לדלג לתוכן

מות המחבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מות המחבר
The Death of the Author
מידע כללי
מאת רולאן בארת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה עיון, מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא death of the author theory, authorial intent עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מות המחברצרפתית: La mort de l'auteur) היא גישה ביקורתית בתורת הספרות המודרנית, שהגה מבקר הספרות רולאן בארת במאמר הקצר "מות המחבר" שפורסם בשנת 1967. טקסט קצר זה הוא אחת מאבני הדרך בשיח הספרותי הפוסטמודרניסטי. לפי גישה זאת, קיימת לגיטימציה לקורא המודרני לפרש לפי אמונתו והבנתו של כל טקסט כתוב, אף אם לא זו הייתה כוונת המחבר. העמדה היסודית של המאמר "מות המחבר" היא עמדה אנטי-הגמונית, המנסחת את היעלמות המחבר מן השיח הביקורתי על הספרות ואת החלפתו בקורא עצמו. משמע, על הקורא להתעלם מקיומו של המחבר בקונטקסט תרבותי והיסטורי מסוים, כדמות המאחדת את יצירת הספרות, כדי שייפתחו לפניו אפשרויות פרשנות בלתי סופיות.

לפי בארת, הקורא החדש של הטקסט הספרותי הוא האחראי על שחרור הפוטנציאל החתרני של הספרות אל העולם. אליו מועברת החובה להביא אל המציאות את האופי הסרבני והאנטי-סמכותני של הספרות. הוא טען כי ברגע שיצירה פורסמה, היא התנתקה מכוונותיו של המחבר ופתוחה לפרשנות מחודשת תמידית על ידי קוראים, המשתמשים בקריאתם בהקשרים שונים. לטענתו: "לתת לטקסט מחבר פירושו להטיל גבול על הטקסט הזה, לספק לו סימן סופי, לסגור את הכתיבה." עבור בארת, ופוסט-סטרוקטורליסטים אחרים כמו ז'אק דרידה, כוונות המחבר אינן ידועות ואינן רלוונטיות לפרשנויות המשתנות ללא הרף של הטקסט שמפיקים הקוראים.

קדם לחיבורו של בארת המאמר כשל הכוונה (The Intentional Fallacy, 1954), שקבע את המונח "כשל הכוונה" על ידי מחבריו, ויליאם קורץ וימסט ומונרו קרטיס ברדסלי, חלוצי ה-anti-intentionalism ("אנטי-התכוונות"), שפרחה במחצית השנייה של המאה ה-20. גישתם שוללת שימוש בביוגרפיית המחבר ובכוונתו בבואנו לקרוא ולפרש טקסט כלשהו.

מות המחבר ותחיית הצלם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף האמור לעיל, נראה שכוונת מחבר "מות המחבר" קצת שונה מהמקובל לחשוב:

בארת, בספרו המפורסם מחשבות על הצילום, אותו פרסם סמוך למותו, מאפיין את מושג ה"פונקטום" כסימן חזותי באמצעותו אדם יוכל לשתף בתחושות סובייקטיביות מבלי שיצטרך להשתמש בשפה מילולית אשר מצמצמת את התחושה למשהו כללי.[1]

בשל גישת "מות המחבר" מקובל לחשוב שבארת מתעלם מהצלם (מחבר התמונה) לנושא זה.

למרות זאת, בדצמבר 2024 התפרסם מחקר בשם "הפונקטום: מהצלם לתצלום על פי רולאן בארת". המחקר מראה, כי במסגרת הדיון הסמיוטי שנעשה בספר, בארת מסביר ומדגים במפורש כיצד הצלם יכול לשתף פונקטום כך שהצופה יוכל לשער שלזה הצלם התכוון.[2]

מהדיון של בארת בדבר הקשר האפשרי שבין הפונקטום לבין הצלם, עולה, שיש מקרים שקשר זה הינו מהותי ולעיתים בלתי נמנע לעצם החוויה של הצופה, קרי, הקורא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רולאן בארת, תרגום: דוד ניב, מחשבות על הצילום, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1980, עמ' 22-23
  2. ^ הפונקטום: מהצלם לתצלום | פרק 3, באתר פונקטום (באנגלית)