לדלג לתוכן

מולוקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מולוקאי
Molo.kaʻi ֿ
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 21°08′06″N 157°00′36″W / 21.135°N 157.01°W / 21.135; -157.01
שטח 673.4 קמ"ר
אורך 60 קילומטר
רוחב 16 קילומטר
גובה מרבי 1,510 מטר
נתונים מדיניים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 7,345 (2010)
אזור זמן UTC-10
עיר ראשית קאונקאקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לשון עמק האלווה בקצה המזרחי של מולוקאי
צוקי קאלאופאפה

מולוקאיאנגלית: Molokai בהוואית: Molo.kaʻi[1]) הוא אי וולקני במחוז מאווי שבמדינת איי הוואי. האי, הוא החמישי בגודלו באיי הוואי.[2]וה-27 בגודלו בארצות הברית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מולוקאי הוא השני בגודלו במחוז מאווי ומכונה במספר כינויים: ״האי הידידותי״ (Friendly Isle),[3] ״האי הכי הוואי״ (The Most Hawaiian Island),[4] ״ארץ השפע״ (Āina Momona).[5]

האי נחשב כאי של תפילות חזקות ןמכונה בשפת הוואי "Moloka'i Pule O'o" שהוא שם מסורתי נוסף לאי. שם זה התבסס על פרסומו כמקום לכמרים החזקים ביותר באי. לפי האגדות השונות, תושבי מולוקאי יכלו לגרש בכוח תפילותיהם צבאות זרים שפלשו אליו. בזכות התפילות, עדיין מאמינים תושבי האי בכוח הרוחני שלהם וכך הם מגינים ושומרים גם על תרבותם, על אורח החיים ומשאבי הטבע שלהם.[5]

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי קיימת מסורת רבת שנים של מנהיגות, החל מכהני הדת הקדומים ועד להקדשתו של המלך קמהאמאה החמישי. אך קיימת בו גם אמונה נוצרית הזכורה לטוב ממעשיו של האב דמיאן שהקדיש את חייו לטיפול במצורעים שהוגלו לאי.[6]

במולוקאי כמו בשאר המחוזות הכפופים למחוז מאווי, המדינה מנהלת את מערכת החינוך, שדות התעופה, הנמלים, בתי החולים, מערכת המשפט, הכבישים הממלכתיים. רוב המיסים שאינם מיסים פדרליים נִגְבִּים תחת מערכת המס הריכוזית ביותר של הוואי.[3]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מולוקאי הוא אחד מ-7 האיים המאוכלסים (הוואי, מאווי, לנאי, מולוקאי, אואהו, קוואי ונייהאו) באיי הוואי.[7] מספר תושביו מוערך בכ-8,000 שחציים מתגוררים בעיר קאונאקאי (Kaunakakai).[8] במפקד האוכלוסין שהתקיים בשנת 2020, נמנו במזרח האי 4,441 תושבים.[9]קבוצת התושבים האתנית הגדולה ביותר באי הם תושבים. ילידי האי המתגוררים באי דורות רבים,[3] וקבוצת התושבים האתנית השנייה בגודלה באי היא ממוצא פיליפיני.[10]

אחוז האבטלה באי היה גבוה לעומת איים אחרים, אולם בספטמבר 2023 ירד אחוז האבטלה והגיע ל-1.2 לעומת 1.5 שהיה באוגוסט 2023.[11]

סמלי האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרח המסמל את האי הוא White Kukui Blossom, שצבעו לבן והצבע הרשמי של האי הוא ירוק.[12]

תוכנית קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 נערך תיקון לתוכנית הקהילתית של האי, בציות לאמנה המתוקנת של מחוז מאווי משנת 1983.[13]

