מחומש ההורות
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
מודל מחומש ההורות הוא מודל חינוכי המשמש להדרכה הורית, צוותי חינוך ומחקר. המודל מורכב מחמישה עקרונות המוכרים בספרות המחקרית והמקצועית כעקרונות להורות מיטיבה, ומספקים תשתית לקידום דפוסי תקשורת בכל מערכת יחסים בינאישית.
חמשת עקרונות המודל הם: שותפות, מנהיגות הומאנית, אהבה ללא תנאי, עצמאות וכללים. מחקרים אשר העריכו את הקשרים שבין התנהגויות הורים בהתאם לעקרונות המחומש לבין היבטים בהתפתחות ילדיהם, מצאו קשר חיובי לרוטינות מקרבות שינה בבית ודיווח על איכות השינה של ילדים[1], קידום התנהגויות פרו-חברתיות בקרב ילדים להורים גרושים[2], מעורבות הורית גבוהה יותר בפעילויות דיגיטליות של ילדיהם[3] וכן רווחה הורית וכללית בקרב אבות ואימהות אשר יישמו את עקרונות המודל באופן יומיומי[4].
עקרונות המודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודל מחומש ההורות (באנגלית: The Parenting Pentagon Model)[5] פותח על-ידי מטפלים משפחתיים וזוגיים וחוקרים בהתפתחות הילד בישראל, והוא משמש להדרכת הורים, הדרכת צוותי חינוך ומחקר. התצוגה הגרפית של המודל והרעיון עליו הוא מבוסס הם בסיסיים וקלים יחסית להבנה: המודל מלכד חמישה עקרונות של התנהגות הורית ומכאן שמו המבוסס על הצורה ההנדסית מחומש.
העקרונות עליו מבוסס המודל מוכרים בספרות המחקרית והמקצועית, באופן חוצה תרבויות, כעקרונות של הורות מיטיבה. העקרונות שנבנו מלכתחילה להדרכת הורים מספקים גם תשתית לקידום דפוסי תקשורת מיטביים בכל מערכת יחסים בינאישית (לדוגמה, מערכות חינוכיות וצוותים).
המודל רואה בתא המשפחתי את המסגרת המשמעותית ביותר לילד. הנחת היסוד שלו היא שההורים הם המבוגרים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על ההתפתחות הרגשית, החברתית והשכלית של הילד[6]. אחת המטרות של המודל היא פיתוח שפה משותפת ובהירה בין חברי המערכת ויצירת חזון שמטרתו להיטיב עם ההורות על מנת לספק לילדים חוסן ורווחה נפשית.
התפתחות המודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 פותח המודל על-ידי עובדים סוציאליים, מטפלים משפחתיים וזוגיים (איתן ארם, אורית בר-יובל, נילי עמוס איטמן, ומיכל טורגן אניקסטר) ומומחית בהתפתחות הילד פרופ' דורית ארם.
עקרונות המודל גובשו בהשראת תאוריות הומניסטיות (אברהם מאסלו וקרל רוג'רס), ומערכתיות (סלבדור מינושין). הוא נבנה על בסיס תובנות מעבודה טיפולית וייעוצית עם זוגות והורים (לדוגמה, אימגו – הנדריקס (אנ')) ונחקר על-ידי פרופ' דורית ארם וצוות חוקרות במעבדה לחקר הגיל הרך[7] בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטאות נוספות בעולם.
הפסיכולוגית ההתפתחותית, דיאנה באומרינד הגדירה סגנונות של הורות, שהמבחין ביניהם הוא המידה שלפיה הורה מפגין היענות, שליטה ותמיכה בילדו. המחקר מראה כי סגנון הורות סמכותי המשלב מידה זהה של היענות, שליטה ותמיכה של הורים, מועיל להתפתחות ילדים. מודל מחומש ההורות מאמץ את רעיונותיה של באומרינד (המדברים על הורה אחד) ומרחיבם אל תוך התא המשפחתי (ההורים - היחידה המשפחתית).
