לדלג לתוכן

בוב פטיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוב פטיט
Bob Pettit
לידה 12 בדצמבר 1932 (בן 91)
באטון רוז' שבלואיזיאנה
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.06 מטרים
מספר 9
מכללה לואיזיאנה סטייט
דראפט בחירה מספר 2, 1954
מילווקי הוקס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 1971
קבוצות כשחקן
1954–1965 מילווקי/סנט לואיס הוקס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1958)
MVP של העונה הסדירה (1956, 1959)
MVP של משחק האולסטאר (1956, 1958, 1959, 1962)
11 בחירות למשחק האולסטאר (1955–1965)
10 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (1955–1964)
חמישיית העונה השנייה (1965)
רוקי העונה (1955)
מלך הסלים של ה-NBA‏ (1956, 1959)
אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
קבוצות כמאמן
1961–1962 סנט לואיס הוקס

רוברט לי "בוב" פטיט ג'וניור (באנגלית: Robert Lee "Bob" Pettit Jr.; נולד ב-12 בדצמבר 1932 בבאטון רוז', לואיזיאנה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הפאוור פורוורד בקבוצת סנט לואיס הוקס מליגת ה-NBA בין השנים 1955-1965. גובהו 2.06 מטרים.

פטיט, בוגר אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה, נחשב לאחד הפאוור פורוורדים הטובים בכל הזמנים וזכה בתוארי NBA רבים, ביניהם שתי זכיות בתואר ה-‏MVP של העונה הסדירה, ארבע זכיות בתואר ה-‏MVP של משחק האולסטאר ו-10 בחירות לחמישיית העונה הראשונה. בין השנים 1963–1965 החזיק בתואר "הקלע המוביל בתולדות ה-NBA". בנוסף על כך, נחשב לאחד מגדולי הריבאונדרים בתולדות ה-NBA.

פטיט הוא גם חבר בהיכל התהילה של הכדורסל, אליו נבחר בשנת 1971 ובהיכל התהילה של אוניברסיטת לואיזיאנה משנת 1999.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטיט החל את דרכו בכדורסל בנבחרת בית הספר באטון רוז', אותה הוביל בשנתו האחרונה בתיכון לאליפות מחוזית ראשונה מזה 20 שנה. לאחר סיום לימודיו בשנת 1951 התקבל לאוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה שכונתה ה"טייגרס", עימה זכה אביו שריף באליפות המחוזית בשנת 1935. את הופעת הבכורה שלו במכללות עשה ב-1952, ומיד הותיר רושם כאחד הפורוורדים הטובים בליגת ה-NCAA. הוא הוביל את המחוז הדרום-מזרחי בקליעת נקודות עם ממוצע של 25.5 נקודות למשחק והוסיף 13.1 ריבאונדים, ונבחר לחמישיית העונה בליגה ולחמישייה השנייה של ה-NCAA.

בעונתו השנייה במכללה, השתלט פטיט על הליגה ועם ממוצעים של 24.9 נקודות ו-13.9 ריבאונדים, הוביל את לואיזיאנה לאליפות מחוזית שנייה בהיסטוריה ולראשונה בתולדותיה לפיינל פור טורניר אליפות המכללות. בנוסף על כך זכה שוב בתואר מלך הסלים של הליגה המחוזית, נכלל בחמישיית העונה של המחוז הדרום-מזרחי ונבחר לחמישיית העונה השנייה של ה-NCAA. את עונתו האחרונה במכללה סיים עם ממוצעי שיא של 31.4 נקודות ו-17.3 ריבאונדים למשחק ושוב הוביל את לואיזיאנה לאליפות מחוזית, זכה בתואר מלך הסלים ונכלל בחמישיית העונה המחוזית. בנוסף על כך, נבחר לראשונה לחמישיית העונה הראשונה ב-NCAA.

בשנת 1954 הצהירה אוניברסיטת לואיזיאנה כי בתור אות כבוד ותודה לפטיט אף שחקן לא ילבש את חולצה מספר 50. הוא היה לשחקן הראשון של הטייגרס בכל ענפי הספורט שזכה לכבוד. לאחר מספר שנים נבחר גם להיכל התהילה של האוניברסיטה. ב-1999 הוא הוכתר כאגדה חיה של לואיזיאנה סטייט וליגת המחוז הדרום-מזרחי.

קריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחתו הרבה במכללות, נרשם פטיט לדראפט ה-NBA לשנת 1954 ונבחר במקום השני על ידי המילווקי הוקס (לימים אטלנטה הוקס). בתחילת דרכו כמקצוען, רבים האמינו שפטיט, כמו שחקני מכללות רבים לפניו יתקשה לשחזר את יכולתו מימי הקולג' ב-NBA, דיבורים אלו פסקו כמעט מיד כשבעקבות יכולת טובה במיוחד נבחר להשתתף במשחק האולסטאר. את עונת הרוקי שלו סיים עם ממוצע דאבל דאבל מרשים של 20.4 נקודות ו-13.9 ריבאונדים למשחק ונבחר לרוקי השנה ב-NBA, אך קבוצתו סיימה את העונה במקום האחרון בליגה עם מאזן של 26 ניצחונות לעומת 46 הפסדים. לאחר עונה זו, עברו ההוקס לעיר סנט לואיס ונקראו סנט לואיס הוקס.

בעונת 1955/1956 זכה פטיט, עם ממוצע של 25.7 נקודות למשחק, בתואר מלך הסלים של ה-NBA. בנוסף על כך הוביל את הליגה גם בריבאונדים (1,164 במהלך העונה הסדירה). במחצית העונה נבחר שוב להשתתף במשחק האולסטאר, בו הצטיין עם 20 נקודות ו-24 ריבאונדים ב-31 דקות משחק וזכה לראשונה בקריירה בתואר ה-‏MVP של משחק האולסטאר. למרות הישגיה הבינוניים של קבוצתו שסיימה את העונה הסדירה עם מאזן של 33 ניצחונות לעומת 39 הפסדים, נבחר ברוב של 43 אחוזים מהקולות ל-‏MVP של העונה הסדירה והיה לראשון שזוכה בתואר זה. גם בעונת 1956/1957, המשיך להוביל את ההוקס, אך כמו בעונות הקודמות, את העונה הסדירה סיימה הקבוצה עם מאזן שלילי (34 ניצחונות לעומת 38 הפסדים). למרות זאת העפילו ההוקס, בעיקר בזכות יכולת מצוינת של פטיט שקלע 29.8 נקודות והוריד 16.8 ריבאונדים בממוצע למשחק במשחקי הפלייאוף לגמר ה-NBA, אך הפסידו לקבוצתם של ביל ראסל, בוב קוזי וביל שרמן, הבוסטון סלטיקס.

שנות השיא והזכייה באליפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1957/1958, פטיט, יחד עם שחקנים בכירים כגון קליף הייגן ואד מקאולי, הוביל את ההוקס לעונה הגדולה בתולדותיה. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה לראשונה מאז היווסדה עם מאזן חיובי (41 ניצחונות לעומת 31 הפסדים) שכפטיט קולע 24.6 נקודות ומוריד 17.4 ריבאונדים בממוצע למשחק. בפלייאוף, המשיך להצטיין ועם 24.2 נקודות ו-16.5 ריבאונדים בממוצע למשחק הוביל את קבוצתו לסדרת גמר ה-NBA, בו התמודדו ההוקס, שוב, נגד הבוסטון סלטיקס. כשקבוצתו ביתרון 3-2 בסדרה, התייצב פטיט למשחק השישי והמכריע וקלע שיא פלייאוף דאז של 50 נקודות והוביל את סנט לואיס לניצחון 110-109 במשחק, ניצחון 4-2 בסדרה ובפעם היחידה עד כה לזכייה באליפות ה-NBA. בנוסף ליכולתו הנהדרת במשחקי הליגה, הוביל גם את נבחרת המערב בסוף-שבוע האולסטאר ונבחר ל-MVP של המשחק נגד נבחרת המזרח, בו קלע 28 נקודות והוריד 26 ריבאונדים.

