לדלג לתוכן

מוצא משותף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוצא משותף (באנגלית: Common descent) הוא מושג בביולוגיה אבולוציונית החל כאשר מין אחד הוא האב הקדמון של שני מינים או יותר שהם מאוחרים יותר. כל היצורים החיים הם צאצאים של אב קדמון ייחודי המכונה בדרך כלל האב הקדמון המשותף האוניברסלי (LUCA) האחרון של כל החיים על פני כדור הארץ, על פי הביולוגיה האבולוציונית המודרנית.[1][2][3][4]

מוצא משותף הוא אפקט של ספציאציה, שבה מינים מרובים נובעים מאוכלוסיית אב אחת. ככל שלשני מינים יש אב קדמון חדש יותר, כך המינים קרובים יותר זה לזה. האב הקדמון המשותף האחרון של כל האורגניזמים החיים כיום הוא האב הקדמון האוניברסלי האחרון, שחי לפני כ-3.9 מיליארד שנים.[3][5][6] העדויות המוקדמות ביותר לחיים על פני כדור הארץ הן גרפיט שנמצא בסלעים בני 3.7 מיליארד שנה במערב גרינלנד[7] (ראו חגורת האבן הירוקה של איסואה), ומאובני מחצלת חיידקים שנמצאו באבן חול בת 3.48 מיליארד שנה באוסטרליה המערבית.[8][9] כל האורגניזמים החיים כיום על פני כדור הארץ חולקים מורשת גנטית משותפת, אם כי האפשרות של העברה גנטית אופקית משמעותית באבולוציה המוקדמת הובילה לשאלות לגבי המונופילטיות (המוצא הבודד) של החיים.

התיאוריה של מוצא משותף אוניברסלי באמצעות תהליך אבולוציוני הוצעה לראשונה על ידי חוקר הטבע הבריטי צ'ארלס דרווין במשפט הסיום של ספרו מ-1859, מוצא המינים: "יש הוד בהשקפה זו על החיים, על כוחותיה, לאחר שננשפו במקור אל תוך כמה צורות או אל אחת; וכי בעוד כוכב הלכת הזה המשיך במעגלו על פי חוק הכבידה הקבוע, מהתחלה כה פשוטה התפתחו צורות אינסופיות, היפות והנפלאות ביותר."[10]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון שכל היצורים החיים (כולל דברים שנחשבים לא חיים על ידי המדע) קשורים (Great chain of being) הוא נושא חוזר בתפיסות עולם מקומיות רבות ברחבי העולם.[11] בשנות הארבעים של המאה ה-18 העלה המתמטיקאי הצרפתי פייר לואי מופרטואי (Maupertuis) את הרעיון שלכל האורגניזמים יש אב קדמון משותף, והם התפצלו דרך שונות אקראית וברירה טבעית.[12][13] בספר "מאמר על הקוסמולוגיה" (Essai de cosmologie, 1750), ציין:

האם לא נגיד שבשילוב המקרי ובן המזל של יצורי הטבע, מכיוון שלשרוד יכלו רק אותם יצורים שבארגונם הייתה מידה מסוימת של הסתגלות, אין שום דבר יוצא דופן בעובדה שהתאמה כזו נמצאת למעשה בכל המינים הללו. אשר קיימים כעת? המקרה, אפשר לומר, הביא למספר עצום של פרטים; חלק קטן מהם אורגנו כך שאיברי החיות יוכלו לספק את צורכיהם. מספר גדול בהרבה לא הראה הסתגלות ולא סדר; האחרונים כולם נספו.... לפיכך המינים שאנו רואים היום הם רק חלק קטן מכל אלה שגורל עיוור הוליד.[14]

בשנת 1790 הפילוסוף עמנואל קאנט כתב ב"ביקורת כוח השיפוט" כי הדמיון של צורות בעלי חיים מרמז על טיפוס מקורי משותף, ולפיכך הורה משותף.[15] בשנת 1794 סבו של צ'ארלס דרווין, ארסמוס דרווין שאל:

האם זה יהיה נועז מדי לדמיין, שבמשך הזמן הרב מאז החל כדור הארץ להתקיים, אולי מיליוני עידנים לפני תחילת ההיסטוריה של האנושות ... שכל בעלי החיים בעלי דם חם נוצרו משושלת חיה אחת, אשר הסתיימה בתוכן חי, עם הכוח לרכישת חלקים חדשים המלווים בנטיות חדשות, ואלו מכוונות על ידי גירויים, תחושות, רצונות ואסוציאציות; וכך, יכולת להמשיך ולהשתפר על ידי פעילות אינהרנטית, ו[יכולת] למסור את השיפורים הללו לדורות הבאים, בלי סוף?[16]

השקפותיו של דרווין לגבי מוצא משותף, כפי שבאו לידי ביטוי ב"מוצא המינים", היו שסביר להניח שיש רק אב אחד לכל צורות החיים:

לכן עלי להסיק מהאנלוגיה שכנראה כל היצורים האורגניים שחיו אי פעם על כדור הארץ השתלשלו מצורה קדמונית אחת, שלתוכה ננשפו לראשונה חיים.[17]

אבל הוא מקדים להערה זו את האמירה: "אנלוגיה תוביל אותי צעד אחד קדימה, כלומר, לאמונה שכל החיות והצמחים נבעו מאב טיפוס אחד. אבל אנלוגיה עשויה להיות מדריך מרמה". במהדורה שלאחר מכן,[18] טען:

"איננו מכירים את כל דרגות המעבר האפשריות בין האיברים הפשוטים והמושלמים ביותר; אי אפשר להעמיד פנים שאנו מכירים את כל אמצעי ההפצה המגוונים במהלך השנים, או שאנו יודעים עד כמה התיעוד הגאולוגי אינו מושלם. ככל שיהיו קשיים אלו חמורים, לפי דעתי הם אינם מערערים את התורה לפיה המוצא הוא מכמה צורות שנוצרו, עם שינויים לאחר מכן".

מוצא משותף הייתה השערה מקובלת בקרב הקהילה המדעית לאחר פרסומו של דרווין.[19] בשנת 1907, ורנון קלוג העיר כי "למעשה אין חוקרי טבע בעלי עמדה והישגים מוכרים המפקפקים בתורת המוצא המשותף".[20] בשנת 2008, הביולוג ט' ריאן גרגורי ציין כי:

מעולם לא נמצאה תצפית אמינה שסותרת את הרעיון הכללי של מוצא משותף. אין זה צריך להפתיע, אם כן, שהקהילה המדעית בכללותה קיבלה את המוצא האבולוציוני כמציאות היסטורית מאז תקופתו של דרווין ורואה בה בין העובדות המבוססות והחשובות ביותר בכל המדע.[21]

ראיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[10]

ביוכימיה משותפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל צורות החיים המוכרות מבוססות על אותו ארגון ביוכימי בסיסי: מידע גנטי המקודד ב-DNA, מתומלל ל-RNA, באמצעות השפעת אנזימים ו-RNA, ואז מתורגם לחלבונים על ידי ריבוזומים, עם ATP, NADPH (ר"ת של Nicotinamide adenine dinucleotide phosphate) ואחרים כמקורות אנרגיה. ניתוח של הבדלי רצף קטנים בחומרים משותפים כמו ציטוכרום c מחזק את סברת המוצא המשותף האוניברסלי.[22] כ-23 חלבונים נמצאים בכל האורגניזמים, ומשמשים כאנזימים המבצעים פונקציות ליבה כמו שכפול DNA. העובדה שקיימת רק קבוצה אחת כזו של אנזימים היא עדות משכנעת למוצא יחיד.[23] זוהו 6,331 גנים משותפים לכל בעלי החיים החיים; ייתכן שהם נבעו מאב קדמון משותף אחד שחי לפני 650 מיליון שנים בפרקמבריון, לפני תקופת הפיצוץ הקמבריוני.[24][25]