בלב המודל - מודעות. המשמעות לכך היא שלפני הכל ותוך כדי - על ההורים להיות במודעות להתנהגותם לאור חוויות העבר והיומיום שלהם[8]. ישנה חשיבות רבה להיות ערים לגורמים המשפיעים על תחושות ההורים ותגובותיהם, ולהיות מסוגלים לווסת תגובות אלו ואת השפעתן על ההתנהגות ההורית, מתוך הבנה שהן עשויות לבוא לידי ביטוי באופן פחות מווסת כשהן יוצאות באוטומטיות ולא מתוך מודעות ושליטה עצמית.
חמשת עקרונות המודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המודל מבוסס על חמישה עקרונות.
להיות שותפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקרון זה מייצג את החשיבות בשיתוף הפעולה והגיבוי ההדדי של המטפלים המשמעותיים המעורבים בחינוך הילד. שותפות זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בתקשורת ובעבודת הצוות של ההורים. יחד עם זאת, מדובר גם על שיתוף הפעולה של ההורים עם המחנכים, המטפלים והמדריכים של הילד במסגרות השונות (חינוכיות, טיפוליות והעשרתיות). המודל סבור כי כשההורים נותנים גיבוי הדדי זה לזה הם גורמים ליצירת גבולות ברורים בינם לבין ילדיהם. על-פי המודל, גם בהורות יחידנית, חשוב לאתר שותפים פעילים נוספים במערכת (סבים, מטפל/ת, חבר/ה המעורבים בגידול הילדים) ולקיים עמם את השיח על שותפות ומעורבות.
בספרות המחקרית, השותפות בהורות אשר מתבטאת בין השאר במצב בו ההורים פועלים באופן מתואם ודינמי לעבר מטרות משותפות, מתוך הסכמה על סדרי עדיפויות, פעולות וחלוקת תפקידים – ממתנת קושי, לחץ ותחושות מצוקה בקרב ההורים, מפחיתה רגשות שליליים ומספקת טיפול מיטבי בילד וכן מקדמת הורות חמה וחוסן במשפחה[9][10].
מנהיגות הומאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקרון זה מייצג את החשיבות בתפיסת ההורים את עצמם כמנהיגים הומאניים המקנים לילדיהם ערכים ונורמות התנהגות המובילים את המשפחה. העיקרון מתייחס לדרך בה הורים "נוהגים את המכונית המשפחתית" שלהם; כיצד הם קובעים את הערכים וסגנון החיים של המשפחה ומקבלים החלטות בנוגע למשפחה. עיקרון זה מדגיש את היות ההורה מודל לילדיו, המתווה דרך ערכית ומוסרית, על מנת שיצמחו לבוגרים עצמאיים ומסתגלים בחברה. רעיון המנהיגות ההומאנית במודל זה, רואה בשוויון בין בני האדם ערך מרכזי. כמו כן, על-פי המודל, עיקרון זה מתבטא בין השאר ביישום כלל עקרונות המחומש בנחישות, עקביות, התמדה ודוגמה אישית.
לפי הספרות המחקרית, ההכרה בתפקיד המכריע של ההורים כמודל חיקוי לילדים וכמעצבי הסביבה בה הם גדלים, הכרחית ומשמעותית. לערכי ההורים ולאופן בו הם מממשים אותם, השפעה מכרעת על התפתחות הילדים[11]. מנהיגות הורית מיטבית, מתחשבת בצורכי הילד ומספקת לו תחושת הגנה.
