מחלוקת בין אדם לבה שלו

מחלוקת בין אדם לבה שלו או שיחת האדם העייף מהחיים עם נפשו^[1] הוא טקסט מצרי עתיק המתוארך לתקופת הממלכה התיכונה. הטקסט נחשב כשייך לסוגת סבייט, סוג של ספרות חוכמה מצרית. הטקסט לובש מתאר דיאלוג בין אדם הנאבק להשלים עם קשיי החיים לבין נשמתו.

העותק המקורי של הטקסט מורכב מ-155 עמודות של כתיבה היראטית מימין לשמאל (אנ') של פפירוס ברלין 3024.^[2] כתב היד המקורי נמצא מקוטע ותחילת הטקסט חסר בו. ב-2017 פורסמו קטעים נוספים, שכללו את תחילת הטקסט שהייתה חסרה קודם לכן.^[3] בשל אופיה הפילוסופי, זכתה היצירה לתשומת לב אקדמאית משמעותית והיא נחשבת לאחת היצירות החשובות ביותר של הספרות המצרית העתיקה.

נשמת הבה

המושג המצרי הקדום של הנשמה כלל תשעה חלקים נפרדים. בין אלה ניתן למצוא את הבה, שמקובל לתרגמו כ"נשמה". נשמת הבה נחשבה כמייצגת הנפש או האישיות של האדם, זו שממשיכה להתקיים לאחר המוות ובעלת היכולת לעבור בין המישור הפיזי והרוחני. נשמת הבה מתוארת באופן מסורתי באמנות מצרית עתיקה כחסידה בעלת מקור אוכף עם ראש של אדם.^[4]

תקציר

כתב היד המקורי נפתח בהצגת איש מקונן שהבה שלו לא מציית לו. האיש מצהיר כי הוא חפץ להגיע למערב (כלומר, לעולם הבא (אנ')) ונוזף בבה שלו על כך ש"[מונעת ממנו] מוות לפני ש[הוא] יבוא אליו".^[5] האיש מציין את האפשרויות של מה טומן בחובו המוות ומשוכנע בערך של שיטות קבורה על פני חיי אדם. הוא ממשיך ומבטיח קבורה שופעת ושגשוג לנשמתו במותו בניסיון לשכנע אותה לצעוד לקראת המוות. תגובת הבה לאיש מזכירה לאדם את העצבות שמביא המוות ושכל הגברים, עשירים או עניים, חולקים לבסוף את אותו גורל שכן מורשתם תיעלם מהעולם הזה ללא קשר לשיטות הלוויה שלהם. הבה דוחקת באדם לשכוח את מחשבותיו על התמותה וליהנות מהחיים. האיש, שלא משתכנע, מצטט את הרוע והמצוקה של העולם ואת ההבטחות לחיים שלאחר המוות בהתאם לאמונות הדתיות המצריות הקדומות. הטקסט מסתיים בכך שבה האדם מעודדת את הגבר להמשיך במנהגיו הדתיים בתקווה לחיים שלאחר המוות, אך להמשיך את חייו ולא לייחל לסיומם בטרם עת.^[5]

חשיבות

העבודה סקרנה אנשי אקדמיה על מקומה כאחת היצירות הפילוסופיות המוקדמות המשמעותיות והמופנמות ביותר. עם זאת, הטקסט עצמו תורגם בדרכים רבות ושונות, מה שהוביל להתנגשות תיאוריות אקדמיות בנושאי הטקסט ומשמעותיו.

התרגום המסורתי ביותר של היצירה והפרשנות המקובלת ביותר הוא שהטקסט הוא פרשנות להתאבדות ולפולחן הקבורה המצרית, שכן האדם כמה להבטחות של חיים שלאחר המוות לנוכח סבלו הארצי. בפירוש זה, הבה שלו מנסה להניא את האיש מלקחת את חייו ולשכנע אותו בערך החיים במישור התמותה.^[6]

תרגומים ועבודות מדעיות עדכניות יותר ערערו על הרמיזה של התאבדות בטקסט. פרשנויות מודרניות רבות רואות במקום זאת את העבודה כמאבק פסיכולוגי של אדם להשלים עם הצער שהחיים מביאים ולקבל את טובתם המולדת.^[7]

חלק מהחוקרים מאמינים שהסערה הפסיכולוגית של האדם בטקסט זה היא מטפורה למצב הפוליטי הלא יציב - הטקסט נכתב במהלך תקופת שלטונה של השושלת השתים עשרה במצרים ובעקבות המהפך של תקופת הביניים הראשונה הלא יציבה.^[8]

תיאוריה אקדמית נפוצה הייתה שהדיאלוג המרכיב את הטקסט התקיים בפני קהל. לאחרונה, עם גילוי חתיכות פפירוס חדשות, תיאוריה זו אומתה כאשר הסעיף הראשוני מזכיר את נוכחותה של אישה בשם אנקת, אם כי תפקידה ביצירה נותר מעורפל במקצת.^[9]

מתכונת

בתרגומה של מרים ליכטהיים מוצג הטקסט כתערובת של סגנונות: פרוזה, דיבור במבנה סימטרי ושירה לירית.

