מייקל פלין
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1958 (בן 65) מידלטאון, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| צאצאים |
Michael G. Flynn |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1981 |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד חטיבת המודיעין הצבאי ה-111 ראש סוכנות הביון הצבאית של ארצות הברית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מבצע מטרה צודקת מלחמת אפגניסטן מלחמת עיראק | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה (4) לגיון ההצטיינות (2) כוכב הארד (4) | |
  | |
מייקל תומאס פלין (באנגלית: Michael Thomas Flynn; נולד ב-24 בדצמבר 1958) הוא איש צבא אמריקאי שהיה היועץ לביטחון לאומי בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ, כאשר שירת בתפקיד בתקופת הכהונה הקצרה ביותר, מ-22 בינואר ועד 13 בפברואר 2017. קודם לכן שירת בצבא ארצות הברית כלוטננט גנרל ושימש ראש DIA מ-2012 ל-2014. מ-2017 החלה להתנהל נגד פלין חקירה בדבר מעורבותו בסיוע של ממשלות זרות, ובהן רוסיה וטורקיה, לטובת קמפיין הבחירות של טראמפ. הוא הודה במסירת מידע כוזב ל-FBI. בתחילת מאי 2020 החליט משרד המשפטים האמריקאי לבטל את ההאשמות נגדו, ובית המשפט השעה פעולה זו.[1]
ב-25 בנובמבר 2020 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על חנינה למייקל פלין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלין נולד וגדל ברוד איילנד, אחד מתשעה ילדים של צ'ארלס והלן. אחיו הוא צ'ארלס פלין אף הוא קצין בכיר בצבא.[2] הוא בוגר אוניברסיטת רוד איילנד. במהלך לימודיו השלים קורס קצינים במסגרת העתודה האקדמית של צבא ארצות הברית והוסמך כסג"ם. עם סיום לימודיו התגייס לצבא ועבר הכשרה כלוחם, קורס קציני חי"ר, והסמכה כצנחן. לאחר מכן שירת כמפקד מחלקה בדיוויזיה המוטסת ה-82 ולחם במבצע זעם דחוף,[3] הפלישה למדינת האי גרנדה שבקריביים ב-1983.
בהמשך שימש במספר תפקידי מטה ופיקוד דיוויזיית הרגלים ה-25 ובפיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים. בשנים 2002–2004 שימש פלין כמפקד חטיבת המודיעין הצבאי ה-111 ולחם בעיראק ובאפגניסטן כקצין המודיעין של פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים.[4] בהמשך שימש במספר תפקידי מטה ובהם קצין המודיעין של פיקוד המרכז של ארצות הברית.[5] בשנת 2012 מונה לראש סוכנות הביון הצבאית של ארצות הברית[6] ושימש בתפקיד עד לשנת 2014. בתום תפקיד זה פרש לגמלאות.[7]
במהלך הבחירות לנשיאות ב-2016 שימש פלין כיועצו הביטחוני הבכיר של מועמד המפלגה הרפובליקנית, דונלד טראמפ.[8] לאחר בחירתו של טראמפ, מונה לכהן כיועץ לביטחון לאומי ב-18 בנובמבר 2016.[9] מינוי כחבר סגל הבית הלבן לא דרש את אישור הסנאט. הוא הושבע לתפקיד ב-22 בינואר, אך כבר לאחר 22 יום, ב-13 בפברואר, התפטר[10] בעקבות פרסום של הוושינגטון פוסט לפיו סיפק מידע כוזב לסגן הנשיא מייק פנס, בנושא תוכן שיחותיו עם שגריר רוסיה בארצות הבאית סרגיי קיסליאק. השיחות שהתקיימו בדצמבר 2016 עסקו בסנקציות שהטיל ממשל אובמה על רוסיה בתגובה להתערבותה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 לטובתו של טראמפ.
ב-11 במרץ 2017 נרשם פלין במחלקת המשפטים האמריקאית כלוביסט המקדם אינטרסים זרים של טורקיה, לאחר שנחשף כי קיבל מהממשלה הטורקית כ-500 אלף דולר במהלך קמפיין הבחירות כדי לקדם את האינטרסים שלה.[11] ב-31 במרץ 2017 הודיע עורך דינו, כי פלין מוכן להעיד בפני הסנאט ובית הנבחרים בדבר ההתערבות הרוסית בבחירות בתמורה למתן חסינות פלילית, אך בקשתו נדחתה.[12] ב-27 באפריל 2017 הודיע המפקח הכללי של הפנטגון על חקירת פלין באשר לאפשרות שקיבל כסף מממשלות זרות, בהן רוסיה וטורקיה, ללא אישור מתאים לכך.[13]
ב-1 בדצמבר 2017 הופיע פלין בבית המשפט הפדרלי כדי לאשר הסכם עם היועץ המיוחד רוברט מולר, בו הוא מודה במתן הצהרות כוזבות ל-FBI, והסכים לשתף פעולה עם חקירת היועץ המיוחד.
