מחנה מחפשי נפט הר אבנון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
ירוחם  |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 30°58′24″N 34°58′31″E / 30.97346111°N 34.97526944°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מחנה מחפשי נפט הר אבנון | |
  | |
מחנה מחפשי נפט הר אבנון הוא אתר מגורים בקרבת ירוחם שהקימה חברת הנפט העיראקית (IPC) ב-1941 עבור עובדיה שעסקו בחיפוש נפט במכתש הגדול.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת הנפט העיראקית הייתה פעילה בחיפוש וניצול משאבי נפט במזרח התיכון ובין השאר שאפה לפעול גם בפלשתינה. ב-1938 פרסם השלטון המנדטורי את "הפקודה לכריית שמן" וב-1939 חילקו השלטונות 31 רישיונות לפיתוח תשתית להפקת נפט (11 רישיונות ל"חברת הנפט העיראקית", 18 רישיונות ל"החברה לפיתוח הנפט בארץ ישראל" ו 2 רישיונות לתאגיד "הירדן")[1]. בעקבות היתר זה ביצעה "החברה לפיתוח הנפט בארץ ישראל" (שהייתה חברת בת של חברת הנפט העיראקית) סקרים גאולוגים בארץ בשנות ה-30 וה-40 ובין השאר העריכה שיש סיכויים טובים להמצאות נפט לכוד מעל מי התהום שברכס חתירה בו שוכן המכתש הגדול. בעקבות כך הוחלט בחברה לקדוח בתחתית המכתש תוך ניצול העובדה שהמכתש עצמו הוא מעין "קידוח טבעי" ענק המקרב את פני הקרקע אל מרבצי הנפט.
עבודות בשטח
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מנת להגיע לאתר הקידוח סללו הבריטים כביש (שנקרא אז כביש הנפט) מצומת הנגב למכתש. הכביש נבנה כדרך סולינג שחצתה את המכתש. כ-2 ק"מ מדרום לכביש זה יצקו מהנדסי החברה משטח בטון עליו אמור היה לעמוד מגדל הקידוח. מחוץ למכתש, למרגלות הר אבנון, בנתה החברה מחנה מגורים עבור עובדי הכביש והקידוח. המחנה נחלק למחנה הצפוני ובו כ-6 מבנים בגדלים שונים והמחנה הדרומי (בקרבת המצוק) ובו 2 מבנים גדולים.
תוכניות הקידוח של הבריטים לא יצאו לפועל עקב התערערות המצב הביטחוני ופריצת מלחמת העצמאות והם נטשו את האתר. עם הקמת המדינה חידשו חברות נפט את הניסיונות להפקת נפט במכתש אך בסופו של דבר לא נמצא נפט והקידוחים ננטשו[2][3][4].
מצב המחנה כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל הבניינים במחנה המגורים נהרסו ונותרו רק מספר קירות עומדים[5]. משטח הבטון עבור מגדל הקידוח עדיין קיים בתחתית המכתש. דרך הסולינג מצומת הנגב זופתה והוארכה עד קרבת עין ירקעם. מספר קילומטרים ממזרח למחנה הוקמה ב-1951 העיירה ירוחם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החלו בעבודות הכנה לקידוחי נפט בנגב, משמר, 21 ביולי 1947
- שלום רוזנפלד, רשמי סיור בנגב מים אל ים, מעריב, 17 ביולי 1951
- מחנה מחפשי נפט הר אבנון באתר המועצה לשימור אתרים, גיליון מספר 56, באפריל 2016, עמוד 10
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אפרים תלמי, היימצא הנפט ?, דבר, 6 בנובמבר 1953
- ^ מנחם תלמי, נפט, אשלג, נחושת ופוספטים, דבר, 27 באפריל 1956
- ^ החלו בעבודות הכנה לקידוחי נפט בנגב, על המשמר, 6 בדצמבר 1955
- ^ יחפשו נפט במכתש הגדול, על המשמר, 15 באפריל 1955
- ^ הערכה: בשנים בהן פעל הפדאיון בגבולות הארץ נטו כוחות הביטחון להרוס מבנים נטושים מחשש שמחבלים ישתמשו בהם