מילון הכוזרים
מידע כללי | |
---|---|
מאת | מילוראד פאביץ' |
שפת המקור | סרבו-קרואטית |
סוגה | רומן |
נושא | כוזרים |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1984 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | ספרית מעריב |
תאריך | 1990 |
תרגום | דינה קטן בן-ציון |
מהדורות נוספות | |
מספר כרכים | 2 |
פרסים | |
פרס נין (מילוראד פאביץ', 1984) | |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001143994 |
מילון הכוזרים (בסרבית: Хазарски речник או Hazarski rečnik) הוא ספר בדיוני בעל מבנה בלתי שגרתי, מאת הסופר הסרבי מילוראד פאביץ'. הספר יצא לאור ב-1984, תורגם למספר רב של שפות וזכה להצלחה מסחרית וביקורתית גדולה (בין היתר זכה בפרס נין לשנת 1984). הספר הפך את פאביץ', שהיה אלמוני למדי גם במולדתו, לסופר בעל שם בינלאומי.
פאביץ' הגדיר את היצירה כרומן-לקסיקון, והיא כתובה כהיפר-טקסט במשמעות המופשטת של מושג זה, כלומר טקסט לא-ליניארי הנחלק לקטעים, שניתן להתחיל לקרוא בו מנקודות רבות, ומכל קטע טקסט קיימות נקודות מעבר אחדות לקטעים אחרים. במקום אופן הקריאה המקובל של רומנים, שבמסגרתו מצופה מן הקורא להתחיל בעמוד הראשון ולקרוא ברצף עד הסיום, במילון הכוזרים קיים מספר רב מאוד של מסלולי קריאה אפשריים.
צירי העלילה הרבים של הספר עוסקים בהמרת הדת ההיסטורית של ממלכת הכוזרים המתוארכת למאה השמינית או התשיעית לספירה. למרות הרקע ההיסטורי, הדמויות בספר, עלילתו והתרבות המתוארת בו בדויים ברובם. פרקי הספר בנויים כערכים באנציקלופדיה (או מילון, ומכאן שמו) שהקורא יכול לבחור את סדר קריאתם, וקיימות ביניהם הפניות בטקסט. הספר נחלק לשלושה חלקים, שכל אחד הוא מילון הכתוב מנקודת השקפה אחרת – יהודית, נוצרית ומוסלמית. חלק מהערכים מופיעים רק באחד מן המילונים, וערכים רבים אחרים מופיעים בגרסאות שונות ואף סותרות בשניים מהם או בכולם. (בתחילת ערך שקיימים לו מקבילות במילונים האחרים קיימים סימונים – מגן דוד, צלב וסהר - המיידעים את הקורא על כך). נוסף על כך, פורסם הספר בשתי מהדורות שונות במקביל, "זכרית" ו"נקבית". שתי המהדורות זהות בכל פרט לפסקה רבת-חשיבות אחת. (בטכניקת המהדורה הכפולה נקט פאביץ' גם ברומן אחר, "אהבה אחרונה בקונסטנטינופול").
חלק מן הערכים במילון הכוזרים עוסק בהתרחשויות בממלכת הכוזרים עצמן, בפרט באירועים הסובבים את "פולמוס הכוזרים" שבו זימן מלך הכוזרים, שביקש להמיר את דת הממלכה, את נציגי היהדות, האסלאם והנצרות לוויכוח פומבי. כל אחד מן המילונים טוען שנציג דתו הוא שניצח בעימות. חלקים אחרים בספר מתחקים אחרי חוקרי הכוזרים והעוסקים בתולדותיהם, מאז חורבן הממלכה ועד ימינו, בכלל זה חוקרת ישראלית וחוקר מצרי שחייהם מצטלבים.
היצירה נכתבה קודם שפותחה רשת האינטרנט, ויצאה לאור כספר מודפס. לפיכך, ההפניות בין קטעי הטקסט שבו הן בצורת הטקסט ע"ע המפנה לערכים באותו מילון, או סימוני הסמלים הדתיים המפנים לערכים במילונים אחרים. במהדורות אלקטרוניות של הספר, שיצאו כאשר התאפשר הדבר מבחינה טכנולוגית, נעשות ההפניות באמצעות היפר-קישור. מהדורות אלה מאפשרות גם ניווט בין תרגומים של היצירה בשפות שונות.
הספר נכתב שנים אחדות לפני התפרקותה של יוגוסלביה. היו שראו הדים למציאות התקופה בבחירת הנושא ובאופן הייצוג, אשר אינו מתחייב לקיומה של אמת אחת אלא רק מציג נקודות מבט סותרות. שתי צורות שונות של הקבלה קיימות בין ממלכת הכוזרים שבספר לבין המציאות היוגוסלבית. פאביץ' טען, זמן לא רב אחרי פרסום הספר ובטרם קרסה יוגוסלביה, שהרומן עוסק באומה המחפשת את דרכה בין אידאולוגיות שונות, מבלי להשתייך לאף אחת מהן; לכך אפשר למצוא מקבילה באופן שבו הטלטלה יוגוסלביה בין מזרח למערב מאז הקרע בינה לבין ברית המועצות ב-1948. מקבילה שנייה, שפאביץ' העלה לאחר התפרקות יוגוסלביה, היא בין הכוזרים לסרבים, ולא ליוגוסלביה כולה.[1]
הספר תורגם לעברית על ידי דינה קטן בן-ציון, ויצא לאור בהוצאת ספרות מעריב בשנת 1990.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Andrew Wachtel, Postmodernism as Nightmare: Milorad Pavic's Literary Demolition of Yugoslavia, The Slavic and East European Journal, Vol. 41, No. 4 (Winter, 1997), pp. 627-644
- רומן כצמן, "פואטיקת המחוות של מילורד פאביץ' (מילון הכוזרים)", דפים למחקר בספרות 17/16, תשס"ח-תשס"ט, עמ' 400-383 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגרסה הזכרית והגרסה הנקבית
- מילון הכוזרים, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wachtel, p. 638
ממלכת הכוזרים | ||
---|---|---|
עדויות | סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים • מכתב שכטר • מכתב קייב | |
אישים (אנ') | חסדאי אבן שפרוט • יוסף, מלך הכוזרים • בולאן | |
ספרות בנושא | הכוזרי • השבט השלושה עשר • מטה דן • מילון הכוזרים • אבירי הדרך • ממלכה במבחן • (איסתרק • מהללאל • יוזבד • פדהאל) • עם נסוך תרדמה • מקום קטן עם דבי • אל הרקיע השביעי • כזריה – תולדות ממלכה יהודית באירופה | |
שונות | תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים • איטיל |