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מולוקאי הוגדר על ידי שירותי הבריאות הציבורי של ארצות הברית כאזור שאין בו טיפול רפואי. הוא מדורג כאחד המקומות הנמוכים ביותר מבחינה בריאותית,וכ-7% מתושביו אינם מבוטחים בביטוח בריאות, הגורמים למצב זה הוא עוני התושבים, בידוד גאוגרפי ועלות גבוהה של נסיעות מחוץ לאי. באי קיים ארגון רפואי, היחיד המוסמך על ידי שלטון הבריאות הפדרלי [(Fedrally Qualfied Healthe (Center - FQHC] להעניק טיפול רפואי - ארגון הבריאות מולוקאי אוהנה [Molokai Ohana Health Care Inc. (MOHC)].[14]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת סברה כי תושבי מולוקאי הראשונים באו מאיי מרקיז והתיישבו במולוקאי בסביבות 650 לספירה.[15] במשך השנים נוספו אליהם מהגרים חדשים מטהיטי ומאזורים אחרים שבדרום האוקיינוס השקט בסירות קאנו כפולות.[16] בשנת 700 לספירה הגיעו מהגרים נוספים שתרמו לגידול האוכלוסייה. בזמן הזה הצליחו תושבי האי לשמור על שקט ואנונימיות באי, הואיל ותושבי האיים אוהו ומאווי השכנים לא קיימו איתם קשרים.[6]

ההתיישבות הקדומה ביותר באי הייתה בעמק חלאווה (Halawa Valley), בצד המזרחי של הכביש הראשי החוצה את האי. התושבים הראשונים התיישבו במקום הואיל והאדמה בו פורייה, מתאימה לחקלאות ויש בה שפע של מים הזורמים מההרים.[17]

האי סבל מסכסוכים פנימיים במאה ה-18, בשל השליטה על שטחי הדיג הפוריים. לפיכך, נקראו מנהיגי האיים הסמוכים לסייע ביישוב המריבות הללו וכתוצאה מכך, עברה השליטה על מולוקאי לשליטת מנהיג האי אוהאו ומאוחר יותר, כאשר כבש מלך מאווי, המלך קמהמאה הראשון, את אוהו הועבר גם האי מולוקאי לשלטונו.[6]

האירופאים הראשונים שכף רגלם דרכה על אדמת האי מולוקאי הגיעו בשנת 1786 בהנהגתו של קפטן ג׳ורג׳ דיקסון (Captain George Dixon). מספר שנים אחר כך, ביקרו באי מסיונרים נוצרים ובשנת 1833 הוקם בניין הכנסייה הקבוע הראשון בחלק המזרחי של האי. קירות הכנסייה עדיין עומדים על תילם כאשר הקהילה במקום מתעתדת לשפץ אותה.[6] בשנת 1832 הגיע לאי הכומר הרווי רקספורד היצ׳קוק (Rev. Harvey Rexford Hitchcock) והתיישב בקאלואאה (Kaluaaha).[18]

במחצית השנייה של המאה ה-19 (1866), הוגלו תושבים חולי צרעת מאיי הוואי למולוקאי. הייתה זו מדיניות של מועצת הבריאות של הוואי במטרה להפריד בין חולי הצרעת לשאר התושבים.[19] האזור אליו הוגלו החולים הוא קאלאופאפה, שנבחר מאחר שהוא מוקף צוקים גבוהים, ובלתי נגישים יחסית לשאר האזורים באי. אך הפרדה זו גרמה לדיכאון החולים.[19]

המלך קמהאמאה החמישי ששלט במאה ה-19 על איי הוואי, הקים במולוקאי בית נופש על חוף קאונאקאקאי, אחוזה כפרית עם אדמות ובקר, והורה על נטיעת מטעי קוקוס וגידול צבאים.[6]

בשנת 1897 הקימה קבוצת אנשי עסקים חווה במולוקאי, שנקראת היום Molokai Ranch, Ltd. הקבוצה רכשה 70,000 אקר בעיקר בחצי המערבי של האי. ובנוסף חכרו 30,000 אקר של אדמות ממשלתיות והחלו לגדל בקר ובעלי חיים אחרים. נכון להיום, החווה משתרעת על 53,000 אקר. החווה פעלה למעלה מ-100 שנים, ומילאה תפקיד מרכזי בהתפתחות הכלכלה שהתבססה על חקלאות וכן בפיתוח משאבי המים באי. בתחילה גידלו בקר ואחר כך עברו למיזמים אחרים כמו גידול אננס, תעשיית דבש גידול כבשים ועוד. בין השנים 1985-1923 הושכר שטח אדמה מהחווה לליבי ולדל מונטה לגידול אננס. בשנים אלה היה גידול האננס ענף כלכלי מרכזי במולוקאי. החווה עברה גלגולים רבים, הפסיקה את פעילותה לחלוטין בשנת 2008, אז פיטרה את 120 עובדיה.[8] חברת האם של החווה Molokai Properties Limited, שמה לה למטרה לפתח חלק מהאדמות בפינה הדרום מערבית של האי ולבנות כ-200 בתים. אך התעוררה התנגדות רבה לתוכנית והוחלט לנטוש אותה.[8]

