מועצה אזורית שדות נגב
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר יישובים במועצה | 16 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 28 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | תמיר עידאן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1951 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 12,224 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 162 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | -5.44 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 108 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[1] | 228 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 113,410 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 34 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת מערב הנגב רגילה)   מועצה אזורית שדות נגב בניין המועצה  מפת היישובים של מועצה אזורית שדות נגב בירוק - מיקום בניין המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[הקטנת המפה]  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 107 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4005 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[1] | 131 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מועצה אזורית שדות נגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.sdotnegev.org.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מועצה אזורית שדות נגב (שנקראה בעבר "מועצה אזורית עזתה") היא מועצה אזורית בנגב הצפון מערבי, בקרבת רצועת עזה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].png)
מועצה אזורית שדות נגב נמצאת במערב הנגב הצפוני, גובלת במועצת אשכול ממערב, מועצת מרחבים מדרום וממזרח ובמועצת שער הנגב מצפון. העיר נתיבות מוקפת ביישובי המועצה האזורית, אך אינה חלק ממנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועצה נוסדה בינואר 1951 תחת השם "מועצה אזורית הנגב הצפוני"[6] והיא כללה בתוכה את היישובים שובה, תקומה, סעד, יושיביה (שכונה אז מוחרקה א'), שרשרת ובית הגדי (שכונה אז נתיב המולדת), יישובי הפועל המזרחי בנגב המערבי.[7][8] לאחר מספר שנים הוסב שמה ל"מועצה אזורית עזתה".[9] שם זה נותר בשימוש עד לשנת 2002, עת הוחלט להחליפו ב"שדות נגב".[10]
בשנת 1956 הוקמה נתיבות כמרכז עירוני של המועצה ובמשך כמה שנים השתייך לשדות נגב, עד שהוקמה בה מועצה מקומית.[11] בעשור השני של המאה ה-21 היא מאגדת בתוכה 16 ישובים: 12 מושבים (בית הגדי, גבעולים, זמרת, זרועה, יושיביה, כפר מימון, מלילות, שובה, שוקדה, שיבולים, שרשרת, תקומה), שני יישובים קהילתיים (מעגלים, תושיה) ושני קיבוצים (סעד, עלומים).
עם הקמתה שימש אברהם קאופמן, תושב פתח תקווה, כראש המועצה מטעם משרד הפנים. בבחירות שנערכו כמה חודשים לאחר מכן נבחר אברהם רוזנמן, תושב קיבוץ סעד, שהחזיק בתפקיד 26 שנים. במרוצת השנים היו לרוזנמן סגנים אחדים. בשנת 1965, סגנו היה ראובן רוזנבלט. בין סגניו היה שמעון כלפה, שלימים נבחר לראש המועצה.
אחרי רוזנמן נבחר לתפקיד ראש המועצה מי שהיה במשך שנתיים סגנו של רוזנמן ומנהל בית הספר מעגלים, שמעון כלפה. כלפה היה תושב המושב שרשרת. בתקופת כלפה, ביוזמתו ובליוויו הצמוד הוקם פארק תעשיות נ.ע.מ. הסמוך לצומת בית הגדי, וחודשו התשתיות במושבים בתוכנית משותפת ("מפנה 97") עם משרד ראש הממשלה, בעלות כוללת של למעלה מ-150 מיליון ש"ח. כמו כן, כלפה סגר את סמינר המורות שפעל אז בתחום המועצה והקים את מכללת חמדת הדרום, מכללה שהכשירה מאז אלפי מורות ומורים. שמעון כלפה כיהן כראש המועצה במשך כ-18 שנים עד לפרישתו בדצמבר 1998.