ביוני 2019 פיטר פלין את עורכי דינו ושכר במקומם את שירותיה של סידני פאוול (אנ'). פאוול כתבה באחת היום לתובע הכללי של ארצות הברית ויליאם בר, בבקשה שיתערב במאמץ לזכות את פלין.[14][15] פאוול טענה בבית המשפט שרשויות החוק פעלו בענייניו של פלין בניגוד לחוק וניסו להפליל אותו, אך השופט דחה את הטענות. מספר שבועות לאחר מכן ביקש פלין למשוך את הודאתו באשמה והכריז שהוא טוען לחפות מפשע. במקביל, בר הטיל על ג'פרי ג'נסן, התובע הכללי של ארצות הברית באזור סנט לואיס, לערוך בדיקה יסודית של החקירה נגד פלין.[15]
בתחילת מאי 2020 חשף משרד המשפטים מספר מסמכים שעלו בבדיקה של ג'נסן,[16] שלטענת פלין ותומכיו הוכיחו שה-FBI ניסה לטמון מלכודת לפלין ולגרום לו להודות באשמה באופן שאינו חוקי. במגזין השמרני "נשיונל רוויו" נטען שהמסמכים מוכיחים כי היה ניסיון להפיל את גנרל פלין במלכודת, שתגרום לו לשאת עדות שקר ולהביא להדחתו.[17] מנגד, בניו יורק טיימס נטען שהמסמכים מוכיחים רק שה-FBI פעל "בצורה מגושמת" ושלא היה בהם מידע החדש הנוגע לאשמה של פלין.[15]
לאחר פרסום המסמכים הודיע בר על ביטול ההאשמות נגד פלין. השופט דחה את מתן גזר הדין, אך סירב לבטל את האישומים ובמקום זאת ביקש חוות דה מצדדים נוספים, ידידי בית המשפט. בתגובה, עתר פלין לבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה, בדרישה לחייב את השופט לקבל את העמדה החדשה של התביעה הכללית, לבטל את הצו לבקשת חוות דעה מידידי בית המשפט ולהעביר את התיק לשופט אחר. ב-24 ביוני פסק בית המשפט לערעורים לטובת פלין (2–1) בנוגע לשתי דרישותיו הראשונות. בתגובה עתר השופט בבקשה לדיון בהרכב מורחב. ההרכב המורחב פסק ב-31 באוגוסט נגד פלין (8–2) והורה להמשיך במשפט. ב-25 בנובמבר, לאחר הפסדו של טראמפ בבחירות לנשיאות, הוא העניק לפלין חנינה, ובעקבות זאת נפסק המשפט.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייקל פלין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- סוכנויות הידיעות, ביקורת על מדיניותו של אובמה: "בערות במזיד", באתר nrg, 29 במרץ 2015.
- רויטרס, בכיר בפנטגון: מיטוט חמאס יביא להקמת "דאעש" מקומי, באתר וואלה, 27 ביולי 2014.
- רויטרס, "במקום חמאס יעלה משהו גרוע יותר", באתר מאקו, 27 ביולי 2014
- "לא עוד, יהודים": המינוי הבכיר והשנוי במחלוקת של טראמפ, באתר וואלה, 18 בנובמבר 2016.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Michael Flynn: judge pauses justice department effort to dismiss case
- ^ Michael Flynn: 5 Fast Facts You Need to Know, heavy.com, 10 ביולי 2016
- ^ גל פרל פינקל, "דברים שרואים משם - לא רואים מכאן", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 בנובמבר 2016
- ^
אמיר אורן, המציג הנו שחקן: טראמפ יצטרך ללמוד לנהל מעצמת על תוך כדי תנועה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2016.
- ^ אריק שמידט, ניו יורק טיימס, לא רק בשדה הקרב: ארה"ב מתמקדת בשיווק ובפסיכולוגיה של דאעש בחיפוש אחר דרכים להביסו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014.
- ^ ביוגרפיה של גנרל מייקל פלין, כפי שהועלתה באתר ה-DIA.
- ^ יפעת גדות, ראש הסוכנות למודיעין של הפנטגון פורש, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 במאי 2014.
- ^ אמיר תיבון, יד רוחצת יד: מה עומד מאחורי הקשר התמוה בין פוטין לטראמפ?, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2016.
- ^ אמיר אורן, פיצוי־מינוי בסגנון טראמפ, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2016.
- ^ היועץ לביטחון לאומי של טראמפ התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 14 בפברואר 2017
- ^ עמרי נחמיאס, דיווח: טראמפ ידע על קשרי היועץ לביטחון לאומי עם גורמים זרים, באתר וואלה, 11 במרץ 2017
- ^ Michael Flynn’s Immunity Request Rejected By Senate Intelligence Committee, NBC News, 1 באפריל 2017
- ^ Pentagon probes Trump's ex-adviser Flynn over foreign payments, רויטרס, 27 באפריל 2017
- ^ Letter of Sidney Powell to William Burr, June 6 2019
- ^ 1 2 3 Mark Mazzetti, Charlie Savage and Adam Goldman, "How Michael Flynn’s Defense Team Found Powerful Allies", The New York Times, June 28, 2020
- ^ Potential Qs for DD's call (ההמשך מחוק)
- ^ אנדרו מקארתי, נשיונל רוויו, המלכודת נחשפת: ה-FBI הפיל את פלין כדי להגיע לטראמפ, באתר מידה, 2020-05-03
- ^ Katelyn Polantz, "Judge formally dismisses Michael Flynn case after Trump pardon", CNN, December 8 2020
- נשיאות דונלד טראמפ (2021-2017): אישים
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי כוכב הארד
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
- ראשי סוכנות הביון של מחלקת ההגנה
- היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית
- נשיאות דונלד טראמפ: אישים שפרשו או הודחו
- בוגרי אוניברסיטת רוד איילנד
- מקבלי חנינה מנשיא ארצות הברית
- התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016: אישים
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת אפגניסטן
- אמריקאים שנולדו ב-1958