בשנת 1923, הגיע מספר תושבי האי ל-1,000, שרובם התפרנסו מדיג. והייתה גם מושבת המצורעים בקלאופפה ששכנה למרגלות צוקי הים הגדולים שיוצרים את החוף הצפוני של האי שהוא ברובו בלתי נגיש משאר האי.[20]

לתושבי האי לא הייתה שפה כתובה, וההיסטוריה שלהם הועברה בעל פה ממזמורים שעברו מדור לדור.[16]

רצח אלמר קוננט (Elmer Conant)

אלמר קוננט נרצח בשל התנגדות מקומית של הילידים תושבי מולוקאי הוותיקים, לגל של שינויים חברתיים וכלכליים. המרדף אחרי החשוד ברצח, והעמדה לדין של אדם יליד הוואי שהרשויות המקומיות האמינו שהוא הרוצח גילו למעשה את פרצופם של האליטות הטריטוראילליות שהפעילו את היכולת שלהם להפעיל על החיים בכפר. הילידים התעמתו על הכוחות הקולוניאלים ועזרו לעיצוב ההיסטוריה של האי.[20]אלמר קוננט היה מנהל חווה גדולה ששלטה ברוב השטחים החקלאיים באי. הוא נרצח כתוצאה מפיצוץ שאירע במכוניתו ורסיס פלדה חדר לליבו והרג אותו מיד.[20] הרצח תוכנן בקפידה ולא היו לו עדים.[20]

רוב שטחי האי היו בבעלות של משפחה לבנה והעיתונות המקומית הניחה כי התוקפים היו מקומיים.[20] והרצח הזה נותן אפשרות להיסטוריונים נקודת מבט לגבי השלטון האמריקאי בקהילה הכפרית שחיה באי שהוא רחוק ממרכז החיים בהונולולו. הרצח נתן נקודת מבט על התושבים הילידים ועל החיים הכפריים באזור כאשר השולטים בהם הם האוכלוסייה הלבנה, בניהם של המסיונרים שהגיעו מאירופה.[20]

אתרים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי שפע של אתרים היסטוריים שתחילתם בשנת 1500 לערך.[21]

האגדות והגרסאות המיוחסות לאי מולוקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר גרסאות להתיישבות באי. אגדה אחת מספרת כי כאשר התיישבו תושבי טהיטי באי, הפך אחד התושבים - קופו (Kupu) למנהיג מזרח מולוקאי. אך שלטונו לא האריך ימים, היות שזרם מים חזק שהגיע מההרים הציף את הממלכה, הרס את ביתו ואת חיי בני משפחתו.[6]

קיימת אגדה על האלה לקה (Laka) שהיא אלת ריקוד ההולה. הריקוד נולד במקום קדוש קאאנה (Ka’ana). הולדת ריקוד ההולה נחגג כל שנה בחודש מאי ונקרא Ka Hula Piko.[22] כאשר האלה מתה, עצמותיה הוסתרו מתחת לגבעה פואו נאנה (Pu’u Nana) וריקוד ההולה המשיך להתפתח והופץ בכל איי הוואי.[22]

קיימת אגדה, כי מולוקאי הוא הילד שנולד לאלה הינה שהיא אלת הירח ואורגת עננים, ולאב וואקיה שהוא אל השמיים. האגדה מספרת שמולוקאי הוא כמו ילד קטן ושביר, ולא דומה ליבשת גדולה. לפי האגדה, משאבי האי הם סופיים ולכן יש לטפל בהם כל הזמן, כך שאם תושביו רוצים להתחזק, להיות בריאים ולשגשג עליהם לטפל ולטפח את האי באותה מידה שהם דואגים ומטפחים כפי שהם דואגים לבני משפחתם.[5]