קוד גנטי משותף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומצות אמינו לא קוטבי קוֹטבִי בסיסי חומצי קודון עצירה
קוד גנטי סטנדרטי
1



בסיס 		בסיס 2
T ג א G
T TTT פניל-
אלנין 		CTT סרין ATT טירוזין GTT ציסטאין
CTT CCT ACT GCT
ATT לאוצין CAT AAT קודון סיום GAT קודון סיום
GTT CGT AGT קודון סיום GGT טריפטופן
ג CTT CCT פרולין CAT היסטידין CGT ארגינין
CTC CCC CAC CGC
CTA CCA CAA גלוטמין CGA
CTG CCG CAG CGG
א ATT איזולאוצין ACT תראונין AAT אספרגין AGT סרין
ATC ACC AAC AGC
ATA ACA AAA ליזין AGA ארגינין
ATG מתיונין ACG AAG AGG
G GTT ולין GCT אלנין GAT חומצה אספרטית GGT גליצין
GTC GCC GAC GGC
GTA GCA GAA חומצה גלוטמית GGA
GTG GCG GAG GGG

הקוד הגנטי ("טבלת התרגום" לפיה מידע DNA מתורגם לחומצות אמינו, ומהן לחלבונים) זהה כמעט בכל צורות החיים המוכרות, מחיידקים וארכאונים ועד בעלי חיים וצמחים. האוניברסליות של קוד זה נתפסת בדרך כלל על ידי ביולוגים כראיה למוצא משותף אוניברסלי.[22]

האופן שבו קודונים (שלישיות DNA) ממופים לחומצות אמינו עבר אופטימיזציה רבה. ריצ'רד איגל (Egel) טוען שבפרט שרשראות הצד ההידרופוביות (הלא קוטביות) מאורגנות היטב, מה שמרמז שאלו אפשרו לאורגניזמים המוקדמים ביותר ליצור פפטידים עם אזורים דוחי מים המסוגלים לתמוך בתגובות חילופי אלקטרונים (חמצון-חיזור) החיוניות להעברת אנרגיה.[26]

קווי דמיון נייטרליים באופן סלקטיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי דמיון שאין להם רלוונטיות להסתגלות אינם ניתנים להסבר על ידי אבולוציה מתכנסת, ולכן הם מספקים תמיכה משכנעת למוצא משותף אוניברסלי. עדויות כאלה הגיעו משני תחומים: רצפי חומצות אמינו ורצפי DNA. חלבונים בעלי אותו מבנה תלת־ממדי אינם צריכים להיות בעלי רצפי חומצות אמינו זהים; כל דמיון לא רלוונטי בין הרצפים הוא עדות למוצא משותף.

במקרים מסוימים, ישנם מספר קודונים (שלישיות DNA) המקודדים באופן מיותר את אותה חומצת אמינו. מינים רבים משתמשים באותו קודון באותו מקום כדי לציין חומצת אמינו שיכולה להיות מיוצגת על ידי יותר מקודון אחד, וזוהי עדות לאב קדמון משותף. אילו רצפי חומצות האמינו היו מגיעים מאבות קדמונים שונים, הם היו מקודדים על ידי כל אחד מהקודונים המיותרים, ומכיוון שחומצות האמינו הנכונות כבר היו במקום, הברירה הטבעית לא הייתה מניעה שום שינוי בקודונים. סחף גנטי יכול לשנות את הקודונים, אבל זה יהיה מאוד לא סביר לגרום לכל הקודונים המיותרים ברצף שלם להתאים בדיוק על פני שושלות מרובות.