היסטוריה

עותק הפפירוס המקורי נקנה על ידי האגיפטולוג הגרמני קארל ריכרד לפסיוס במצרים בשנת 1843^[10] והוא נמצא כעת ב- Ägyptisches Museum und Papyrussammlung השייך למוזיאוני המדינה של ברלין.^[11]

המהדורה הראשונה פורסמה במהלך 1859,^[12] ולאחר מכן תורגמה רבות, ולעיתים עם פרשנות שונה.^[13]

בכתב יד הפפירוס המקורי, זה שחסר את חלקה הראשוני של העבודה, החל המונולוג של האיש מהאמצע. בשנת 2017 זוהה פפירוס מיורקה II כשייך לפפירוס ברלין 3024. תוספת חדשה זו לטקסט היא הקדמה של הדמויות בגוף שלישי, שהיה נפוץ לספרות של אותה תקופה. ההקדמה מזהה את הדובר העיקרי של הטקסט כ"האיש החולה" ואישה בשם אנקת, שנחשבת כעת לקהל עבור הוויכוח שבא לאחר מכן.^[9]

הערות שוליים

^ Allen, 2011, p.1
^ Lichtheim, 1973, p.163
^ Marina Escolano-Poveda: New Fragments of Papyrus Berlin 3024, in: ZÄS 2017, 144(1), p. 16–54
^ Tradition and Transformation in Ancient Egypt: Proceedings of the Fifth International Congress for Young Egyptologists 15 - 19 September, 2015, Vienna (1 ed.). Austrian Academy of Sciences Press. 2018. ISBN 978-3-7001-8005-0. JSTOR j.ctvdf0j5w.
^ ¹ ² Nederhof, Mark-Jan (2006-11-04). Dispute of a man and his ba. pp. 1–24.
^ Vittori, Stefano (2018). "Two Direct Speeches in the Last Two Poems of the 'Dialogue between a Man and His Ba' (pBerlin 3024, cc. 138-140 and cc. 144-145): A Note of Translation" (PDF). Department of Civilization and Forms of Knowledge, the University of Pisa, Italy: 183–187 – via www.hrpub.org.
^ Ritner, Robert K.; Simpson, William Kelly; Tobin, Vincent A.; Wente, Edward F. (2003). The Literature of Ancient Egypt: An Anthology of Stories, Instructions, and Poetry. Yale University Press. p. 178.
^ Mower, Allyson (2015-05-08). "EGYPTIAN DIDACTIC TALE(c. 1937-1759 B.C.)from Dialogue of a Man with His Soul". The Ethics of Suicide Digital Archive. Retrieved 2020-11-19.
^ ¹ ² Escolano-Poveda, Marina (2017). "New Fragments of Papyrus Berlin 3024" (PDF). De Gruyter: 16–54 – via Liverpool Repository.
^ Winfried Barta, Das Gespräch eines Mannes mit seinem BA: (papyrus Berlin 3024), 1969, p.9
^ Bulletin no. 24, Spring 2006, Association des diplômées et des diplômés en théologie et en sciences des religions de l'Université de Montréal
^ James P. Allen, The Debate between a Man and His Soul: A Masterpiece of Ancient Egyptian Literature Leiden, The Netherlands: Brill. ISBN 978-90-04-19303-1
^ Roland Edmund Murphy, The Tree of Life: An Exploration of Biblical Wisdom Literature, Wm. B. Eerdmans Publishing 2002, ISBN 0-8028-3965-7, p.170

ביבליוגרפיה

Allen, James P. (2011). The Debate between a Man and His Soul: A Masterpiece of Ancient Egyptian Literature. Leiden, The Netherlands: Brill. ISBN 978-90-04-19303-1
M. Lichtheim, Ancient Egyptian Literature, vol.1, University of California Press 1973
James B. Pritchard ed., Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament, Princeton University Press 1950

[1] Allen, 2011, p.1

[2] Lichtheim, 1973, p.163

[3] Marina Escolano-Poveda: New Fragments of Papyrus Berlin 3024, in: ZÄS 2017, 144(1), p. 16–54

[4] Tradition and Transformation in Ancient Egypt: Proceedings of the Fifth International Congress for Young Egyptologists 15 - 19 September, 2015, Vienna (1 ed.). Austrian Academy of Sciences Press. 2018. ISBN 978-3-7001-8005-0. JSTOR j.ctvdf0j5w.

[NMJ-5] ¹ ² Nederhof, Mark-Jan (2006-11-04). Dispute of a man and his ba. pp. 1–24.

[6] Vittori, Stefano (2018). "Two Direct Speeches in the Last Two Poems of the 'Dialogue between a Man and His Ba' (pBerlin 3024, cc. 138-140 and cc. 144-145): A Note of Translation" (PDF). Department of Civilization and Forms of Knowledge, the University of Pisa, Italy: 183–187 – via www.hrpub.org.

[7] Ritner, Robert K.; Simpson, William Kelly; Tobin, Vincent A.; Wente, Edward F. (2003). The Literature of Ancient Egypt: An Anthology of Stories, Instructions, and Poetry. Yale University Press. p. 178.

[8] Mower, Allyson (2015-05-08). "EGYPTIAN DIDACTIC TALE(c. 1937-1759 B.C.)from Dialogue of a Man with His Soul". The Ethics of Suicide Digital Archive. Retrieved 2020-11-19.

[EPM-9] ¹ ² Escolano-Poveda, Marina (2017). "New Fragments of Papyrus Berlin 3024" (PDF). De Gruyter: 16–54 – via Liverpool Repository.

[10] Winfried Barta, Das Gespräch eines Mannes mit seinem BA: (papyrus Berlin 3024), 1969, p.9

[11] Bulletin no. 24, Spring 2006, Association des diplômées et des diplômés en théologie et en sciences des religions de l'Université de Montréal

[12] James P. Allen, The Debate between a Man and His Soul: A Masterpiece of Ancient Egyptian Literature Leiden, The Netherlands: Brill. ISBN 978-90-04-19303-1

[13] Roland Edmund Murphy, The Tree of Life: An Exploration of Biblical Wisdom Literature, Wm. B. Eerdmans Publishing 2002, ISBN 0-8028-3965-7, p.170

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]