גם עונת 1958/1959 הייתה עמוסת תארים עבור פטיט. בעונה הסדירה, הוביל את ההוקס עם ממוצעים של 29.2 נקודות (הוביל את הליגה בנקודות) ו-16.4 ריבאונדים למאזן של 49 ניצחונות לעומת 23 הפסדים בלבד ולראשות הבית המערבי ונבחר בפעם השנייה בקריירה ל-MVP של העונה הסדירה. באולסטאר, זכה שוב בתואר ה-MVP של המשחק עם 25 נקודות, 16 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, אך לראשונה בהיסטוריה עשה זאת במשותף, יחד עם הרוקי אלג'ין ביילור. עם זאת, ההוקס, למרות יכולת מרשימה בעונה הסדירה, לא הצליחו להעפיל לגמר ה-NBA, לאחר שהפסידו בגמר המערב 4-2 למיניאפוליס לייקרס.

גם בעונת 1959/1960 הצליחו ההוקס בהובלת פטיט לזכות באליפות הבית המערבי ולהגיע לגמר ה-NBA, אך לאחר שישה משחקים צמודים נגד הבוסטון סלטיקס, הובסו 122-103 במשחק השביעי בסדרה והפסידו את האליפות. פטיט סיים את העונה עם ממוצעים של 26.1 נקודות, 17 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים בעונה הסדירה ו-26.1 נקודות, 15.8 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק בפלייאוף. בעונה שלאחר מכן, הצטרף לקבוצה לני וילקינס שנבחר בדראפט ויחד עם פטיט הוביל את סנט לואיס למאזן של 51 ניצחונות לעומת 28 הפסדים בסיום העונה הסדירה ולזכייה באליפות הבית המערבי. פטיט שהציג יכולת שיא במשחקיה של סנט לואיס, סיים את העונה הסדירה עם ממוצעים של 27.9 נקודות ו-20.3 ריבאונדים למשחק והפך לאחד מחמישת השחקנים היחידים בכל הזמנים שעברו את גבול 20 הכדורים החוזרים בממוצע למשחק. בגמר המערב בפלייאוף, התמודדו ההוקס נגד הלוס אנג'לס לייקרס, ניצחו בסדרה 4-3 והעפילו לגמר ה-NBA, אך שוב פגשו את בוסטון סלטיקס שזכתה באליפות לאחר ניצחון 4-1 בסדרה.

עונת 1961/1962 הייתה הטובה בקריירה מבחינת יכולת הקליעה של פטיט. הוא סיים את העונה הסדירה עם ממוצע מצוין של 31.1 נקודות, אך סיים שני בטבלת קלעי הליגה, אחרי וילט צ'מברלין שקלע שיא ליגה של 50.3 נקודות בממוצע. בנוסף על כך הוריד 18.7 ריבאונדים ומסר 3.7 אסיסטים למשחק. עם זאת לא הצליח להוביל את ההוקס לצמרת הליגה בתור שחקן ולקראת סוף העונה, במאזן של 49 הפסדים לעומת 25 ניצחונות בלבד, עבר לתפקד גם כמאמן הקבוצה ובששת משחקיו בתפקיד הוביל את ההוקס לארבעה ניצחונות ושני הפסדים, אך עם זאת לראשונה מזה 6 שנים, לא הצליחה סנט לואיס להעפיל לפלייאוף. עוד בעונה זו, נבחר פטיט בפעם השמינית ברציפות לשחק במשחק האולסטאר, בו הוביל את נבחרת המערב עם 25 נקודות ו-27 ריבאונדים לניצחון 150-130 על המזרח ונבחר בפעם הרביעית בקריירה ל-MVP של המשחק.