אי מפורסם היה בזכות חוכמתם וכוחם של מנהיגי הדת שלו. בסביבות שנת 1500 היה למולוקאי נביא מפורסם בחוכמת בשם לניקולה (Lanikaula) שהיו מגיעים להתייעץ איתו עולי רגל רבים מכל האיים.[17] ואגדה נוספת, היו באי עצים רעילום שצמחו לפתע על רכס מאונאלואה (Maunaloa) הנמצא במערב האי, במהלך המאה ה-16, חששו התושבים מהרעל של העצים עד שתושב אחד קנייאקמה (Kaneiakama) ששמע להוראת אחד האלים אשר דרש להקריב לעצים הרעילים מנחה. אגדה זו מחזקת את כבודם של הכהנים במולוקאי.[6] האי היה מוגן ממלחמות בזכות היוקרה הדתית שלו וכן בזכות הבריתות שמנהיגיו כרתו.[20]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מולוקאי שוכן באוקיינוס השקט. בצפון-מזרח - האי אואהו במרחק של 40.23 ק״מ (25 מייל), מפרידה בין שני האיים תעלת קאיווי (Kaʻiwi Channel) הרחבה, בדרום-מזרח שוכן האי מאווי במרחק של 13.67 ק״מ (8.5 מייל), ומפרידה ביניהם תעלת פאילולו (Pailolo Channel),[23] בדרום מערב - האי לנאי (Lānaʻi), מפרידה ביניהם תעלת קאלואי (Kalohi Channel).[2]

שטחו של האי 656 ק״מ מרובע (261 מייל רבוע), אורכו 61 ק״מ (38 מייל) ורוחבו בנקודה הרחבה ביותר הוא 16 ק״מ (10 מייל).

האי מורכב משני חלקים, מערבי ומזרחי כאשר רכס הרים בגובה 120 מ׳ (400 רגל) מקשר ביניהם.[23] בחלק אחד - מאונהלואה (Maunaloa) גובהו 421 מ׳.[23] וקאמאקו (Kamakou) במזרח גובהו מגיע ל-1512 מ׳ (4,961 רגל).[23]

מזרח. רכס הרי קאמאקו מורכב מלבה בזלתית ומכוסה ברובד דק של אבן אנדסיט (סוג של אבן וולקנית).[2] הר הגעש במזרח מולוקאי נוצר לאורך בקע של מגמה, החצי הצפוני של ההר קטוע על ידי צוק בגובה של יותר מ-1 ק״מ, שנבע ממפולת של פסולת אדירה של Wailau שהשתרעה לאורך יותר מ-100 ק״מ צפונית.[16] צד זה הוא גבוה וגשום.[10] הר הגעש המזרחי הוא שריד להר הגעש המקורי, הואיל וחלקו הצפוני התפרץ והתמוטט ונשארו שרידיו שהם מצוקי הים הגבוהים בעולם.[10]

מערב מולוקאי נמוך יותר מהמזרח וגובהו מגיע ל-1380 פיט.[2] צד זה הוא נמוך ויבש יחסית.[10]

חצי האי קאלאופאפה נוצר מאוחר יותר בחוף הצפוני של האי. הצד הצפוני של האי הוא צוק מתנשא ומתמשך המגיע לגובה של 1,00 מ׳ (3,600 רגל), וחוצים אותו עמקים עמוקים רבים. אחד הערוצים שהוא עמוק וירוק אורכו 2.8 ק״מ ואדמתו מתאימה היטב לחקלאות.[23] תוצרי ההתפרצות הלבה הצעירים יותר יצרו את הר געש מגן Kalaupapa שיצר את חצי האי.[16] חצי האי משמש כפארק ההיסטורי הלאומי Kalaupapa.[15]

מרכז האי. האזור המרכזי של האי הוא מרכז החיים.[15]

