אליפות מיאמי הפתוחה
מיקום | מיאמי, פלורידה, ארצות הברית |
---|---|
מקום הטורניר | מיאמי גארדנס |
משטח | קשה |
האתר הרשמי | |
הסבב העולמי לגברים (ATP) | |
קטגוריה | טורניר מאסטרס |
הגרלה | 96S / 48Q/ 32D |
סך פרסים | $9,554,920 |
הסבב העולמי לנשים (WTA) | |
קטגוריה | טורניר חובה |
הגרלה | 96S / 48Q/ 32D |
סך פרסים | $8,369,455 |
אליפות מיאמי הפתוחה, הידועה גם בשם מיאמי מאסטרס, היא טורניר טניס שנתי לגברים ולנשים הנערך באצטדיון הארק רוק במיאמי גארדנס, פלורידה. הוא אחד מטורנירי סבב המאסטרס העולמי של ה-ATP לגברים ואחד מטורנירי החובה של ה-WTA לנשים. הטורניר, שמשוחק על משטח קשה, נערך כל שנה בשבועיים האחרונים של חודש מרץ לאחר שמסתיים טורניר אינדיאן וולס.
לטורניר היו מספר נותני חסות במשך שנות קיומו, ולפיכך היה מוכר בכמה שמות שונים. הטורניר הראשון שנערך ב-1985 היה ידוע בתור אליפות השחקנים הבינלאומית של ליפטון (Lipton International Players Championships). בשנת 2000, שונה שמו של הטורניר לאליפות אריקסון הפתוחה (Ericsson Open); בשנת 2002, שונה שוב לאליפות נאסד"ק-100 (NASDAQ-100 Open) הפתוחה; וב-2007, השם שונה לאליפות סוני-אריקסון הפתוחה (Sony Ericsson Open). החל משנת 2015, הבנק הברזילאי איטאו (Itaú) הפך להיות נותן החסות של הטורניר, ושמו הרשמי של הטורניר הוא "אליפות מיאמי הפתוחה בחסות איטאו" (Miami Open presented by Itaú).[1]
זכייה בטורניר מיאמי ובטורניר אינדיאן וולס מאסטרס (שנערך בשבועיים הראשונים של חודש מרץ) יחד נקראת ה"סאנשיין דאבל" (The Sunshine Double).[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטורניר נוסד על ידי טניסאי העבר בוץ' באקהולץ (Butch Buchholz). כוונתו המקורית הייתה להפוך את הטורניר לגרנד סלאם הראשון של השנה (בזמנו אליפות אוסטרליה הפתוחה נערכה בחודש דצמבר), והוא כינה אותו "וימבלדון של החורף" (Winter Wimbledon). באקהולץ ניגש לארגוני ה-ATP וה-WTA, הציע לספק את הפרסים הכספיים בטורניר ולתת לארגונים אחוזים ממכירות הכרטיסים ומזכויות הטלוויזיה בעולם, בתמורה לקבלת הזכות לערוך את הטורניר למשך 15 שנים. שתי ההתאחדויות הסכימו.[1]
הטורניר הראשון נערך בחודש פברואר 1985 במרכז הטניס הבינלאומי של לייבר (Laver’s International Tennis Resort) בדלריי ביץ', פלורידה. הטורניר חילק פרסים כספיים בשווי של 1.8 מיליון דולר, סכום שבאותה העת היה השלישי בגובהו (רק לטורנירי וימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה היה פרס כספי גדול יותר).[1]
ב-1986, הטורניר עזב את דלריי ביץ' ועבר לבוקה ווסט (Boca West), וב-1987 עבר שנית לקי ביסקיין, עיירת אי מול החוף של מיאמי. בשנת 1999 מכר באקהולץ את הטורניר לחברת IMG (אנ').[1][3]
בשנת 2019 הטורניר עבר לאצטדיון הארק רוק במיאמי גארדנס, פרבר הנמצא מצפון-מערב לעיר מיאמי.[4]
מאפייני הטורניר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרט לארבעת טורנירי הגרנד סלאם, אליפות מיאמי הפתוחה היא אחת מהיחידות בסבבי הטניס המקצועניים (ה-ATP וה-WTA) שבה מתחרים בטורניר היחידים גם של הגברים וגם של הנשים יותר מ-64 שחקנים, וכן מהיחידות שאורכת יותר משבוע בודד. באליפויות היחידים מתחרים 96 שחקנים, ובאליפויות הזוגות מתחרים 32 צמדים. משך הטורניר כולו הוא 12 ימים.