אהבה ללא תנאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקרון זה מתבסס על הצורך השורשי של בני האדם באהבה ובהרגשה שהם רצויים ומשמעותיים לזולת. זהו צורך שיש לספק לילד מלידתו ועל ידי כך הוא יגדל בביטחון. על-פי המודל, ישנה חשיבות לנוכחות הורית, הבעת אמפתיה, התנהגויות אכפתיות וביטויי אהבה בחיי היומיום של הילד; תוך שימת לב לכך שהתנהגויות אוהבות של ההורים אינן קשורות למידה בה הילד עונה על ציפיותיהם, ועל כן - אהבה ללא תנאי. המודל מדגיש שמה שחשוב באמת הוא ההתנהגויות המבטאות אהבה, מעל לתחושות ההורים בפועל. דגש זה יוצא מנקודת ההנחה כי הורים מרגישים אהבה כלפיי ילדיהם, אך לא בהכרח יודעים לבטא אותה בהתנהגותם היומיומית. המודל מספק כלים לאופן בו ההורים יכולים להתנהג, להיות נוכחים ולספק ביטויי אהבה. תוצאות מחקרים הראו כי כאשר האהבה ההורית היא על תנאי, וההורה הופך לדומיננטי, שלילי ומאיים – יש לכך השפעות שליליות על הילדים והדבר מקושר להתנהגויות אגרסיביות עם בני גילם[12]. מאידך, מחקרים מראים שלהתנהגות הורית מווסתת וחיובית וכן לתגובות וביטויי רגש חיוביים, ישנה השפעה על ההתפתחות הרגשית המוקדמת וכישורים חברתיים[12], וכן ויסות עצמי בקרב ילדים[13].
עידוד לעצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקרון זה נובע מהתהליך הטבעי של הילד בפיתוח העצמאות שלו. זהו תהליך פיזי, רגשי וחברתי, כשבמסע זה הילדים מגבשים תחושת זהות עצמית ולומדים להסתדר בכוחות עצמם בעולם. בספרות המחקרית, עצמאות מקושרת ליכולות חברתיות, התמודדות עם קשיים, מקדמת את הביטחון העצמי של הילד ואת תחושת המסוגלות שלו. הפסיכולוג לב ויגוצקי הסביר בהקשר זה את משמעות התיווך לילד. על-פי גישה זו, התיווך התרבותי והסביבתי של מבוגרים, המוגדרים כמומחים, הוא גורם מכריע בטיפוח תפקודים קוגניטיביים גבוהים של ילדים. התיווך מתבסס על אינטראקציות חברתיות ועל השימוש בכלים פסיכולוגיים ובסימנים (כמו שפה). התיווך מתרחש בטווח שבין הרמה הנוכחית של הילד, לרמה הפוטנציאלית שלו - שבה הוא עדיין זקוק לליווי ולהנחיה של מבוגר. תיווך יעיל מתקיים כאשר המבוגר מתאים במכוון את תיווכו לרמה הקוגניטיבית שהילד נמצא בה כדי להפחית מורכבות של מטלה ומעודד את הרחבתה במטרה לגרום להתקדמותו ביכולות מופשטות יותר.
על-פי מודל מחומש ההורות, על ההורים לתמוך ולעודד עצמאות המותאמת לגילו ולהתפתחותו של הילד, ולכבד את התמודדות הילדים עם משימות ולאפשר להם להכיר ביכולותיהם. ישנה חשיבות לפתח את עצמאות הילד בתוך סביבה בטוחה, וכן לעודד את הילדים לבחור בין אפשרויות, לקחת אחריות ולשאת בתוצאות.
הנהגת כללים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של העיקרון "הנהגת כללים" מחליף את השימוש השגור בפי כל – גבולות, הצבת גבולות והיעדר גבולות. על-פי המודל, אחת המטרות בהנהגת כללים היא שהתא המשפחתי יספק לילדים סוג של חממה ללמידה כיצד להסתדר בעולם בו בלתי אפשרי לקבל כל מה שרוצים. עיקרון זה מתבסס על כך שכללים מסייעים לילדים להבין מה מצופה מהם ומספקים מסגרת ברורה המאפשרת יציבות בחייהם ובכך תחושת מוגנות וביטחון. המודל מדגיש כי החשיבות הגדולה ביותר בהנהגת כללים היא בהירותם ועקביותם. גיבוי הדדי בין ההורים (המתקשר לעקרון השותפות) עוזר לעקביות, כאשר מה שמנחה את ההורים על-פי המודל בכללי ולפי עיקרון זה בפרט - זה טובת הילד וטובת הקשר בין ההורים לילד, וכן הבנת ההיגיון שמאחורי כל כלל. המודל מסביר כי ככל שהורים מביעים אהבה כלפי ילדיהם כך הם יכולים להקפיד יותר על הנהגת כללים.
