מטרסבורג
 סמל מטרסבורג | |
.jpg) | |
| בית העירייה | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| מדינה |
 בורגנלנד |
| מחוז | מטרסבורג |
| ראש העיר | אינגריד סלמון (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית) |
| שטח | 28.2 קמ"ר |
| גובה | 258 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,514 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 250 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 47°44′17″N 16°23′49″E / 47.738055555556°N 16.396944444444°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.mattersburgonline.at | |
מטרסבורג (בגרמנית: Mattersburg; בהונגרית: Nagymarton), המוכרת גם בשמה הקודם, מטרסדורף, היא עיר במדינת המחוז בורגנלנד שבאוסטריה.
העיר שוכנת בחלקה הצפוני של בורגנלנד, ממזרח לעיר וינר נוישטאדט, בעמק הנהר וולקה, סמוך לגבול עם הונגריה. מסילות רכבת מקשרות את מטרסבורג לווינר נוישטאדט ולשופרון שבהונגריה. לעיר שני רבעים: מטרסבורג וולברסדורף.
העיר היא ביתו של מועדון הכדורגל מטרסבורג.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור מטרסבורג היה מיושב כבר בעת העתיקה, כפי שמלמדות חפירות בקברים רומאיים ולומברדיים.
העיר הוזכרה לראשונה בכתב בשנת 1202, בשם וילה מרטיני. שמה ההונגרי של העיר, Nagymarton, מתייחס לכנסייה המוקדשת למרטין מטור. שמה הגרמני של העיר היה מטרסדורף, והוא שונה למטרסבורג בשנת 1924. גם השם "מטר", שמקורו ב"מרטין", מתייחס למרטין מטור. בשנת 1354 הפכה העיר לעיר שוק. שרפה החריבה את העיר בשנת 1774, ופעם נוספת בשנת 1856. בשנת 1847 נסללה מסילת רכבת ממטרסדורף לווינר נוישטאדט, והדבר תרם לפיתוח האזור. במאה ה-19 הייתה העיר מרכז לייצור כלי חרס.
מטרסדורף השתייכה לממלכת הונגריה עד שנת 1920. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה עברה האזור לאוסטריה, במסגרת חוזה סן-ז'רמן וחוזה טריאנון. ב-2 ביולי 1926 הוכר היישוב כעיר. בשנת 1978 מוזגה העיר ולברסדורף עם מטרסבורג.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נמנתה עם שבע הקהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) - שבע קהילות יהודיות אורתודוקסיות במחוז בורגנלנד, שנודעו כמרכז חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי של תושביהן היהודים בעקבות האנשלוס בשנת 1938. הקהילות ניהלו חיי חברה, בחרו את שופטיהן ואת מוסדותיהן בעצמן ונהנו מחופש בענייני דת. הן היוו אוטונומיה יהודית ראשונה ויחידה בכל אירופה המרכזית והמערבית. יהודים ראשונים הגיעו למטרסדורף במאה ה-16, לאחר שגורשו משופרון, ונוכחותם בעיר גברה בשנים שלאחר מכן. בשנת 1671 נאלצו היהודים לעזוב את העיר, בפקודתו של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הם הורשו לחזור לעיר בשנת 1678, אם כי נאלצו לקנות מחדש את רכושם. בשנת 1883 נפגע העיר משיטפון שהרס את בית הכנסת[1].
הקהילה היהודית האוטונומית התמזגה עם יתר העיר בשנים 1902–1903.
בין השאר חיו במטרסדורף הרבנים ירמיהו רוזנבוים ובנו יואב רוזנבוים, יששכר בר בלוך, החת"ם סופר, בנו שמעון סופר, נכד נכדו שמואל ארנפלד, נכדו שמואל ארנפלד ובנו עקיבא ארנפלד.
בעיר הייתה ישיבה בראשות הרב ירמיהו רוזנבוים. בין התלמידים בישיבה היו רבי שמחה בונים מפשיסחה ממנהיגי חסידות פולין, רבי עקיבא איגר מ"גדולי דורו" ואהרן חורין, מראשי היהדות הרפורמית.
על שמה של מטרסדורף קרויה שכונת קריית מטרסדורף בירושלים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בונם יואל טויסיג, ספר מנהגי הקהילות: כולל מנהגי שבע הקהילות בחבל בורגלנד - אוסטריה ובראשם מנהגי ק"ק מטרסדורף, ירושלים : י. גולדהבר, תשס"ה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מטרסבורג- אביתר מרינברג, עונ"ש בדרכים: בית הקברות של קהילת מטרסדורף, בבלוג "עונג שבת", 18 בדצמבר 2012
- מילכה צלמון, ההגירה הכפויה של יהודי בורגנלנד - מקרה מבחן, הוצאת יד ושם, 2004
מטרסדורף (אוסטריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצופה לבית ישראל, הצפירה, 27 ביוני 1883
חדשות בישראל - מלחמת בחורי הישיבה עם היחפים במאטערסדורף, המגיד, 4 ביולי 1883
