יששכר בר בלוך
| לידה |
1730 המבורג, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1798 (בגיל 68 בערך) מטרסבורג, אוסטריה |
| תקופת הפעילות |
? – 2 בפברואר 1798 |
  | |
יששכר בער בלוך (בכתב היידי שנהג בזמנו: בלאך; נולד בסביבות 1730 בהמבורג; נפטר ב-2 בפברואר 1798 במטרסבורג, בורגנלנד) היה רב גרמני, ומחבר ספר "בינת יששכר".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בהמבורג לרב שמשון בלוך. הוא למד אצל רבי יהונתן אייבשיץ באלטונה ואצל רבי יחזקאל לנדא בפראג. מספר תשובות בספרו רבי יחזקאל לנדא 'שו"ת נודע ביהודה' נכתבו במענה לשאולותיו, (נודע ביהודה, מהדורה קמא, חלק יורה דעה, סימנים צ'-צ"ג), בעיקר ידועה התשובה במענה לשלאתו בעניין אמירת לשם ייחוד. כמו כן התכתב עם החתם סופר.
נישא לבתו של הרב צבי הירש בלושיץ שבמורביה.
כיהן כרב במספר עיירות, בהן אייבנשוץ, טוביטשאו, סניץ, (סלובקיה), בוסקוביצה (מורביה) ומטרסבורג (בורגנלנד). את מקומו ברבנות מטרסבורג מילא החתם סופר.
בעת שכיהן ברבנות מוראביה (לפני שהגיע לשם החתם סופר) לחם בכל תוקף בתנועה השבתאית הנסתרת, ובייחוד בעת שהגיע למוראביה גדול השבאים בעת ההיא יעקב פרנק (לאחר שכבש הגנרל הרוסי ביביקוב את צ'נסטוכבה, העיר בה היה כלוא יעקב פרנק) והרחיב את הכר לניהול אורח חיים שבתאי בגלוי ללא מורא מפני היהודים האורתודוקסיים.
הוא נהג לכנות את היהודים המאמינים "פרושים" ואת הפרנקיסטים השבתאים כינה "צדוקים". באחת הפעמים הליץ עליהם את מאמר התלמוד במסכת שבת ק"ו ע"ב, העוסק באיסור הצידה בשבת באופן שבו בעל החיים נכנס מעצמו למקום הציד, וכך אמר "יש שמעשיהם נאים זהירים ומשמרים עצמם מלעבור על קל שבקלות, וטומאה ישנה תחובה בבית בליעתם רק שמתיראים מן הפרושים לגלות דעתם איש אשר אלה לו כל מעשיו הטובים לא יועילו לו ביום עברה ... הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשמרו ונמצא צבי (כוונתו לשבתי צבי) שמור בתוכו".
בנו המאומץ, יעקב, היה הרב הראשון בנדאסד (Nádasd), הונגריה.
ספרו "בינת יששכר" נדפס בפראג בשנת 1785.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוריץ שטיינשניידר: Catalogus librorum Hebraeorum in Bibliotheca Bodleiana, jussu curatorum digessit et notis instruxit. ברלין 1852–1861, כרך ב'
- אהרן וַלדן: שם הגדולים החדש. שני כרכים, ורשה 1865; מהדורה חדשה מורחבת ורשה 1879.
- דוד קאופמן: Der Stammbaum des R. Eleazar Fleckeles. Eine Ahnenprobe Moritz Hartmanns. בתוך: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums. שנה 37, גיליון 8, דרזדן, ברסלאו, ברלין 1893, עמ' 379 (קישור).
- האנציקלופדיה היהודית, ניו יורק 1901-1906; כרך ג', עמ' 252.
- יחזקאל דוקקעס: ספר חכמי אה"ו, המבורג 1908, עמ' 122, עברית עמ' 24, גרמנית עמ' 9.
- הוגו גולד (עורך): Die Juden und Judengemeinden Mährens in Vergangenheit und Gegenwart. Ein Sammelwerk. ברון 1929, עמ' 127, ועמ' 282.
- אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול). ברלין, 1928-1934, כרך ד', 856.
- רפאל הלפרין: אטלס עץ חיים: סדר הדורות לחכמי ישראל. כרך ט': (אחרונים (ג) חלק ב'-ערכי החכמים, הדורות הראשונים של תקופת החסידות, ה'תק"כ-ה'תר"י / 1760 - 1850). ירושלים 1982, עמ' 115.
- BLOCH, Issaschar-Beer. בתוך: מייקל ברוק ויוליוס קרליבך (עורכים), בעריכת קרסטן וילק : Biographisches Handbuch der Rabbiner. חלק 1: Die Rabbiner der Emanzipationszeit in den deutschen, böhmischen und großpolnischen Ländern 1781–1871. K·G·Saur, מינכן 2004, מס' 0160, עמ' 195 f.
| בקרת זהויות |
|
|---|