לאחר כלפה נבחר מאיר יפרח משוקדה ששימש קודם לכן כיושב ראש הוועדה החקלאית של שדות נגב. יפרח כיהן במשך 15 שנים כראש המועצה. בבחירות שנערכו בדצמבר 2012 נוצח יפרח, בהפרש של שלושה קולות בלבד, בידי תמיר עידאן משרשרת, שהחליפו בתפקיד.[12] בבחירות 2018 נבחר עידאן לכהונה נוספת כמועמד יחיד.[13]
במהלך שנות כהונתו כראש המועצה הרבה עידאן למתוח ביקורת על גישתן הביטחונית המכילה של ממשלות ישראל כלפי התקיפות מרצועת עזה.[14]
שמונה מיישובי המועצה (זמרת, כפר מימון, סעד, עלומים, שובה, שוקדה, תושיה ותקומה) נכללים בהגדרת אזור קו העימות הדרומי (עוטף עזה), ושמונת הנותרים, המרוחקים מעט יותר מגבול רצועת עזה, אינם נכללים בהגדרה זו. בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, שבה הותקפו אחדים מיישובי המועצה ובעקבותיה פונו יישובי המועצה מתושביהם, מתח עידאן ביקורת על ההבחנה שבהגדרה זו,[15] שהובילה לכך שהמדינה לא תקצבה את שהיית חלק מהמפונים בבתי מלון.[16]
יישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה |
|---|---|---|---|
| 1 | מושב | בית הגדי | 1951 |
| 2 | מושב | גבעולים | 1952 |
| 3 | מושב | זמרת | 1957 |
| 4 | מושב | זרועה | 1953 |
| 5 | מושב | יושיביה | 1950 |
| 6 | מושב | כפר מימון | 1959 |
| 7 | מושב | מלילות | 1953 |
| 8 | יישוב קהילתי | מעגלים | 1958 |
| 9 | קיבוץ | סעד | 1947 |
| 10 | קיבוץ | עלומים | 1966 |
| 11 | מושב | שובה | 1950 |
| 12 | מושב | שוקדה | 1957 |
| 13 | מושב | שיבולים | 1952 |
| 14 | מושב | שרשרת | 1951 |
| 15 | יישוב קהילתי | תושיה | 1958 |
| 16 | מושב | תקומה | 1949 |
נתונים עדכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שדות נגב 12,224 תושבים (מקום 162 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.2%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 79.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,585 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית שדות נגב
- פרופיל מועצה אזורית שדות נגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- מועצה אזורית שדות נגב, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
שדות נגב (ישראל: מועצה אזורית), דף שער בספרייה הלאומית
שמעון כלפה https://youtu.be/L0IW18DQIWg?si=okwXO-NNiImvH-Vn
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ דבורה הכהן, הגרעין והרחיים, עם עובד 1998, עמוד 163
- ^ הוקמה מועצת הנגב הצפוני, הצופה, 7 בפברואר 1951
- ^ 32 יישובים ב-4 מועצות אזוריות, דבר, 15 בינואר 1951 - במאמר מוזכרים גם בארות יצחק, שהיה נטוש, ובארי, הנמצא באזור, אך אינו יישוב של הפועל המזרחי.
- ^ שמות חדשים ליישובים - כפר עזה, חרות, 10 ביוני 1953
סמנריון לראשי המועצות האזוריות, הצופה, 20 באפריל 1955 - ^ שמעון איפרגן, תושבי עזתה החליטו להיפטר מהשם, באתר ynet, 15 במאי 2002
- ^ משולם עד, נתיבות - מרכז ללא נתיבה, דבר, 14 בדצמבר 1959
- ^ יובל גורן, הוכרזו הזוכים בבחירות ל-27 מועצות אזוריות, באתר nrg, 5 בדצמבר 2012
- ^ כתבי ישראל היום, "מסיבת הניצחון כבר מוכנה": המתמודדים שכבר "ניצחו" בבחירות לרשויות המקומיות, באתר ישראל היום, 26 בספטמבר 2018
- ^ גיא עזרא, תמיר עידאן: "חמאס עדכן אותנו על הפסקת האש", באתר "סרוגים", 10 באוגוסט 2018;
אורי גבאי, העידן של תמיר, "שדרונט", 7 בינואר 2019;
גיא עזרא, דרום שחור:בלון תבערה נחת בגן ילדים; אנדרטאות נשרפו, באתר "סרוגים", 24 ביוני 2019;
דידי אלאלוף, ראש המועצה זועם על תגובת צה”ל: “לא מחזירה את ההרתעה ומעבירה מסר לא טוב”, באתר חדשות מבזק לייב, 7 באפריל 2023 - ^ יו"ר מועצת שדות הנגב: "המדינה הפרה את ההסכם", באתר "סרוגים", 23 באוקטובר 2023
- ^ יפעת ראובן, יישובי שדות נגב התבקשו להתפנות מהמלונות. ראש המועצה איים בעזיבת הליכוד, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2023
- ^ פרופיל מועצה אזורית שדות נגב באתר הלמ"ס
| ||||||||||||
 | ||
|---|---|---|
| מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
| מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
| מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
| מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
| ||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע |  |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר | |
בקרת זהויות  |
|
|---|