באופן דומה, רצפי נוקלאוטידים משותפים, במיוחד כאשר הם לכאורה נייטרליים, כמו מיקום של אינטרונים ופסאודוגנים, מספקים עדות חזקה למוצא משותף.[27]

קווי דמיון אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסליות של היבטים רבים של חיי התא הם ראיה תומכת. קווי דמיון אלה כוללים את נושא האנרגיה אדנוזין טריפוספט (ATP), ואת העובדה שכל חומצות האמינו שנמצאות בחלבונים הן שמאליות. עם זאת, ייתכן שנקודות הדמיון הללו נוצרו בגלל חוקי הפיזיקה והכימיה – ולא דרך מוצא משותף אוניברסלי – ולכן הביאו לאבולוציה מתכנסת. לעומת זאת יש עדויות להומולוגיה של תת-היחידות המרכזיות של ATPases Transmembrane בכל האורגניזמים, במיוחד האופן שבו האלמנטים המסתובבים קשורים לממברנה. זה תומך בהנחה של האב הקדמון הכולל כאורגניזם תאי, אם כי ייתכן שקרומים ראשוניים היו חצי חדירים והתפתחו מאוחר יותר לקרום של חיידקים מודרניים, ובנתיב שני התפתחו לארכאונים מודרניים.[28]

עצים פילוגנטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיה נוספת היא עצים פילוגנטיים מפורטים ("עצים גנאלוגיים" של מינים) הממפים את החלוקה המוצעת ואת האבות הקדמונים המשותפים של כל המינים החיים. בשנת 2010, דאגלס ל' תאובלד (Theobald) פרסם ניתוח סטטיסטי של נתונים גנטיים זמינים,[23] ומיפה אותם לעצים פילוגנטיים, וכך נתן "תמיכה כמותית חזקה, על ידי בדיקה פורמלית, לאחדות החיים".[4]

עצים אלו נבנו בשיטות מורפולוגיות, כגון מראה, אמבריולוגיה וכו'. לאחרונה התאפשר לבנות עצים אלו באמצעות נתונים מולקולריים המבוססים על קווי דמיון והבדלים בין רצפים גנטיים לחלבונים. כל השיטות הללו מייצרות תוצאות דומות במהותן, אם כי לרוב השונות הגנטית אין השפעה על המורפולוגיה החיצונית. עצים פילוגנטיים המבוססים על סוגים שונים של מידע תומכים זה בזה, וזו עדות חזקה למוצא משותף.[29]

התנגדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ החיים משנת 2005 מציג העברות גנים אופקיות רבות, מה שמרמז על מספר מקורות אפשריים.

ניתוח פילוגנטי של ענני חילופי גנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאובלד ציין כי העברת גנים אופקית משמעותית יכולה הייתה להתרחש במהלך האבולוציה המוקדמת. חיידקים מסוגלים לבצע חילופי גנים בין שושלות מרוחקות. זה מחליש את ההנחה הבסיסית של ניתוח פילוגנטי, לפיה דמיון של גנומים מרמז על מוצא משותף, מכיוון שחילופי גנים מספקים יאפשרו לשושלות לחלוק חלק גדול מהגנום שלהן בין אם הם חולקים אב קדמון (מונופיליה) ובין אם לאו. ממצא זה הביא לשאלות לגבי תקפות המודל של מוצא חיים יחיד.[23] עם זאת, לא סביר שפרוטו-אורגניזמים לא קשורים לחלוטין היו יכולים להחליף גנים, שכן מנגנוני הקידוד השונים שלהם לא היו מביאים למערכות מתפקדות. מאוחר יותר, לאורגניזמים רבים שכולם נגזרו מאב קדמון בודד יכלו להיות גנים משותפים שכולם פעלו באותו אופן.