מחקרים שעשו שימוש במודל "מחומש ההורות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים העריכו את הקשרים שבין התנהגויות ההורים בהתאם לעקרונות המחומש לבין היבטים בהתפתחות ילדיהם. באחד מהם נחקר כיצד התנהגות הורית יעילה על-פי מודל "מחומש ההורות" קשורה לקיום רוטינות שינה ואיכות שינה של ילדים בגיל הרך. ממצאיו הראו כי קיים קשר חיובי בין התנהגות הורית יומיומית על-פי עקרונות מודל מחומש ההורות לבין רוטינות מקרבות שינה בבית ודיווח על איכות השינה של ילדים[1]. מחקר נוסף בחן את הקשר שבין התנהגויות ההורים לבין ההסתגלות הרגשית חברתית של הילדים. המחקר בחן ההתנהגויות הוריות על-פי מודל "מחומש ההורות" של אבות ואימהות גרושים לילדים בגיל הרך מנבאת פרו-חברתיות אצל ילדיהם. תוצאות המחקר העידו כי התנהגות ההורית היומיומית של הורים על-פי "מחומש ההורות" מנבאת את ההתנהגות הפרו-חברתית של ילדיהם מעבר לגיל הילד, מספר ימים בשבוע שהוא לן אצל ההורה, משך הנישואין והגירושין[2].
מחקרים שנערכו בתחום התמקדו בהתנהגות הורים בעתות משבר. משבר הקורונה הביא לשינויים בחיי היומיום של משפחות עם ילדים בגיל הרך ברחבי העולם. בתקופות הסגר נותרו הורים ללא טיפול, חינוך ופעילויות פנאי מסודרים לילדיהם ונדרשו להתייחס למכלול הצרכים הרגשיים, החברתיים והחינוכיים שלהם. משבר הקורונה אפשר התבוננות בינלאומית, במחקר שנערך בחברה הישראלית (ערבים ויהודים), ספרדית, בולגרית ואמריקאית הוערכו מאפייני ההורות על-פי מחומש ההורות בהתבוננות בין תרבותית בימי הסגר הראשון. המחקר העריך את ייחודיות התרבות והממדים האוניברסליים של הורות[14]. מחקר אחר התמקד בהערכת התנהגויותיהם היומיומיות של הורים ישראלים (יהודים) עם ילדיהם הצעירים (עד גיל שמונה) בשלוש תקופות: בימי שיגרה כשנתיים לפני פרוץ המגפה, בימי הסגר הראשון, ושנה לאחר פרוץ המגפה[15].
חלק נוסף של המחקרים בוחן את המשמעות של התנהגות בהתאם לעקרונות המחומש לרווחה של ההורים ולתפקודם. אחד המחקרים העריך את הקשרים שבין הורות מיטבית על-פי עקרונות המודל לבין הרווחה ההורית והכללית של אבות ואימהות. תוצאותיו הראו על קשרים בין התנהגות הורית ורווחה. ככל שההורים דיווחו על התנהגויות הוריות מיטביות על-פי המודל כך הם דיווחו על רווחה רבה יותר (הורית וכללית). יותר מכך, התנהגויות הוריות של הורה אחד קשורות ברווחתו של ההורה האחר, במיוחד התנהגותם של אבות מנבאת את רווחתן של אימהות. כלומר, ככך שהאב הראה התנהגות הורית מיטבית על-פי המחומש כך האם דיווחה על רווחה רבה יותר[4]. מחקר אחר נערך בישראל בתקופת סגר הקורונה, תקופה בה ילדים היו חשופים להרבה מסכים. תוצאות המחקר העידו כיצד התנהגות הורית מיטיבה על-פי המודל קשורה למעורבות רבה של ההורים בפעילויות הדיגיטליות של ילדיהם הצעירים מבחינת בחירת התוכן ושליטה על זמן מסך[3].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הארוויל הנדריקס והלן קאנט, הורות מודעת, הוצאת אחיאסף
- חיים עמית, הורים כמנהיגים, הוצאת מודן, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שחר אבן טוב (2020), התנהגות הורית מיטבית על פי "מחומש ההורות": רוטינות שינה ואיכות שינה בקרב ילדים בגיל הרך
- ^ 1 2 ארם, ד., מדואל, נ., וברויטמן, ה. (2024)., התנהגות הורית מיטבית של אבות ואימהות גרושים לילדים בגיל הרך בראי מודל "מחומש ההורות" והפרו-חברתיות של ילדיהם. הזדמנויות ואתגרים בחינוך לגיל הרך בעיתות משבר (עורכות, פלג, א., טל, ק., נאור, ל., וכדורי - שלזק, מ.). הוצאת המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט.