האי מולוקאי נוצר לפני כמיליון וחצי שנים, על ידי שני הרי געש גדולים. שני ההרים הוולקנים הללו התרוממו מתוך הים כתוצאה מפעילות געשית שהתחוללה במים. קמאקו במזרח, ומונאלואה במערב. מאוחר יותר הופיעה קלדרה שלישית ויצרה את חצי האי מקנאלו בצד הצפוני.[4] במשך הזמן, נשחק הצד הצפוני של האי וגלש ליום, והותיר מאחוריו את צוקי הים האנכיים המרכיבים היום את רוב החוף הצפוני של האי.[4]

שני ההרים הוולקנים התרוממו מתוך הים מתוך פעילות געשית שהתחוללה בים, וגרמה לארוזיה ויצירת קניון גדול במזרח מולוקאי.

הצד המערבי, הנמוך והיבש יחסית, והצד המזרחי, הגבוה והגשום. באי שני הרי געש, מולוקאי המערבי ומולוקאי המזרחי שבו נמצאת הנקודה הגבוהה באי בגובה 1,510 מטר. בחלקה הצפון-מזרחי של אי ממקום מפל אולואופנה.

מפלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במולוקאי נמצאי שני מפלים הגבוהים ביותר בארצות הברית. מפל אחד הוא אולופנה (Olo'upena Falls) שגובהו מגיע ל־2953 רגל (900 מטר), והמפל השני הוא Pu'uka'oku הנופל מגובה של 2756 רגל. שני המפלים נמצאים בחוף הצפוני של מולוקאי.[24]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג האוויר באי הוא מצוין, כאשר הטמפרטורה לאורך כל ימות השנה נעה בסביבות 75 מעלות פרנהייט, כאשר לעיתים רחוקות הן עולות או יורדות כ-7-6 מעלות.[25]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שנעשה על ידי משרד החקלאות בהוואי [Hawaii Dept. of Agriculture (DOA)] הראה שינויים משמעותיים בקרקע החקלאית ב-35 השנים האחרונות הן במולוקאי והן ברחבי המדינה. המחקר הראה שרוב החקלאות באי מתמקדת באזו הוולהואה. ולפי הדוח המופיע במחקר, חברות זרעים חוכרות ביקר את השטח מה- Molokai Rnch. לפני שנת 1980, רבים חכרו את האדמה לשם גידות אננס, ואילו כיום משמש חלק מהאדמה לגידול יבולים מגוונים כמו בטטה, טארו יבשה, ירקות, אגוז מקדמיה, בננות ופפאיה.[26] לפי המחקר, מיצאת מולוקאי יבולים כמו זרעי תירס, מלפפונים, טארו יבש, קפה בקר פפאיה אורגנית, חצילים וירקות אחרים.[26]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים באי עסקו בעיקר בדיג וחקלאות, ענפים שתרמו לשימור המורשת התרבותית שלהם.[3] כולל בריכות הדגים ההוואיות ההיסטוריות ששימשו לחקלאות ימית במאה ה-13.[15] באי נבנו לאורך החוף הדרומי למעלה מ-60 בריכות דגים, רוב הבריכות כבר לא קיימות אבל חלקן שוחזרו והן משמשות את התושבים לחקלאות ימית.[17]

מטעי הסוכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1898 התאגדו צ׳רלס מונטגיו קוק ו- 5 שותפים עסקיים, והשתלטו על 100,000 אקר (404.69 דונם) בשטחו של האי מולוקאי. צ׳רלס מונטגיו היה בנו של מסיונר שהגיע מניו אינגלנד. הקבוצה התאגדה לחברת הסוכר האמריקאית והחלה בתכנון מטע סוכר חדש במטרה לכסות את יותר משטח מחצית האי. הם חפרו בארות, הניחו מסילה לקו רכבת להובלת הסוכר במישור המרכזי של Hoolehua לנמל חדש ב-Kaunakakai, שהיה בחוף הדרומי של האי. אך תכולת בארות החוף התבררה כרעילה, ולא היה כל מקור מים מתוקים אחר, הצמחים נבלו, והופסק גידול הסוכר באזור.[20]