השנים האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1962/1963 חזרו ההוקס לצמרת הליגה וסיימו את העונה הסדירה במאזן של 48 ניצחונות לעומת 32 הפסדים כשפטיט מעמיד ממוצעים של 28.4 נקודות, 15.1 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים למשחק. בפלייאוף, הוביל את סנט לואיס עם ממוצעים של כ-31 נקודות ו-15 ריבאונדים למשחק, לניצחון בסיבוב הראשון על דטרויט פיסטונס, אך לא הצליח להעפיל עימה לגמר, לאחר הפסד בסדרת חצי הגמר ללוס אנג'לס לייקרס. בעונה שלאחר מכן, נבחר בפעם העשירית ברציפות לחמישיית העונה ב-NBA, כשהוא מעמיד 27.4 נקודות ו-15.3 ריבאונדים בממוצע ומוביל את סנט לואיס למאזן של 46 ניצחונות לעומת 36 הפסדים ולראשונה בקריירה מעביר עונה שלמה מבלי להחסיר אף לא משחק אחד. בפלייאוף, הוביל את סנט לואיס לניצחון 3-2 על הלוס אנג'לס לייקרס, על ידה הודחו ההוקס מספר פעמים בשנים האחרונות. עם זאת, כשלו שוב במשימה להעפיל לגמר כשהפסידו בסיבוב הבא לסן פרנסיסקו ווריורס.

עונת 1964/1965, הייתה עונתו האחרונה של פטיט ב-NBA. מפאת גילו, ירד ביכולתו ובממוצעיו, אך עדיין עמד על ממוצעי דאבל דאבל של 22.5 נקודות ו-12.4 ריבאונדים למשחק. למרות היחלשותו של פטיט, המשיכו ההוקס להוות חלק משמעותי בצמרת הליגה וסיימו את העונה במקום השני בבית המערבי, עם מאזן של 45 ניצחונות לעומת 35 הפסדים. בנוסף על כך ערך פטיט את הופעת הפרידה שלו מהאולסטאר, בה קלע 13 נקודות והוריד 12 ריבאונדים. לאחר ארבעה משחקי פלייאוף נגד הבאלטימור בולטס, בהם קלע 11.5 נקודות והוריד 6 ריבאונדים בממוצע, הפסידו ההוקס 3-1 בסדרה ולאחר 11 עונות בליגה, פרש פטיט ממשחק הכדורסל.

בשנת 1971, הוכנס פטיט להיכל התהילה של הכדורסל כאחד השחקנים הגדולים בעמדתו. ב-1996, לרגל ציון 50 שנה להקמת ה-NBA, נבחר פטיט לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA.

סטטיסטיקות קריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה סדירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים נקודות
1954/1955 מילווקי הוקס 72 36.9 .407 .751 13.8 3.2 20.4
1955/1956 סנט לואיס הוקס 72 38.8 .429 .736 16.2 2.6 25.7
1956/1957 סנט לואיס הוקס 71 35.1 .415 .773 14.6 1.9 24.7
1957/1958 סנט לואיס הוקס 70 36.1 .410 .749 17.4 2.2 24.6
1958/1959 סנט לואיס הוקס 72 39.9 .438 .759 16.4 3.1 29.2
1959/1960 סנט לואיס הוקס 72 40.2 .438 .753 17.0 3.6 26.1
1960/1961 סנט לואיס הוקס 76 39.8 .447 .724 20.3 3.4 27.9
1961/1962 סנט לואיס הוקס 78 42.1 .450 .771 18.7 3.7 31.1
1962/1963 סנט לואיס הוקס 79 39.1 .446 .774 15.1 3.1 28.4
1963/1964 סנט לואיס הוקס 80 41.2 .463 .789 15.3 3.2 27.4
1964/1965 סנט לואיס הוקס 50 35.1 .429 .820 12.4 2.6 22.5
קריירה
 792 38.8 .436 .761 16.2 3.0 26.4

פלייאוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים נקודות
1955/1956 סנט לואיס הוקס 8 34.3 .367 .843 10.5 2.3 19.1
1956/1957 סנט לואיס הוקס 10 43.0 .414 .767 16.8 2.5 29.8
1957/1958 סנט לואיס הוקס 11 39.1 .391 .729 16.5 1.8 24.2
1958/1959 סנט לואיס הוקס 6 42.8 .423 .785 12.5 2.3 27.8
1959/1960 סנט לואיס הוקס 14 41.1 .442 .754 15.8 3.7 26.1
1960/1961 סנט לואיס הוקס 12 43.8 .412 .757 17.6 3.2 28.6
1962/1963 סנט לואיס הוקס 11 42.1 .459 .778 15.1 3.0 31.8
1963/1964 סנט לואיס הוקס 12 41.2 .412 .835 14.5 2.8 21.0
1964/1965 סנט לואיס הוקס 4 23.8 .366 .800 6.0 2.0 11.5
קריירה
 88 40.3 .418 .774 14.8 2.7 25.5