אבולוציה מתכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אורגניזמים מוקדמים היו מונעים על ידי אותם תנאים סביבתיים לפתח ביוכימיה דומה באופן של התכנסות, ייתכן שהיו רוכשים באופן עצמאי רצפים גנטיים דומים. "המבחן הפורמלי" של תאובלד זכה בהתאם לביקורת על ידי טקאהירו יונזווה (Yonezawa) ועמיתיו[30] על כך שלא כלל שיקול של התכנסות. הם טענו שהמבחן של תאובלד אינו מספיק כדי להבחין בין ההשערות המתחרות. תאובלד הגיב בטענה שהבדיקות שלו מבחינות בין מבנה פילוגנטי לבין דמיון רצף בלבד. לכן, טען, התוצאות שלו מראות ש"חלבונים אמיתיים שמורים אוניברסליים הם הומולוגיים".[31][32]

עולם ה-RNA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל האורגניזמים החיים עשויים להיות צאצאים מאורגניזם חד-תאי מקורי עם גנום DNA, והדבר מרמז על מקור יחיד לחיים. ייתכן שהיה קיים אב קדמון משותף אוניברסלי שכזה, לא אך סביר שישות כה מורכבת נוצרה מאליה, ולכן לא סביר שתא עם גנום DNA היה מקור החיים. כדי להבין את מקור החיים, הוצע כי חיים תאיים מבוססי DNA צמחו ממולקולות RNA משכפלות עצמיות פרה-תאיות פשוטות יחסית המסוגלות לעבור ברירה טבעית, לפי השערת עולם ה-RNA. במהלך האבולוציה, עולם ה-RNA הזה הוחלף בהופעתו האבולוציונית של עולם ה-DNA. עולם של גנומי RNA המשכפלים באופן עצמאי כנראה כבר לא קיים (נגיפי RNA תלויים בתאי מארח עם גנום DNA), ולכן לא ברור כיצד ניתן להביא ראיות מדעיות לשאלה האם היה מקור אחד של אירוע חיים שממנו צמחו כל החיים.

