מייקל גמבייר-פארי
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1891 היינאם קורט, גלוסטרשייר, בריטניה   |
|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 1976 (בגיל 84) סאסקס, בריטניה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
איטון קולג' |
| בן או בת זוג |
Barbara Evelyn Tufnell |
| צאצאים |
Gilian Gambier-Parry |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1911–1944 (כ־33 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 הצלב הצבאי | |
  | |
מייג'ור-גנרל מייקל דנמן גמבייר-פארי, (באנגלית: Michael Denman Gambier-Parry; 21 באוגוסט 1891 – 30 באפריל 1976) היה קצין בכיר בצבא הבריטי שפיקד לזמן קצר על דיוויזיית השריון השנייה במהלך המערכה במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמבייר-פארי נולד ב-21 באוגוסט 1891 בהיינאם קורט, גלוסטרשייר, ומשפחתו הייתה משפחה של אמנים ואנשי צבא (ראה תומאס גמבייר פארי ובנו של האחרון, המלחין הבולט סר יוברט פארי). דודו ארנסט גמבייר-פארי היה מייג'ור בצבא שנשלח למצרים כדי לנקום את מותו של הגנרל גורדון וכתב ספר (Suakin, 1885) על קורותיו.[1] אביו של מייקל היה האדריכל סידני גמבייר-פארי.[2]
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמבייר-פארי, שהתחנך באיטון קולג', נכנס למכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט והוסמך כקצין ברובאי ויילס המלכותיים במרץ 1911.[3] הוא שירת במלחמת העולם הראשונה בצרפת, זכה בעיטור הצלב הצבאי ב-1916, ובממערכה בגליפולי ובמערכה במסופוטמיה.[3]
לאחר שחזר לסנדהרסט ומונה למפקד פלוגה של צוערים ג'נטלמנים,[4] גמבייר-פארי למד במכללת המטה, קמברלי מ-1923 עד 1924 והועבר לחיל הטנקים המלכותי ב-1924. לאחר מכן שירת כקצין מטכ"ל במשרד המלחמה לפני שמונה למפקד חטיבת הרגלים מלאיה ב-1938.[3]
גמבייר-פארי שירת במלחמת העולם השנייה כראש המשלחת הצבאית הבריטית ליוון ב-1940, במהלך מלחמת איטליה–יוון, ולאחר מכן כמפקד דיוויזיית השריון השנייה בצפון אפריקה לפני שנלקח כשבוי מלחמה ב-1941[5][3]
גמבייר-פארי נלכד על ידי האיטלקים יחד עם בריגדיר א. וו. ד. ווגאן במצ'ילי באפריל 1941. כשהגיע לווילה אורסיני ליד סולמונה עם פיליפ נים, ריצ'רד אוקונור, ג'ון קומב וג'ורג' יאנגהוסבנד, הוא נשלח ל-Castello de Vincigliata PG12 ליד פירנצה באותה שנה. כפי שכתב עליו אדריאן קרטון דה ויארט, "הוא גם היה אדם מוכשר ביותר, עשה סקיצות מענגות, היה 'זייפן' ממדרגה ראשונה - מה שללא ספק יכול היה להניב לו הכנסה קבועה בעולם התחתון".[6][7] ידוע בתור 'GP', הוא היה מוזיקאי בעל ידע "והוביל את המקהלה בתפילות הכנסייה שלנו ביום ראשון".[8][9] בספטמבר 1943 נמלט עם שאר הקצינים ולאחר הרפתקאות שונות הגיע לרומא, שם השיג מקלט במנזר, עד שהגיעו בעלות הברית; הוא פרש מהצבא ב-1944.[10][3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפנסיה התגורר גמבייר-פארי בבית וויברס בקאסל קומב ליד צ'יפנהאם וב-House Forest Gate בפונדגייט ליד קרובורו והפך לסגן לוטננט של וילטשייר.[11] הוא נפטר בסאסקס ב-30 באפריל 1976.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Times, OBIT. 17 April 1936
- ^ Ranieval, The Marquis of Ruvigny and (1 במאי 2013). The Plantagenet Roll of the Blood Royal: The Mortimer-Percy Volume. Heritage Books. p. 166. ISBN 978-0-7884-1872-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 "King's Collections : Archive Catalogues : Military Archives". kingscollections.org.
- ^ Army, Great Britain (1 בינואר 1922). The Monthly Army List.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Biography of Major-General Michael Denman Gambier-Parry (1891–1976), Great Britain". generals.dk.
- ^ Carton de Wiart p. 194
- ^ Hargest pp. 113, 114
- ^ Neame p. 304
- ^ Fleming, pp.109–112
- ^ MRD Foot, p. 167
- ^ Who Was Who (1971–1980). London: A & C Black, 1981. מסת"ב 978-0-7136-2176-1, p. 286.