מושבת עונשין

מושבת עונשין הוא כינוי של מקום רחוק אליו שלחו נידונים למאסר כדי לרצות את עונשם. הייתה זו בדרך כלל קולוניה מרוחקת של מדינה אירופאית, שהאסירים שימשו בה כוח עבודה זול כדי לסייע ביישוב הארץ, והורחקו מקרבת אזרחים הגונים במדינותיהם שלהם.

צרפת

מושבות העונשין הידועות של צרפת היו בקולוניות הבאות:

גיאנה הצרפתית – התפרסמה במיוחד הודות לספר האוטוביוגרפי "פרפר" מאת אנרי שרייר שגם הפך לסרט קולנוע.
קלדוניה החדשה
הודו-סין
מדגסקר
אי השדים – אחד משלושה איי הישועה, אליו הוגלה אלפרד דרייפוס ב-1895.

בריטניה

מערכת המשפט הבריטית נהגה לשלוח עבריינים לגלות באוסטרליה שהייתה דומיניון בריטי ובטסמניה הסמוכה, ובשנים הראשונות לגילוי אמריקה גם שלחה אסירים למושבות עונשין בצפון אמריקה.

ישראל

לעיתים התירו שופטים למורשעים לבצע עבודות שירות באילת גם אם אינם תושבי העיר, אך עקב פניית העירייה לנשיאת בית המשפט העליון^[1] פורסמה הנחיה לשופטים להימנע מכך.^[2]

רוסיה

מערכת המשפט הרוסית נוהגת לשלוח אסירים ועבריינים מסוכנים למושבות תיקון. בשנת 2004 היו 760 מוסדות כאלה. בשנת 2012 דיווח שירות בתי הסוהר הפדרלי הרוסי כי 585,000 אסירים מרצים עונשים במושבות התיקון, יותר מ-260,000 האסירים שהוחזקו במתקני מאסר סגורים. במאה ה-18 ובמאה ה-19, אחת ממושבות העונשין הידועות היה כלא שליסלבורג על האי שליסלבורג.