.
פרידמן מונה בספר 14 פעילויות שמהאחריות עליהן צריכה הממשלה למשוך את ידה, ביניהן סבסוד לחקלאות, פיקוח על שכר הדירה, שכר מינימום, רגולציה בענפים שונים, חובת ביטוח סוציאלי, גיוס חובה והדואר.
שותף בכתיבת הספר "ההיסטוריה המוניטרית של ארצות הברית".
החופש לבחור - עיקרי הכלכלה החופשית, 1980 - (הוצאת דביר, תשמ"ח 1988). בספר זה, אותו חיבר עם אשתו, מציין פרידמן את החינוך כתחום חשוב אשר ביחס אליו הגיע למסקנה כי מוטב לממשלה למשוך את ידה מהעיסוק בו, לטובת מעבר לשימוש בשיטה לפיה יקבלו ההורים קופונים מאוצר המדינה, ובאמצעותם יוכלו "לקנות" חינוך בבית ספר שיבחרו לפי שיקול דעתם. התחרות בין בתי הספר על ה"לקוחות", אליבא דפרידמן, תביא לשיפור רמתם. הרעיון מומש באופן חלקי כאשר תוכניות שוברים הופעלו במקומות שונים בארצות הברית, החל בשנות ה-80 של המאה ה-20.

קישורים חיצוניים

מילטון פרידמן, ברשת החברתית Goodreads
מילטון פרידמן, באתר פרס נובל (באנגלית)
מילטון פרידמן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מילטון פרידמן, באתר גוגל סקולר
אורי פז, היהודי הקפיטליסט ששינה את העולם, באתר פאזל
הקרן של רוז ומילטון פרידמן
סוכנויות הידיעות, הכלכלן מילטון פרידמן הלך לעולמו, באתר ynet, 16 בנובמבר 2006
פטרישיה כהן, הניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, לא הכל כסף, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
פול קרוגמן, הניו יורק טיימס, שבויים בקונספציה: כך נכשלו הפרופסורים לכלכלה ומינהל עסקים בחיזוי המשבר ותוצאותיו, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2009
מילטון פרידמן, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
תומאס סואל, החופש לבחור: הגאוניות בפשטות של מילטון פרידמן, באתר מידה, 31 ביולי 2019
מילטון פרידמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מילטון פרידמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ https://www.youtube.com/watch?v=EhYOtG2pt3w&feature=related
^ עמיעד כהן, ‏הקרב על סככת האופניים, השילוח, 13, פברואר 2019
^ אורי פז, היהודי הקפיטליסט ששינה את העולם, אתר פאזל, 22 בנובמבר 2006
^ The HongKong Experiment, Milton Friedman, Hoover Digest 3, 1998
^ יהודה שנהב, הכלכלה היא רק השיטה. המטרה היא לעצב את הנשמה, באתר הארץ, 20 במרץ 2006

[מקור-1] ttps://www.youtube.com/watch?v=EhYOtG2pt3w&feature=related

[2] עמיעד כהן, ‏הקרב על סככת האופניים, השילוח, 13, פברואר 2019

[3] אורי פז, היהודי הקפיטליסט ששינה את העולם, אתר פאזל, 22 בנובמבר 2006

[4] The HongKong Experiment, Milton Friedman, Hoover Digest 3, 1998

[5] יהודה שנהב, הכלכלה היא רק השיטה. המטרה היא לעצב את הנשמה, באתר הארץ, 20 במרץ 2006

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975	פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000	פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך	אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)

מנהל עסקים
תחומים	ניהול • מימון • שיווק • חשבונאות • התנהגות ארגונית • אסטרטגיה עסקית • מערכות מידע • יזמות • לוגיסטיקה • חקר ביצועים • קבלת החלטות
מושגים כלליים	ניהול סיכונים • אסטרטגיה תפעולית • ייעוץ אסטרטגי • SWOT • קרן הון סיכון • תוכנית עסקית • נתח שוק • משאבי אנוש • יועץ עסקי • דירקטוריון • מנכ"ל
אישים בולטים	פיטר דרוקר • הנרי מינצברג • פרדריק טיילור • ויליאם שארפ • הנרי פורד • מילטון פרידמן • מייקל פורטר
מוסדות לימוד ומחקר בולטים	הרווארד • וורטון • סטנפורד • MIT • קלוג • דיוק (פיוקווא) • INSEAD • בית הספר לעסקים של לונדון
שיטות מחקר	אתנוגרפיה • מחקר איכותני • מחקר כמותי • ניתוח אירוע • ניתוח נתוני ארכיון • ניתוח תוכן

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מילטון פרידמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מילטון פרידמן