לדלג לתוכן

מחשבות על הצילום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחשבות על הצילום
La Chambre Claire
250PX
מידע כללי
מאת רולאן בארת
שפת המקור צרפתית
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא צילום עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Hill & Wang, Ad Marginem עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1980
מספר עמודים 130
הוצאה בעברית
תאריך 1988
תרגום דוד יניב
קישורים חיצוניים
מסת"במסת"ב 10-535948
הספרייה הלאומית 001037812
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחשבות על הצילום הוא ספר מאת מבקר הספרות והתרבות רולאן בארת, אשר יצא לאור בשנת 1980. הוא נחשב לאחד מספרי ביקורת ותאוריית הצילום האקדמיים החשובים ביותר. כמו כן, נחשב הספר לאחד מהישגיו הגדולים של רולאן בארת, הן מבחינה סגנונית והן מהבחינה הרעיונית.

בחיבור זה, בארת מציע גישה חדשנית להבנת מדיום הצילום. עד לפני בארת, התיאוריות של הצילום בדרך כלל נטו לקשור את פיענוח היצירה בהבנת כוונותיו ותחושותיו של הצלם. בשונה מתיאוריות אלה, בספר זה בארת בודק את הקשר האישי והתרבותי שבין התצלום לבין הצופה. בדומה לתאורטיקנים כמו אנדרה באזאן (André Bazin), רוג'ר סקרוטון  (Roger Scruton) וקנדל ל. וולטון (Kendall L. Walton), בארת תופס את מהות הצילום בהיותו שקוף, קרי, כמייצג דבר שבאמת היה קיים, בשונה מהציור ממנו לא ניתן לדעת אם הנושא שנראה בו היה קיים.[1]

בארת מסביר, שכלפי רובם של התצלומים הוא נשאר אדיש, ישנם תצלומים שמעוררים בו עניין מסיבות אינטלקטואליות, וישנם מקרים שתצלומים מסוימים ממריצים אותו ומעוררים בו התרגשות עזה ביותר. את ההתרגשות הזו הוא מתאר כהרפתקה שמפיחה בו חיים. תחושת הפחת החיים הזו היא מקור המשיכה שלו לתצלומים מסוימים.[2] והיא זו שמניעה אותו בחקירתו.

המוטיבציה של בארת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בארת חוקר את מהות הצילום, ככזה דרכו אנו רואים את המציאות באופן ישיר. זאת, מתוך כוונה לכונן שיטה שתהיה נכונה לכלל, באמצעותה אדם יוכל לשתף בתחושות סובייקטיביות מבלי שיצטרך להשתמש בשפה מילולית אשר מצמצמת את התחושה למשהו כללי.[3]

בארת כתב את הספר בסגנון לכאורה לא אקדמי, כרצף מחשבות אישיות, תוך מודעות לדואליות שמאפיינת את כתיבתו, וממחישה את הקושי לשתף בתחושה באמצעות השפה המילולית.

בספר, הוא שם את הדגש על כך, שבשונה ממדיומים אחרים, למשל, ציור וטקסט, שהקשר בינם לבין המציאות הוא שרירותי, ולכן הם מביעים תחושות באמצעות אסתטיקה סיבולית-מטאפורית, מדיום הצילום נותן גישה ממשית ומוחשית אל המציאות שהייתה בעבר. הוא שם לב שקשר זה, לפעמים יכול לעורר בו התרגשות עזה ביותר אשר משפיעה עליו ברמה הפיזית, כאילו הוא צופה במציאות עצמה.[4]

לכן, בחקירתו הוא מתמקד באופן שתצלומים מתקבלים אצל הצופה באופן כללי, ובעיקר באופן שהאובייקטים אשר מעוררים בו את התחושה נראים בתצלומים: כעובדות שהצלם לא טיפל במראה שלהם לכדי סימבול.

סטודיום ופונקטום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בארת מפתח שני מושגים המתארים את חוויית ההתבוננות בתצלום ומכנה אותם בשמות "סטודיום" ו"פנקטום": הסטודיום הוא השפה החזותית המשותפת לצלם ולצופים. אלו הערכים התרבותיים שאנו מייחסים לפרטים, בהם אנו משתמשים כסימבולים שפתיים שמייצגים רעיונות, דעות, ותחושות כמטאפורה. לעומת הסטודיום, הפונקטום הוא מושג שמציין את האובייקט הספציפי שמעורר תחושה סובייקטיבית קיצונית ביותר אצל הצופה. ובארת מתאר את התחושה כמעין דקירה. הפונקטום מעורר תחושה משום שהוא נקשר בחוויה אמיתית אחרת שהייתה לצופה והיא שמרגשת אותו, או, בשל היחסים בין האובייקט לבין הקונטקסט בו הוא באמת נוכח: הסצנה (המציאות) שהתצלום נותן לנו גישה אליה, והיא נראית כפתח לאפשרות מרגשת שבאמת יכולה לקרות.

לאורך הספר, בארת מתייחס אל תצלומים מפורסמים מהמאות ה-19 וה-20, וגם לתצלומים מהאלבום המשפחתי ושל אמו בפרט. דרכם הוא מאפיין את מושג הפונקטום כסימן שנמצא ברובד מסוים של הסטודיום, וכל פעם הוא מבטא תחושה אחרת עבור הצופה. אותה הוא יוכל לשתף, בכך שפשוט יראה את האובייקט לצופה אחר, מבלי שיצטרך לנסות ולהגדיר מהי התחושה הספציפית.[5]

מות המחבר ותחייתו של הצלם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל גישתו כללית של בארת הידועה בשם "מות המחבר" והאופן שהוא מאפיין את הפונקטום - כאירוע שלא טופל על ידי הצלם, מקובל לחשוב שבארת מתעלם מהצלם לנושא זה.

בדצמבר 2024 התפרסם מחקר בשם "הפונקטום: מהצלם לתצלום על פי רולאן בארת" שמראה, כי במסגרת הדיון הסמיוטי שנעשה בספר, בארת מסביר ומדגים, כיצד הצלם יכול לשתף פונקטום. מהדיון של בארת בדבר הקשר האפשרי שבין הפונקטום לבין הצלם, עולה כוחו יופיו וייחודו של הצילום ככלי תקשורתי (ראו בקישורים החיצוניים).

כמו כן, נראה שדיון זה גם מאיר את כוונתו של מחבר "מות המחבר" שמת זמן קצר לאחר שפרסם את מחשבות על הצילום.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מחשבות על הצילום (תרגום: דוד ניב), ירושלים: כתר, 1988.
"הטרמינל" אלפרד סטיגליץ (1893) אחד מהצילומים בספר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רולאן בארת, תרגום: דוד ניב, מחשבות על הצילום, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1980, עמ' 24
  2. ^ רולאן בארת, מחשבות על הצילום, עמ' 24
  3. ^ בארת, מחשבות על הצילום, עמ' 22-23
  4. ^ בארת, מחשבות על הצילום, עמ' 83
  5. ^ Jacques Derrida, Pascale Anne Brault and Michael Naas (ע), The Deaths of Roland Barthes, The Work of Mourning, Chicago: University of Chicago Press, 2001, עמ' 39,57