הישגם ותארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוב פטיט בוויקישיתוף


MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA
1951: מקאולי • 1952: אריזין • 1953: מייקן • 1954: קוזי • 1955: שרמן • 1956: פטיט • 1957: קוזי • 1958: פטיט • 1959: ביילור/פטיט • 1960: צ'מברלין • 1961: רוברטסון • 1962: פטיט • 1963: ראסל • 1964: רוברטסון • 1965: לוקאס • 1966: א. סמית' • 1967: בארי • 1968: גריר • 1969: רוברטסון • 1970: ריד • 1971: וילקנס • 1972: וסט • 1973: קאונס • 1974: לניר • 1975: פרייז'ר • 1976: בינג • 1977: ארווינג • 1978: ר. סמית' • 1979: תומפסון • 1980: גרווין • 1981: ארצ'יבלד • 1982: בירד • 1983: ארווינג • 1984: תומאס • 1985: סמפסון • 1986: תומאס • 1987: צ'יימברס • 1988: ג'ורדן • 1989: מלון • 1990: ג'ונסון • 1991: בארקלי • 1992: ג'ונסון • 1993: סטוקטון/מלון • 1994: פיפן • 1995: ריצ'מונד • 1996: ג'ורדן • 1997: רייס • 1998: ג'ורדן • 1999: לא התקיים • 2000: אוניל/דאנקן • 2001: אייברסון • 2002: בראיינט • 2003: גארנט • 2004: אוניל • 2005: אייברסון • 2006: ג'יימס • 2007: בראיינט • 2008: ג'יימס • 2009: בראיינט/אוניל • 2010: וייד • 2011: בראיינט • 2012: דוראנט • 2013: פול • 2014: אירווינג • 2015: וסטברוק • 2016: וסטברוק • 2017: דייוויס • 2018: ג'יימס • 2019: דוראנט • 2020: לנארד • 2021: אדטוקומבו • 2022: קרי • 2023: טייטום
MVP של העונה הסדירה ב-NBA
1956: פטיט • 1957: קוזי • 1958: ראסל • 1959: פטיט • 1960: צ'מברלין • 1961: ראסל • 1962: ראסל • 1963: ראסל • 1964: רוברטסון • 1965: ראסל • 1966: צ'מברלין • 1967: צ'מברלין • 1968: צ'מברלין • 1969: אנסלד • 1970: ריד • 1971: אלסינדור • 1972: עבדול-ג'באר • 1973: קאונס • 1974: עבדול-ג'באר • 1975: מקאדו • 1976: עבדול-ג'באר • 1977: עבדול-ג'באר • 1978: וולטון • 1979: מלון • 1980: עבדול-ג'באר • 1981: ארווינג • 1982: מלון • 1983: מלון • 1984: בירד • 1985: בירד • 1986: בירד • 1987: ג'ונסון • 1988: ג'ורדן • 1989: ג'ונסון • 1990: ג'ונסון • 1991: ג'ורדן • 1992: ג'ורדן • 1993: בארקלי • 1994: אולאג'ואן • 1995: רובינסון • 1996: ג'ורדן • 1997: מלון • 1998: ג'ורדן • 1999: מלון • 2000: אוניל • 2001: אייברסון • 2002: דאנקן • 2003: דאנקן • 2004: גארנט • 2005: נאש • 2006: נאש • 2007: נוביצקי • 2008: בראיינט • 2009: ג'יימס • 2010: ג'יימס • 2011: רוז • 2012: ג'יימס • 2013: ג'יימס • 2014: דוראנט • 2015: קרי • 2016: קרי • 2017: וסטברוק • 2018: הארדן • 2019: אדטוקומבו • 2020: אדטוקומבו • 2021: יוקיץ' • 2022: יוקיץ' • 2023: אמביד • 2024: יוקיץ'
רוקי השנה ב-NBA
