ירמיהו רוזנבוים
| לידה | ה'תע"ג |
|---|---|
| פטירה |
1805 (בגיל 92 בערך) ד' באב ה'תקס"ד דברצן, הונגריה  |
| תקופת הפעילות |
?–1805 |
| אב | רבי יצחק אייזיק רב העיר אושפיצן |
| צאצאים |
יואב רוזנבוים |
  | |
הרב ירמיהו רוזנבוים (מכונה גם ר' ירמיהו ממטרסדורף. ה'תע"ג, אושווינצ'ים - ד' באב ה'תקס"ד, יולי 1805, דברצן) היה רב פולני-הונגרי שכיהן כרב במטרסדורף ובסאנטוב.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באושפיצן בשנת ה'תע"ג לר' יצחק אייזיק, רב העיר (שהיה מחותנו של הרב יחזקאל לנדא[1]), בנו של הרב יואב רוזנבוים הראשון, רבה של פילץ. למד אצל הרב מאיר אייזנשטט בעל "פנים מאירות" ואצל הרב אברהם צבי הירש מפיוטרקוב בעל "ברית אברהם". נשא את לאה רייזל בת ר' מאיר הלוי מאושפיצין, ממנה נולד לו בן אחד, יואב. לאחר פטירתה נישא את פרידא בת ר' ישראל מלנצהוט, ואימץ את בנה מנישואיה הקודמים הרב אברהם אביש טננבוים. הוא עבר לעיר אסאד (אסוד) שבהונגריה, ובשנת ה'תק"ם עבר לכהן כרב וראש ישיבה במטרסדורף, אחת משבע קהילות בבורגנלנד, אז בהונגריה. קהילת מטרסדורף הענייה שילמה לו משכורת זעומה והסכימה להחזיק ישיבה ובה שישה תלמידים עניים בלבד, אך בישיבתו למדו מאות תלמידים על חשבון הוריהם. לאחר כשנה, ביקש להעלות את משכורתו משום שילדיו סבלו מחרפת רעב, ותמורת הכפלת משכורתו קיצצה הקהילה את תמיכתה בישיבה לכדי ארבעה תלמידים. עם זאת, כשהמצב הכלכלי התדרדר עוד יותר, ויתר על הכפלת המשכורת והסכים לצמצם עוד את התמיכה בישיבה לכדי שני תלמידים בלבד, וחי בעוני. לאחר שמונה עשרה שנה במטרסדורף, עבר בשנת ה'תקנ"ט (בגיל 85) לכהן כרב בסאנטוב וגלילותיה, שם כיהן שבע שנים. בקיץ ה'תקס"ה (1805) יצא להשתתף בוועידה של רבני הונגריה. בדרכו עבר בעיר דברצן ונפטר בה בד' באב. מכיוון שבאותה העת לא הייתה בדברצן קהילה יהודית, נקבר בשאמשאן הסמוכה. בין מספידיו היה הרב משה מינץ.
התכתב בהלכה עם חכמי דורו. החתם סופר (שכיהן בהמשך כרב במטרסדורף) מצטט מהוראותיו[2] ומכנהו "מופת הדור"[3]. עם פרוץ הפולמוס החריף אודות דגי השטירל והטיק שעורר תלמידו הרב אהרן חורין מארד, ניסה בתחילה לשכנע את חורין בדרכי נועם לזנוח את היתרו, אך משהוויכוח החריף והחלו להתפרסם קריאות לשינוי ההלכה מאת חורין, תקף אותו בחריפות וקרא לנדותו[4].
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי עקיבא איגר למד תקופה קצרה בישיבתו.
- בנו הרב יואב רוזנבוים – רבה של צעהלים.
- רבי שמחה בונים מפשיסחה – למד אצלו בצעירותו, בטרם הפך לחסיד.
- הרב דב בעריש הרציגר רבה של בנדין.
- גיסו הרב בנימין וולף לעוו – רבה של ורבו ומחבר "שערי תורה".
- בנו החורג הרב אברהם אביש טננבוים – רבה של קרסטיר וסיקס.
- הרב דוד אופנהיים – רבה של טמשוואר.
- הרב אהרן חורין – רבה של ארד, ממבשרי היהדות הרפורמית.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מודעה רבא – פירוש על ספר "מודעה ואונס" לרבי חיים שבתי מסלוניקי. לצדו הודפס פירושו של בנו ר' יואב בשם "מודעה זוטא". לבוב ה'תקנ"ח.
- חידושים על מסכתות כתובות וקידושין. הודפסו בסוף החלק הראשון של הספר "זיכרון סופרים" מאת הרב פישל סופר. ברוקלין, ה'תשמ"ט.