גידול בקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מכישלון גידול מטעי הסוכר, התארגנה החברה והפכה את החווה לגידול בקר.[20] ובמשך כמאה שנים פעלה החווה, כאשר בימיה הראשונים התמקדה בגידול בקר. במשך השנים נוספו לחווה גם ענפים אחרים שכללו גידול כבשים, ייצור דבש, מחלבה קטנה ודגנים שונים.[22]

גידול אננס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1985-1923, הושכרו שטחים מהחווה לחברות ליבי (Libby) ודל מונטה (Del Monte) לגידול אננס שהיה בתקופה זו אחד הענפים המרכזיים בכלכלת מולוקאי.[22]

ֿ

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה של מולוקאי (MKK), משרת את התושבים והמבקרים באי.[27] נמל התעופה משתרע על 288 אקר, וממוקם במישור המרכזי של האי. בשדה שני מסלולים. מתחם מסוף הנוסעים ומתקני התעופה הכלליים נמצאים סמוך למסלול הראשי, וגישת כלי הרכב לשני המסלולים היא באפשרות שני כבישי גישה נפרדים שכל אחד מהם מתחבר עם שדרת קאונללה (Keonelele Avenue). שדה התעופה הוא בבעלות ומופעל על ידי מדינת הוואי, ובאחריות מחלקת שדות התעופה של משרד התחבורה.[27] כדי להגיע לאי יש לטוס מהונולולו או ממאווי הואיל ואין טיסות ישירות מחוץ להוואי.[28]

ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במולוקאי אין תחבורה ציבורית, לכן יש לשכור מונית או רכב. שתי חברות שירות מוניות פועלות במולוקאי: Hale Mai Taxi ו־Midnight Taxi.[29]

הכביש המהיר במולוקאי מתחיל ב־Kaunakakai ומספרו 460, וממשיך ומסתיים ב־east at Halawa כאשר המספר הופך לכביש מס׳ 450. כביש מהיר 470 מסתעף מאמצע כביש מהיר 460.[28]

אטרקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופי מולוקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאי חופים רבים ויפים אך לא בכולם ניתן לשחות או לעשות שנורקלינג ולרבים מהם קשה להגיע. מעט מאוד חופים יש מתקני שירותים ובשני חופים ניתן ואפשר לשתות מים. בחופים המותרים קיימות אזהרות שחייבים להישמע אליהם.[30]

במערב האי קיימים ארבעה חופים שניתן להגיע אליהם בקלות.[31]

Kapukahehu Beach – aka Dixie Maru Beach. החוף בצורת סהר, בטוח לשחייה אולם בחורף מסוכן לגלישה. אין מתקני חוף. כדי להגיע אליו יש לעקוב אחרי הכביש Kaluakoi, ולנסוע עד לכביש Pohakuloa, אזי יש לפנות לכיוון האוקיינוס על כביש makai, להמשיך בכביש Pohakuloa עד שהוא מסתיים בדרך ללא מוצא. משם יש כביש גישה לחוף. החנייה נמצאת כ-100 יארד מכביש הגישה.[31]

Papohaku Beach. אחד מחופי הים הארוכים בהוואי עם חולות לבנים, כאשר מגיעים אליו לא רואים נפש חיה. אסור לשחות בחוף אלא בוודאות ידוע שבאותו היום הים רגוע לחלוטין. בחוף יש שירותים, מים מתוקים ומקלחות. בכדי להגיע לחוף יש לנסוע על כביש Kaluakoi לכיוון פארק חוף Papohaku, לאחר מכן יש שביל המוביל לחוף הים. זהו אחד הפארקים המאפשרים לינת לילה בפארק אך יש לקבל אישור לכך מהרשויות.[31]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורת יער מולוקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמורה הוקמה בשנת 1912, במטרה להגן ולתחזק באופן קבוע את היערות ולהבטיח המשך זרימה סדירה של נחלים. השמורה פרושה במזרח האי, ומרכיבים אותה מספר אזורים לא רציפים שכוללים 11,500 אקר של קרקע ציבורית. חלקיה המערביים של השמורה יבשים ונגישים בדרך כלל ואילו חלקיה המזרחיים רטובים, הרריים ומכילים מערכות אקולוגיות מקומיות. בחלקים המערביים של השמורה גדלים מספר מטעי עצים אקזוטיים.[32]