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Crombie, A. C.; Hoskin, Michael (1970). "The Scientific Movement and the Diffusion of Scientific Ideas, 1688–1751". In Bromley, J. S. (ed.). The Rise of Great Britain and Russia, 1688–1715/25. The New Cambridge Modern History. Vol. 6. London: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-07524-4. LCCN 57014935. OCLC 7588392.
  • Darwin, Charles (1859). On the Origin of Species by Means of Natural Selection, or the Preservation of Favoured Races in the Struggle for Life (1st ed.). London: John Murray. LCCN 06017473. OCLC 741260650. The book is available from The Complete Work of Charles Darwin Online. Retrieved 2015-11-23.
  • Darwin, Erasmus (1818) [Originally published 1794]. Zoonomia; or the Laws of Organic Life. Vol. 1 (4th American ed.). Philadelphia, PA: Edward Earle.
  • Harris, C. Leon (1981). Evolution: Genesis and Revelations: With Readings from Empedocles to Wilson. Albany, NY: State University of New York Press. ISBN 978-0-87395-487-7. LCCN 81002555. OCLC 7278190.
  • Kant, Immanuel (1987) [Originally published 1790 in Prussia as Kritik der Urteilskraft]. Critique of Judgment. Translated, with an introduction, by Werner S. Pluhar; foreword by Mary J. Gregor. Indianapolis, IN: Hackett Publishing Company. ISBN 978-0-87220-025-8. LCCN 86014852. OCLC 13796153.
  • Treasure, Geoffrey (1985). The Making of Modern Europe, 1648-1780. New York: Methuen. ISBN 978-0-416-72370-0. LCCN 85000255. OCLC 11623262.
  • Ziegler, Heinrich Ernst (1904). Der Begriff des Instinktes einst und jetzt. Jena.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Weiss, Madeline C.; Sousa, Filipa L.; Mrnjavac, Natalia; Neukirchen, Sinje; Roettger, Mayo; Nelson-Sathi, Shijulal; Martin, William F. (2016-07-25). "The physiology and habitat of the last universal common ancestor". Nature Microbiology (באנגלית). 1 (9): 16116. doi:10.1038/nmicrobiol.2016.116. ISSN 2058-5276. PMID 27562259.
  2. ^ Forterre, Patrick; Gribaldo, Simonetta; Brochier, Céline (באוקטובר 2005). "[Luca: the last universal common ancestor]". Médecine/Sciences. 21 (10): 860–865. doi:10.1051/medsci/20052110860. ISSN 0767-0974. PMID 16197904. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Theobald, Douglas L. (13 במאי 2010). "A formal test of the theory of universal common ancestry". Nature. 465 (7295): 219–222. Bibcode:2010Natur.465..219T. doi:10.1038/nature09014. PMID 20463738. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Steel, Mike; Penny, David (13 במאי 2010). "Origins of life: Common ancestry put to the test". Nature. 465 (7295): 168–169. Bibcode:2010Natur.465..168S. doi:10.1038/465168a. PMID 20463725. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Doolittle, W. Ford (בפברואר 2000). "Uprooting the Tree of Life" (PDF). Scientific American. 282 (2): 90–95. Bibcode:2000SciAm.282b..90D. doi:10.1038/scientificamerican0200-90. PMID 10710791. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2006-09-07. נבדק ב-2015-11-22. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Glansdorff, Nicolas; Ying Xu; Labedan, Bernard (9 ביולי 2008). "The Last Universal Common Ancestor: emergence, constitution and genetic legacy of an elusive forerunner". Biology Direct. 3: 29. doi:10.1186/1745-6150-3-29. PMC 2478661. PMID 18613974. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Ohtomo, Yoko; Kakegawa, Takeshi; Ishida, Akizumi; et al. (בינואר 2014). "Evidence for biogenic graphite in early Archaean Isua metasedimentary rocks". Nature Geoscience. 7 (1): 25–28. Bibcode:2014NatGe...7...25O. doi:10.1038/ngeo2025. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Borenstein, Seth (13 בנובמבר 2013). "Oldest fossil found: Meet your microbial mom". Yahoo News. Associated Press. נבדק ב-2015-11-22. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Noffke, Nora; Christian, Daniel; Wacey, David; Hazen, Robert M. (16 בדצמבר 2013). "Microbially Induced Sedimentary Structures Recording an Ancient Ecosystem in the ca. 3.48 Billion-Year-Old Dresser Formation, Pilbara, Western Australia". Astrobiology. 13 (12): 1103–1124. Bibcode:2013AsBio..13.1103N. doi:10.1089/ast.2013.1030. PMC 3870916. PMID 24205812. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Darwin 1859, p. 490
  11. ^ Staff, I. C. T. "We Are All Related: Indigenous Knowledge Reaffirmed by Digitized Tree of Life". Indian Country Today (באנגלית). נבדק ב-2021-05-05.