נכון לשנת 2022, סך הפרסים הכולל שחולק בטורניר היה $17,168,110.[5]
תוצאות העבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]גברים יחידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | האלוף | מקום שני | תוצאה | שם הטורניר |
---|---|---|---|---|
1985 | טים מיוט | סקוט דייוויס | 4–6, 4–6, 6–3, 6–2, 6–4 | |
1986 | איוואן לנדל | מאטס וילנדר | 3–6, 6–1, 7–6(7–5), 6–4 | |
1987 | מילוסלאב מצ'יר | איוואן לנדל | 7–5, 6–2, 7–5 | |
1988 | מאטס וילנדר | ג'ימי קונורס | 6–4, 4–6, 6–4, 6–4 | |
1989 | איוואן לנדל (2) | תומאס מוסטר | פרישה עקב פציעה | |
1990 | אנדרה אגאסי | סטפן אדברג | 6–1, 6–4, 0–6, 6–2 | |
1991 | ג'ים קורייר | דייוויד ויטון | 4–6, 6–3, 6–4 | |
1992 | מייקל צ'אנג | אלברטו מנסיני | 7–5, 7–5 | |
1993 | פיט סמפראס | מליוואי וושינגטון | 6–3, 6–2 | |
1994 | פיט סמפראס (2) | אנדרה אגאסי | 5–7, 6–3, 6–3 | |
1995 | אנדרה אגאסי (2) | פיט סמפראס | 3–6, 6–2, 7–6(7–3) | |
1996 | אנדרה אגאסי (3) | גוראן איבניסביץ' | פרישה במצב 3–0 | |
1997 | תומאס מוסטר | סרז'י ברוגרה | 7–6(8–6), 6–3, 6–1 | |
1998 | מרסלו ריוס | אנדרה אגאסי | 7–5, 6–3, 6–4 | |
1999 | ריצ'רד קרייצ'ק | סבסטיאן גרוז'אן | 4–6, 6–1, 6–2, 7–5 | |
2000 | פיט סמפראס (3) | גוסטבו קוורטן | 6–1, 6–7(2–7), 7–6(7–5), 7–6(10–8) |
|
2001 | אנדרה אגאסי (4) | יאן-מייקל גמביל | 7–6(7–4), 6–1, 6–0 | |
2002 | אנדרה אגאסי (5) | רוג'ר פדרר | 6–3, 6–3, 3–6, 6–4 | |
2003 | אנדרה אגאסי (6) | קרלוס מויה | 6–3, 6–3 | |
2004 | אנדי רודיק | גיז'רמו קוריה | פרישה במצב 6–7(2–7), 6–3, 6–1 | |
2005 | רוג'ר פדרר | רפאל נדאל | 2–6, 6–7(4–7), 7–6(7–5), 6–3, 6–1 | |
2006 | רוג'ר פדרר (2) | איוואן ליוביצ'יץ' | 7–6(7–5), 7–6(7–4), 7–6(8–6) | |
2007 | נובאק ג'וקוביץ' | גיז'רמו קניאס | 6–3, 6–2, 6–4 | |
2008 | ניקולאי דווידנקו | רפאל נדאל | 6–4, 6–2 | |
2009 | אנדי מארי | נובאק ג'וקוביץ' | 6–2, 7–5 | |
2010 | אנדי רודיק (2) | תומאש ברדיך | 7–5, 6–4 | |
2011 | נובאק ג'וקוביץ' (2) | רפאל נדאל | 4–6, 6–3, 7–6(7–4) | |
2012 | נובאק ג'וקוביץ' (3) | אנדי מארי | 6–1, 7–6(7–4) | |
2013 | אנדי מארי (2) | דויד פרר | 2–6, 6–4, 7–6(7–1) | |
2014 | נובאק ג'וקוביץ' (4) | רפאל נדאל | 6–3, 6–3 | |
2015 | נובאק ג'וקוביץ' (5) | אנדי מארי | 7–6(7–3), 4–6, 6–0 | |
2016 | נובאק ג'וקוביץ' (6) | קיי נישיקורי | 6–3, 6–3 | |
2017 | רוג'ר פדרר (3) | רפאל נדאל | 6–3, 6–4 | |
2018 | ג'ון איזנר | אלכסנדר זברב | 6–7(4–7), 6–4, 6–4 | |
2019 | רוג'ר פדרר (4) | ג'ון איזנר | 6–1, 6–4 | |
2020 | בוטל עקב מגפת הקורונה | |||
2021 | הוברט הורקץ' | יאניק סינר | 7–6(7–4), 6–4 | |
2022 | קרלוס אלקרס | קספר רוד | 7–5, 6–4 | |
2023 | דנייל מדבדב | יאניק סינר | 7–5, 6–3 | |
2024 | יאניק סינר | גריגור דימיטרוב | 3-6, 1-6 |
נשים יחידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | האלופה | מקום שני | תוצאה |
---|---|---|---|
1985 | מרטינה נברטילובה | כריס אוורט | 6–2, 6–4 |