- ^ 1 2 Meoded Karabanov, G., Asaf, M., Ziv, M., & Aram, D. (2021)., Parental behaviors and involvement in children’s digital activities among Israeli Jewish and Arab families during the COVID-19 lockdown. Early Education and Development, 32(6), 881-902. doi: https://doi.org/10.1080/10409289.2021.1882810
- ^ 1 2 לינור שגיא (2019), התנהגות הורית מיטבית על-פי מודל ״מחומש ההורות״ ורווחה הורית וכללית של אבות ואימהות לילדים בגיל הרך בישראל
- ^ The Parenting Pentagon Model
- ^ Bronfenbrenner (2005), Making human beings human: Bioecological perspectives on human development. Sage.
- ^ המעבדה לחקר הגיל הרך, באתר education.tau.ac.il
- ^ הארוויל הנדריקס והלן קאנט, הורות מודעת, הוצאת אחיאסף
- ^ McRae, C. S., Overall, N. C., Henderson, A. M., Low, R. S., & Chang, V. T. (2021), Parents’ distress and poor parenting during a COVID-19 lockdown: The buffering effects of partner support and cooperative coparenting. Developmental Psychology, 57(10), 1623.
- ^ Palmer, S. B., Fleming, K. K., Summers, J. A., Erwin, E. J., Maude, S. P., Brotherson, M. J., ... & Wu, H. Y. (2019), Foundations for self-determination in early childhood: Preliminary preschool study. Advances in neurodevelopmental disorders, 3, 188-196.
- ^ Pugsley, L., & Acar, S. (2020), Supporting creativity or conformity? Influence of home environment and parental factors on the value of children's creativity characteristics. The Journal of Creative Behavior, 54(3), 598-609.
- ^ 1 2 Bocknek, E. L., Dayton, C., Raveau, H. A., Richardson, P., Brophy-Herb, H. E., & Fitzgerald, H. E. (2017), Routine active playtime with fathers is associated with self-regulation in early childhood. Merrill-Palmer Quarterly, 63(1), 105-134.
- ^ Shin, E., Smith, C. L., Devine, D., Day, K. L., & Dunsmore, J. C. (2023)., Predicting preschool children's self-regulation from positive emotion: The moderating role of parental positive emotion socialization. Early Childhood Research Quarterly, 62, 53-63. doi: 10.1016/j.ecresq.2022.07.011
- ^ Aram, D., Asaf, M., Meoded Karabanov, G., Ziv, M., Sonnenschein, S., Stites, M., Shtereva, K., & López-Escribano, C. (2022)., Beneficial Parenting According to the “Parenting Pentagon Model”: A Cross-Cultural Study during a Pandemic. In Eds J. Pattnaik & M. Renck Jalongo. The Impact of COVID-19 on Early Childhood Education and Care: The Impact of COVID-19 on Early Childhood Education and Care: International Perspectives, Challenges, and Responses (pp. 215-236). Springer, Cham.
- ^ ארם, ד. ומעודד קראבאנוב, ג. (2024), הורות ישראלית בתקופות משבר: התנהגות של הורים לילדים בגיל הרך לפני התפרצות הקורונה, בעת הסגר הראשון ושנה לאחר מכן. עיונים בחינוך, 24, 345-362