  12. ^ Crombie & Hoskin 1970, pp. 62–63
  13. ^ Treasure 1985, p. 142
  14. ^ Harris 1981, p. 107
  15. ^ Kant 1987, p. 304: "Despite all the variety among these forms, they seem to have been produced according to a common archetype, and this analogy among them reinforces our suspicion that they are actually akin, produced by a common original mother."
  16. ^ Darwin 1818, p. 397 [§ 39.4.8]
  17. ^ Darwin 1859, p. 484
  18. ^ Darwin, C. R. 1860. On the origin of species by means of natural selection, or the preservation of favoured races in the struggle for life. London: John Murray. 2nd edition, second issue, page 466
  19. ^ Krogh, David. (2005). Biology: A Guide to the Natural World. Pearson/Prentice Hall. p. 323. מסת"ב 978-0321946768 "Descent with modification was accepted by most scientists not long after publication of Darwin's On the Origin of Species by Means of Natural Selection in 1859. Scientists accepted it because it explained so many facets of the living world."
  20. ^ Kellogg, Vernon L. (1907). Darwinism To-Day. Henry Holt and Company. p. 3
  21. ^ Gregory, T. Ryan (2008). "Evolution as Fact, Theory, and Path". Evolution: Education and Outreach. 1: 46–52. doi:10.1007/s12052-007-0001-z.
  22. ^ 1 2 Knight, Robin; Freeland, Stephen J.; Landweber, Laura F. (בינואר 2001). "Rewiring the keyboard: evolvability of the genetic code". Nature Reviews Genetics. 2 (1): 49–58. doi:10.1038/35047500. PMID 11253070. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 3 Theobald, Douglas L. (13 במאי 2010). "A formal test of the theory of universal common ancestry". Nature. 465 (7295): 219–222. Bibcode:2010Natur.465..219T. doi:10.1038/nature09014. PMID 20463738. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Zimmer, Carl (4 במאי 2018). "The Very First Animal Appeared Amid an Explosion of DNA". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-2022-01-01. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Paps, Jordi; Holland, Peter W. H. (30 באפריל 2018). "Reconstruction of the ancestral metazoan genome reveals an increase in genomic novelty". Nature Communications. 9: 1730. Bibcode:2018NatCo...9.1730P. doi:10.1038/s41467-018-04136-5. PMC 5928047. PMID 29712911. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Egel, Richard (במרץ 2012). "Primal Eukaryogenesis: On the Communal Nature of Precellular States, Ancestral to Modern Life". Life. 2 (1): 170–212. Bibcode:2012Life....2..170E. doi:10.3390/life2010170. PMC 4187143. PMID 25382122. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Sharma, N. S. (2005). Continuity And Evolution Of Animals. Mittal Publications. pp. 32–. ISBN 978-81-8293-018-6.
  28. ^ Lane, Nick (2015). The Vital Question: Why Is Life The Way It Is?. Profile Books. ISBN 978-1781250365.
  29. ^ Theobald, Douglas L. "Prediction 1.3: Consilience of independent phylogenies". 29+ Evidences for Macroevolution: The Scientific Case for Common Descent. The TalkOrigins Foundation. נבדק ב-2009-11-20.
  30. ^ Yonezawa, Takahiro; Hasegawa, Masami (16 בדצמבר 2010). "Was the universal common ancestry proved?". Nature. 468 (7326): E9. Bibcode:2010Natur.468E...9Y. doi:10.1038/nature09482. PMID 21164432. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Theobald, Douglas L. (16 בדצמבר 2010). "Theobald reply". Nature. 468 (7326): E10. Bibcode:2010Natur.468E..10T. doi:10.1038/nature09483. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Theobald, Douglas L. (24 בנובמבר 2011). "On universal common ancestry, sequence similarity, and phylogenetic structure: The sins of P-values and the virtues of Bayesian evidence". Biology Direct. 6 (1): 60. doi:10.1186/1745-6150-6-60. PMC 3314578. PMID 22114984. {{cite journal}}: (עזרה)
אבולוציה
מנגנונים ותהליכים הסתגלות • סחף גנטי • זרימת גנים • מוטציה • ברירה טבעית • ברירה זוויגית • ברירת שארים • היווצרות המינים
מחקר והיסטוריה היסטוריית חקר האבולוציה • היסטוריית חקר התפתחות האדם • ראיות • היסטוריה של החיים • מאובן מעבר • הסינתזה המודרנית • השפעות חברתיות • תאוריה ועובדה • התנגדויות / מחלוקת
תחומים בביולוגיה אבולוציונית קלדיסטיקה • גנטיקה אקולוגית • ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית • אבולוציה של האדם • אבולוציה של צמחים • אבולוציה מולקולרית • פילוגנטיקה • גנטיקה של אוכלוסיות • אבולוציה של השפה
קטגוריית אבולוציה • פורטל ביולוגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוצא_משותף&oldid=39556267"