מחבטן הספירים

מחבטן הספירים
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	דגי סחוס
סדרה:	טחנאים
משפחה:	טריגוניים
סוג:	מחבטן
מין:	מחבטן הספירים
שם מדעי
	Taeniura lymma; ‏פורסקל, 1775
תחום תפוצה

מַחְבְּטַן הַסַּפִּירִים^[2] (שם מדעי: Taeniura lymma) הוא מין בסוג מחבטן, שחי בימים טרופיים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט. המין חי בעיקר בחופים חוליים ובשוניות אלמוגים, בעומקים של עד 30 מטר ובדרך כלל בקרבת החוף. המין הוא פופולרי באקווריומים ברחבי העולם בזכות צבעיו המרשימים והתנהגותו החברותית והרגועה.

תפוצה

מחבטן הספירים חי במים טרופיים בקרבת החוף בכל אזור תפוצתו, שכולל את האוקיינוס ההודי, האוקיינוס השקט, והים האדום, כולל חופי איים כגון מדגסקר, מאוריציוס, זנזיבר, איי סיישל, סרי לנקה והמלדיביים. הוא חי גם במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן, בהם הוא נדיר יותר. בתפוצתו באוקיינוס השקט, המין חי בשטח שבין הפיליפינים, לצפון אוסטרליה, כולל מרבית האיים הפולינזיים שביניהם. תפוצתו מגיעה מזרחה עד לאיי שלמה. המחבטן נמצא בעיקר בעומקים שלא עולים על 30 מטר, והוא חי בעיקר על הקרקעית של חופים חוליים ושוניות אלמוגים. בקיץ להקות של מחבטנים נודדות דרומה עד דרום אפריקה.

פיזיולוגיה ותיאור פיזי

המחבטן, כמו מרבית הבטאים, מתאפיין בסנפירי צד רחבים מאוד, שנותנים לגופו (חוץ מזנבו) צורת דיסק. נפנוף סנפירים אלה כדי לנוע הם מה שנתנו לו את שמו העברי. למחבטן עיניים בולטות בצבע צהוב, ומאחורי כל אחת מעיניו מצוי אחד מפתחי הנשימה שלו. פיו של המחבטן נמצא על צידו התחתון, וכמו בדגי סחוס רבים, מכיל מספר שורות שיניים (15–24) בכל לסת. על בטנו מצויים גם שני סנפירים תחתונים שעוזרים לו לנוע. זנבו של המחבטן מגיע לאורך שגדול פי 1.5 מגופו, ומתאפיין בשני קוצים חדים וארסיים (כמו בבטאים רבים) בבסיס זנבו.

עורו של המחבטן חלק עם קשקשים קטנים מאוד. המאפיין הבולט ביותר במחבטן הספירים (כמו בשוכני שונית רבים אחרים) הוא צבעיו העזים. המחבטן מתאפיין בגוף בצבע צהוב כהה, כשצדדיו בצבע צהוב בהיר, והוא מכוסה בנקודות כחולות בוהקות דמויות ספיר (אבן חן כחולה), שהעניקו לו את שמו בעברית. הנקודות קטנות ונעשות צפופות יותר באזורים הקרובים לצדי גופו של המחבטן. המחבטן הוא בטאי קטן יחסית, כשקוטר גופו מגיע לבערך 35 סנטימטר, אורכו ל 80 סנטימטר, ומשקלו ל 5 קילוגרם.

אורח חיים ואקולוגיה

המחבטן הוא אחד הבטאים הנפוצים ביותר באזור תפוצתו, בו הוא חי בשוניות אלמוגים, בהן הוא בדרך כלל מתחבא בתוך גומחות מתחת לאלמוגים או מערות תת-ימיות, ולעיתים אפילו ספינות טבועות. בלילות, עם הגאות, קבוצות קטנות מהם יוצאות לסנן מזון מתוך החול. בניגוד להרבה בטאים אחרים, המחבטן לא נוטה להתחפר בחול על מנת להסתיר את עצמו. תזונת המחבטן מורכבת מרכיכות, תולעים, סרטנאים ולובסטרים, וגם דגי גרם קטנים. כשהמחבטן מוצא טרף, הוא מכסה אותו באמצעות גופו, כך שהטרף לכוד, ומכניס אותו לתוך פיו שנמצא בצידו התחתון. בגלל שהמחבטן מוציא דברים רבים מתוך החול, אך לא אוכל הכל, דגים אחרים, כגון דגים ממשפחת המוליתיים, עוקבים אחריו על מנת לאכול שאריות שהוא פספס.

