מוריס סטוקס

מוריס סטוקס
Maurice Stokes

לידה	17 ביוני 1933 פיטסבורג שבפנסילבניה
פטירה	6 באפריל 1970 (בגיל 36) סינסינטי, ארצות הברית
עמדה	פאוור פורוורד
גובה	2.01 מטר
מכללה	אוניברסיטת סנט פרנסיס
דראפט	בחירה שנייה, 1955 רוצ'סטר רויאלס
היכל התהילה	הוצג כשחקן בשנת 2004
קבוצות כשחקן
1955–1958	רוצ'סטר/סינסינטי רויאלס
הישגים כשחקן
3 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1956–1958) 3 הופעות במשחק האולסטאר (1956–1958) רוקי השנה ב-NBA‏ (1956)

מוריס סטוקס (באנגלית: Maurice Stokes;‏ 17 ביוני 1933 - 6 באפריל 1970) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 3 עונות בקבוצת רוצ'סטר/סינסינטי רויאלס מליגת ה-NBA. הקריירה של סטוקס נגדעה בסיום עונתו השלישית, לאחר שסבל מפגיעה בראשו שגרמה לאנצפלופתיה טראומטית.

בשלוש עונותיו ב-NBA רשם ממוצעים של 16.4 נקודות, 17.3 ריבאונדים ו-5.3 אסיסטים למשחק. בשנת 2004 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.

קריירת משחק

סטוקס נולד בעיר פיטסבורג שבפנסילבניה, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת סנט פרנסיס שבעיר לורטו, פנסילבניה, בין השנים 1951–1955.

סטוקס נבחר בבחירה השנייה בדראפט ה-NBA‏ 1955 על ידי קבוצת רוצ'סטר רויאלס. הוא המשיך לשחק בקבוצה בשלוש העונות הבאות, גם לאחר מעבר המועדון לעיר סינסינטי בשנת 1957, והפך במהרה לאחד מכוכבי הקבוצה לצד הסמול פורוורד ג'ק טוויימן. בעונת הרוקי שלו הוביל את הליגה עם 16.3 ריבאונדים בממוצע למשחק, אליהם הוסיף 16.8 נקודות למשחק. בסיום העונה זכה בפרס רוקי השנה ונבחר לחמישייה השנייה של העונה. בעונה הבאה קבע שיא NBA לריבאונדים בעונה, כשהוריד 1,256 כדורים חוזרים בסך הכול (בעונה הבאה שבר וילט צ'מברלין את השיא).

בכל שלוש עונותיו בליגה נבחר סטוקס לחמישייה השנייה של העונה וזומן להשתתף במשחק האולסטאר. לאורך אותן שלוש עונות, 1956–1958, הוריד סטוקס יותר ריבאונדים מכל שחקן אחר (3,492), ומסר הכי הרבה אסיסטים (1,062) מלבד בוב קוזי. סטוקס הוא אחד משישה שחקנים בתולדות ה-NBA שהשיגו טריפל דאבל בארבעה משחקים רצופים (יחד עם וילט צ'מברלין, אוסקר רוברטסון, מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון וראסל וסטברוק).

הפציעה והמחלה

במשחק האחרון של עונת 1957/1958 מול מיניאפוליס לייקרס, ב-12 במרץ 1958, נחבט ראשו של סטוקס ברצפת המגרש לאחר ניסיון חדירה, והוא איבד את ההכרה. לאחר שטופל באמצעות מלחי הרחה חזר סטוקס למגרש והמשיך לשחק כרגיל. גם במשחק הפלייאוף הראשון של קבוצתו מול דטרויט פיסטונס, שלושה ימים מאוחר יותר, השתתף סטוקס וקלע 12 נקודות. בסיום אותו משחק חש ברע, וזמן מה לאחר מכן סבל מפרכוס אפילפטי שאחריו הפך למשותק. הוא אובחן בהמשך כסובל מאנצפלופתיה טראומטית, אשר פוגעת במערכת המוטורית.

על אף השיתוק ממנו סבל, שמר סטוקס על צלילות והצליח לתקשר עם הסובבים אותו בעזרת מצמוצי עיניים. לאורך שנות ה-60 התדרדר מצבו באופן הדרגתי, ו-12 שנים לאחר פציעתו, ב-6 באפריל 1970, חטף סטוקס התקף לב ומת, בגיל 36.

מאז פציעתו של סטוקס טיפל בו חברו לקבוצה ג'ק טוויימן, שהפך לאפוטרופוס החוקי שלו על מנת לדאוג להוצאותיו הרפואיות. טוויימן ארגן את "משחק ההוקרה השנתי למוריס סטוקס" כדי לאסוף תרומות עבור סטוקס ועבור שחקני עבר נוספים שנזקקו לטיפולים רפואיים. משחק הצדקה משך לאורך השנים את כוכבי ה-NBA הגדולים ביותר, כגון ביל ראסל, וילט צ'מברלין, אוסקר רוברטסון, כרים עבדול-ג'באר, נייט ארצ'יבלד ופיט מרוויץ'. בסך הכל, גויסו במשחקים הללו למעלה מ-750 אלף דולר. כמו כן דאג טוויימן שסטוקס יקבל את הפיצויים המגיעים לו ולימד אותו לתקשר בעזרת מצמוצי עיניים. טוויימן המשיך לדאוג לסטוקס ולשמש כאפוטרופוס שלו עד מותו של סטוקס בשנת 1970.

בשנת 2004, כשהוצג סטוקס כחבר היכל התהילה, טוויימן קיבל בשמו את הפרס. בשנת 2013 הציגה ליגת ה-NBA את פרס השחקן הקבוצתי על שם טוויימן-סטוקס, שמחולק לשחקנים המייצגים את "החבר האידיאלי לקבוצה".

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• נמרוד עופרן‏, לב אמיץ: "מגרש השדים" על סיפורו המרגש של מוריס סטוקס, באתר וואלה, 8 באפריל 2015
• מוריס סטוקס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)