לדלג לתוכן

מיכאיל גראבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאיל איסאקוביץ' גראבסקי
Михаил Исаакович Грабский
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 באפריל 1923
קייב, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
פטירה 3 באוגוסט 2007 (בגיל 84)
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19411946 (כ־5 שנים)
דרגה סרג'נט (רוסיה) סרג'נט (סמל)
תפקידים בשירות
שריונר, תותחן בצוות טנק
פעולות ומבצעים
עיטורים
גיבור ברית המועצות
עיטור לנין
עיטור הכוכב האדום[1]
מדליות שונות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאיל איסאקוביץ' גראבסקירוסית: Михаил Исаакович Грабский3 באפריל 19233 באוגוסט 2007) היה יהודי סובייטי, שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כתותחן בצוות טנק בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.

נולד בעיר קייב במשפחתו של פועל. בשנת 1941 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון.

מיד לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות התגייס לצבא האדום. הוא נשלח לקורס נהגים צבאים. בהמשך נסוג עם הצבא האדום מזרחה. נלחם בקרב סטלינגרד. במהלך הקרב נפצע ופונה לטיפול רפואי בעורף. לאחר שהחלים נשלח לקורס שריון, בו הוכשר לתפקיד של תותחן בטנק. בתום הקורס שובץ בחטיבת המשמר המשוריינת מס' 52, כתותחן בצוות טנק בפיקודו של ישראל קופרשטיין.

במהלך קרב דנייפר, טנק, שבצוותו שירת גראבסקי, היה בין הראשונים שצלח את הנהר דנייפר והגיע לגדה המערבית. טנק חיפה באש תותחו על חיילי החי"ר וניהל קרבות עם הטנקים הגרמנים. במהלך השעות הראשונות לאחר הצליחה הצליח גראבסקי לחסל שני טנקים גרמנים. בהמשך נעה החטיבה, בה שירת גראבסקי, צפונית לקייב, כדי לחתוך את הכביש קייב-ז'יטומיר ולמנוע מהגרנים להביא תגבורת לכוחותיהם בעיר קייב. החטיבה קיבלה פקודה להשתלט על העיר פסטוב, צומת רכבות חשובה, אשר צמודה לכביש קייב-ז'יטומיר. טנק, בו שירת גראבסקי, היה בחוד ההתקפה. הוא היה הראשון שנכנס לעיר וסייע בכיבושה. במהלך הקרבות בפסטוב השמיד גראבסקי 3 טנקים גרמנים נוספים. על גבורתם בקרב דנייפר הוענק לכל חברי צוות הטנק תואר גיבור ברית המועצות.[2]

היחידה, בה שירת גרבסקי המשיכה להתקדם מערבה. גראבסקי נטל חלק במבצע לבוב-סנדומייז', מבצע ויסלה-אודר, הקרב על ברלין וסיים את המלחמה בפראג.

בשנת 1946 השתחרר מן השירות וחזר לעירו. עבד בתעשייה. בשנת 1967 סיים לימודי הנדסת תעשייה וניהול (בלימודי ערב). בשנת 1981, הגיש בקשה לרשויות לעזוב את ברית המועצות ולהגר לארצות הברית. על מעשה זה נשלל ממנו התואר "גיבור ברית המועצות" וכל העיטורים נלקחו ממנו. בשנת 1982 קיבל אישור לעזוב את ברית המועצות עם משפחתו. בהגיעו לארצות הברית התיישב בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי.[3]

לאחר התפרקות ברית המועצות הגיש מספר בקשות לממשלות רוסיה ואוקראינה לביטול שלילת התואר. בקשתו אושרה על ידי בית הדין הגבוה לערעורים של רוסיה באוגוסט 2000. הוא זוכה מאשמת "בגידה במולדת" ועיטור כוכב הזהב הוחזר לו.

מיכאיל גראבסקי נפטר ב-3 באוגוסט 2007 בעיר סנט לואיס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ [1], מסמכים מתיק השירות של מיכאיל גראבסקי באתר "זיכרון העם"
  2. ^ [2], מסמכים מתיק השירות של מיכאיל גראבסקי באתר "זיכרון העם"
  3. ^ [3], דף על שמו באתר "גיבורי המדינה"