1986 | כריס אוורט | שטפי גראף | 6–4, 6–2 |
1987 | שטפי גראף | כריס אוורט | 6–1, 6–2 |
1988 | שטפי גראף (2) | כריס אוורט | 6–4, 6–4 |
1989 | גבריאלה סבטיני | כריס אוורט | 6–1, 4–6, 6–2 |
1990 | מוניקה סלש | יודית ויזנר | 6–1, 6–2 |
1991 | מוניקה סלש (2) | גבריאלה סבטיני | 6–3, 7–5 |
1992 | ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו | גבריאלה סבטיני | 6–1, 6–4 |
1993 | ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (2) | שטפי גראף | 6–4, 3–6, 6–3 |
1994 | שטפי גראף (3) | נטאשה זברבה | 4–6, 6–1, 6–2 |
1995 | שטפי גראף (4) | קימיקו דאטה | 6–1, 6–4 |
1996 | שטפי גראף (5) | צ'נדה רובין | 6–1, 6–3 |
1997 | מרטינה הינגיס | מוניקה סלש | 6–2, 6–1 |
1998 | ונוס ויליאמס | אנה קורניקובה | 2–6, 6–4, 6–1 |
1999 | ונוס ויליאמס (2) | סרינה ויליאמס | 6–1, 4–6, 6–4 |
2000 | מרטינה הינגיס (2) | לינדזי דבנפורט | 6–3, 6–2 |
2001 | ונוס ויליאמס (3) | ג'ניפר קפריאטי | 4–6, 6–1, 7–6(7–4) |
2002 | סרינה ויליאמס | ג'ניפר קפריאטי | 7–5, 7–6(7–4) |
2003 | סרינה ויליאמס (2) | ג'ניפר קפריאטי | 4–6, 6–4, 6–1 |
2004 | סרינה ויליאמס (3) | ילנה דמנטייבה | 6–1, 6–1 |
2005 | קים קלייסטרס | מריה שראפובה | 6–3, 7–5 |
2006 | סבטלנה קוזנצובה | מריה שראפובה | 6–4, 6–3 |
2007 | סרינה ויליאמס (4) | ז'וסטין הנין | 0–6, 7–5, 6–3 |
2008 | סרינה ויליאמס (5) | ילנה ינקוביץ' | 6–1, 5–7, 6–3 |
2009 | ויקטוריה אזרנקה | סרינה ויליאמס | 6–3, 6–1 |
2010 | קים קלייסטרס (2) | ונוס ויליאמס | 6–2, 6–1 |
2011 | ויקטוריה אזרנקה (2) | מריה שראפובה | 6–1, 6–4 |
2012 | אגניישקה רדוונסקה | מריה שראפובה | 7–5, 6–4 |
2013 | סרינה ויליאמס (6) | מריה שראפובה | 4–6, 6–3, 6–0 |
2014 | סרינה ויליאמס (7) | לי נה | 7–5, 6–1 |
2015 | סרינה ויליאמס (8) | קרלה סוארס נבארו | 6–2, 6–0 |
2016 | ויקטוריה אזרנקה (3) | סבטלנה קוזנצובה | 6–3, 6–2 |
2017 | ג'והנה קונטה | קרוליין ווזניאקי | 6–4, 6–3 |
2018 | סלואן סטיבנס | ילנה אוסטפנקו | 7–6(7–5), 6–1 |
2019 | אשלי בארטי | קרולינה פלישקובה | 7–6(7–1), 6–3 |
2020 | בוטל עקב מגפת הקורונה | ||
2021 | אשלי בארטי | ביאנקה אנדרסקו | 6–3, 0-4, פרישה |
2022 | איגה שוויונטק | נאומי אוסקה | 6–4, 6–0 |
2023 | פטרה קביטובה | ילנה ריבאקינה | 7–6(16–14), 6–2 |
2024 | דניאל קולינס | ילנה ריבאקינה | 5-7, 3-6 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אליפות מיאמי הפתוחה (באנגלית)
- אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית פייסבוק
- אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 ההיסטוריה של האליפות באתרה הרשמי
- ^ נילאברה רוי, 10 שחקני טניס שהשלימו את הסאנשיין דאבל, באתר ספורטסקידה
- ^ מישל קאופמן, קי ביסקיין נתן לנו את הגמר הראשון בין האחיות ויליאמס - ונערת כדורים שזכתה בנקודה נגד אנדרה אגאסי, באתר מיאמי הראלד
- ^ מישל קאופמן, הצצה ראשונה לטורניר מיאמי הפתוח בטניס בביתו החדש, באתר מיאמי הראלד
- ^ הפרסים הכספיים באליפות באתרה הרשמי