עונת הרבייה של המחבטן נמשכת מהאביב המאוחר עד לקיץ. המחבט והזכר נצמד לנקבה ומנסה לתפוס בה על מנת להזדווג. נצפו מקרים בהם מחבטן זכר ניסה להיצמד למחבטן זכר אחר. מחבטנים לעיתים נצפים מתכנסים בחופים רדודים בעונת הרבייה, ככל הנראה למטרות הזדווגות. מחבטנים מולידים וולדות חיים. העובר מתחיל את חייו בביצה בתוך גוף האם, ובתחילה הוא ניזון משק החלמון, ובהמשך הוא מתחי להיזון מחומרי הזנה בגוף האם, שמורכבים בעיקר מריר, שומן וחלבונים. תקופת ההריון אינה ידועה, אך היא משוערת כבין 4 ל 12 חודשים. הנקבה יולדת מספר צאצאים, שמספרם מגיע עד 7, כשהם כבר די מפותחים ונראים כמו גרסה מוקטנת של הוריהם. זכרים מגיעים לבגרות מינית כשקוטרם הוא 21 סנטימטר. לא ידוע מתי נקבות מגיעות לבגרות מינית.

טורפיו העיקריים של המחבטן הם פטישניים ודולפיננים, אך הם עלולים להיות טרף גם לחיות גדולות אחרות. המחבטן עלול לסבול מטפילים כגון תולעים מקבוצת השרשורים ותולעים שטוחות אחרות. מחבטנים נצפו כשהם הולכים לתחנות של דגי נקאי, בו הנקאי מנקה אותם מטפילים על גופם ובתוך פיהם.

אינטראקציות עם האדם

המחבטן הוא שקט וחברותי מטבעו, אך אם הוא מרגיש מאוים הוא עלול לפגוע קשות באדם עם קוצי זנבו הארסיים. צבעיו העזים ומזגו הנח הפכו את המחבטן לפופולרי מאוד בקרב אקווריומים ציבוריים ומגדלי אקווריומים פרטיים. באקווריום גדול ומתוחזק הוא יכול לחיות טוב, אך לרוע המזל הוא דורש הרבה שטח והשקעה, כך שהוא לעיתים רחוקות שורד בשבי אצל מגדלים פרטיים. מחבטנים לעיתים קרובות מסרבים לאכול בשבי, ואף פרטים בריאים לעיתים מתים או מפסיקים לאכול בלי סיבה נראית לעין. באקווריומים ציבוריים, בהם התנאים טובים בהרבה ליצורים גדולים כמו המחבטן מאשר אצל מגדלים פרטיים, ישנם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בגידול מחבטנים, ואקווריומים רבים אף מצליחים להרבות אותם. המין נמצא בתוכנית שימור ורבייה של האיגוד האירופאי של גני החיות והאקווריומים, בה משתתפים גם אקווריומים ישראלים.

המחבטן משמש דג מאכל במזרח הרחוק, במזרח אפריקה ובאוסטרליה. למרות שהמחבטן לא מאוים מאוד סביבתית בפני עצמו, הרס שוניות האלמוגים (סביבת המחיה שלו) בשנים האחרונות, פגעה באוכלוסיית המחבטן, ודיג יתר גם מאיים על אוכלוסייתו.

בישראל

בישראל מחבטן הספירים מצוי במפרץ אילת, וחי בשוניות האלמוגים המעטות שנותרו בה, בעיקר בשמורת חוף האלמוגים. אוכלוסיית המין נפגעה מהנזק לשונית שנגרם בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים, אך בשנים האחרונות היא החלה להשתקם. בישראל ישנם מחבטנים במצפה התת-ימי ובאקווריום ישראל, כחלק מתוכנית השימור הבינלאומית.