מוצאי חג

ביהדות, מוצאי חג או מוצאי יום טוב הוא הזמן שבין צאת החג לבין עלות השחר שלאחר מכן.

בדומה ליציאת השבת, גם הדרך הבסיסית לזיהוי יציאת החג היא הסתכלות בשמים, וחיפוש אחר שלושה כוכבים (כוכבים בולטים מאוד, כגון נוגה, אינם נחשבים בקביעת יציאת השבת). כאשר אכן ישנם שלושה כוכבים, הרי שהחג יצא. בימים מעוננים, שבהם לא ניתן היה להבחין בכוכבים, חיכו עד שהחשיכה הבטיחה שבוודאות הופיעו שלושה כוכבים. בימינו מחשבים מראש את זמני יציאת החג בעזרת מומחי אסטרונומיה.

בדומה למוצאי שבת, גם במוצאי יום טוב עורכים הבדלה, אך אם החג לא חל בשבת מדלגים על ברכת "מאורי האש" (מכיוון שהיא נבראה במוצאי שבת), וכן על ברכת "בשמים" שכן ביום טוב אין נשמה יתירה כמו בשבת. יש נוהגים לדלג גם על הפסוקים שנהוג לומר לפני הבדלה.

במוצאי היום הראשון של פסח ושל סוכות מתחיל חול המועד. לעיתים משמשים מוצאי חג לחגיגות משלהם, תוך ניצול העובדה שבזמן זה לא חלים הכללים של קדושת החג:

• במוצאי שמחת תורה נחגגות הקפות שניות.
• במוצאי שביעי של פסח מתחילות חגיגות המימונה.
• מוצאי יום הכיפורים מתאפיינים בסעודה המסיימת את הצום, ויש המתחילים בהם את בנייתה של סוכה.