1953: מייניקי • 1954: פליקס • 1955: פטיט • 1956: סטוקס • 1957: היינסון • 1958: סולדסברי • 1959: ביילור • 1960: צ'מברלין • 1961: רוברטסון • 1962: בלאמי • 1963: דיסינג'ר • 1964: לוקאס • 1965: ריד • 1966: בארי • 1967: בינג • 1968: מונרו • 1969: אנסלד • 1970: אלסינדור • 1971: קאונס/פיטרי • 1972: ויקס • 1973: מקאדו • 1974: דיגרגוריו • 1975: וילקס • 1976: אדמס • 1977: דאנטלי • 1978: דייוויס • 1979: פורד • 1980: בירד • 1981: גריפית' • 1982: ויליאמס • 1983: קאמינגס • 1984: סמפסון • 1985: ג'ורדן • 1986: יואינג • 1987: פרסון • 1988: ג'קסון • 1989: ריצ'מונד • 1990: רובינסון • 1991: קולמן • 1992: ג'ונסון • 1993: אוניל • 1994: ובר • 1995: היל/קיד • 1996: סטודמאייר • 1997: אייברסון • 1998: דאנקן • 1999: קרטר • 2000: ברנד/פרנסיס • 2001: מילר • 2002: גאסול • 2003: סטודמאייר • 2004: ג'יימס • 2005: אוקפור • 2006: פול • 2007: רוי • 2008: דוראנט • 2009: רוז • 2010: אוונס • 2011: גריפין • 2012: אירווינג • 2013: לילארד • 2014: קרטר-ויליאמס • 2015: ויגינס • 2016: טאונס • 2017: ברוגדון • 2018: סימונס • 2019: דונצ'יץ' • 2020: מוראנט • 2021: בול • 2022: בארנס • 2023: באנקרו • 2024: ומבניאמה
מלך הסלים של ה-NBA
1947: פולקס • 1948: זסלופסקי • 1949: מייקן • 1950: מייקן • 1951: מייקן • 1952: אריזין • 1953: ג'ונסטון • 1954: ג'ונסטון • 1955: ג'ונסטון • 1956: פטיט • 1957: אריזין • 1958: יארדלי • 1959: פטיט • 1960: צ'מברלין • 1961: צ'מברלין • 1962: צ'מברלין • 1963: צ'מברלין • 1964: צ'מברלין • 1965: צ'מברלין • 1966: צ'מברלין • 1967: בארי • 1968: בינג • 1969: הייז • 1970: וסט • 1971: אלסינדור • 1972: עבדול-ג'באר • 1973: ארצ'יבלד • 1974: מקאדו • 1975: מקאדו • 1976: מקאדו • 1977: מרוויץ' • 1978: גרווין • 1979: גרווין • 1980: גרווין • 1981: דאנטלי • 1982: גרווין • 1983: אינגליש • 1984: דאנטלי • 1985: קינג • 1986: וילקינס • 1987: ג'ורדן • 1988: ג'ורדן • 1989: ג'ורדן • 1990: ג'ורדן • 1991: ג'ורדן • 1992: ג'ורדן • 1993: ג'ורדן • 1994: רובינסון • 1995: אוניל • 1996: ג'ורדן • 1997: ג'ורדן • 1998: ג'ורדן • 1999: אייברסון • 2000: אוניל • 2001: אייברסון • 2002: אייברסון • 2003: מקגריידי • 2004: מקגריידי • 2005: אייברסון • 2006: בראיינט • 2007: בראיינט • 2008: ג'יימס • 2009: וייד • 2010: דוראנט • 2011: דוראנט • 2012: דוראנט • 2013: אנתוני • 2014: דוראנט • 2015: וסטברוק • 2016: קרי • 2017: וסטברוק • 2018: הארדן • 2019: הארדן • 2020: הארדן • 2021: קרי • 2022: אמביד • 2023: אמביד
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בוב_פטיט&oldid=35214730"