פארק קאפואיווה קוקוס ביץ' (Kapuāiwa Coconut Beach Park)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורשת קוקוס הוואית עתיקה. החורשה נשתלה בשנות ה-60 של המאה ה-19 בתקופת שלטונו של המלך קמהאמהאה החמישי. בחורשה גדלים מאות עצי דקל קוקוס. והיא מהווה את אחד מציוני הדרך הטבעיים המוכרים ביותר באי מולוקאי.[15]

פארק צוקי קלאופאפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק צוקי קלאופאפה (Kalaupapa National Historical Park) נמצא בקצה הצפוני של מולוקאי, הוא פארק היסטורי. לפי חוק מדינת הוואי כל המבקרים בפארק חייבים באישור מיוחד לפני הכניסה לפארק. צוות הפארק עובד בשיתוף פעולה עם צוות מחלקת הבריאות של מדינת הוואי כדי לקבל מספר מבקרים קטן בפארק.[33]

בשנת 1980 הוקם הפארק על מנת לשמר את הזיכרון והחוויות של האנשים המצורעים שנשלחו למקום בכפייה. משימת צוות הפארק היא להבטיח כי המטופלים שהם תושבי המקום קלאאופאפה יוכלו לחיות את חייהם בשלווה, ולכן מספר המבקרים בפארק הוא קטן. הפארק תומך בחינוך בנוגע למחלת הנסן שהייתה במשך מאות שנים אפופה פחד ובורות. קיימים מספר איסורים כדי לבקר בפארק: מבקרים מתחת לגיל 16 - אסור עליהם הביקור בפארק; אין מתקנים רפואיים בפארק וכל מקרה רפואי דחוף יכול להימשך שעות ועשויים לדרוש טיסה במסוק לאוהאו או למאווי; אין אפשרות לקנות מצרכים לאוכל, המבקרים חייבים להביא אוכל שלהם ולקחת עימם את האשפה בחזרה; צילום תושבים אסור בתכלית האיסור אלא אם מקבלים את רשותם בכתב; השביל לפארק הוא תלול מאוד ותובעני מבחינה פיזית, לפיכך לפני הביקור בפארק יש לשקול את רמת הכושר הגופני לפני תחילת הטיול; הלינה מותרת רק לאורחים של התושבים הגרים ביישוב.[34] צוקי קאלאופאפה

הצוק הימי הגבוה ביותר (610 מטרים) שוכן בכפר קאלאופאפה באי מולוקאי שבהוואי. למרגלותיהם של הצוקים נמצא האוקיינוס השקט.

המצורעים של קלאופאפה והאב דמיאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מילידי איי הוואי היו חולים במחלת הצרעת הידועה גם בשם מחלת הנסן, כאשר בתקופה זו לא הייתה תרופה למחלה.[33] לפיכך, בשנת 1865, העבירה הממשלה באיי הוואי, שהייתה תחת תחת השליטה Lota Kapuâiwa את החוק למניעת התפשטות מחלת הצרעת. חוק זה נתן סמכות למועצת הבריאות לחפש שטח אדמה שישמש כמקום הסגר לחולים. השטח המבוקש נמצא בחצי האי Makanalua, הנקרא כיום קלאופאפה, בקצה הצפון מזרחי של מולוקאי.[35] בשנת 1866, נאלצו החולים הראשונים לעבור לגור בחצי האי קלאופאפה, על מנת למנוע את התפשטות המחלה, והתושבים החולים החדשים שהתיישבו במקום, היגלו את התושבים המקוריים.[33] המקום שימש כמקום סגור ומבודד לחולי הצרעת בשנות ה-40 של המאה הקודמת התגלתה תרופה למחלה, ובשנת 1969 בוטל החוק.[33] בשנת 1898 הגיע מספר המצורעים במקום ל-5,000 איש, כאשר 98% מהם הם ילידי הוואי. חולי הצרעת במקום נאלצו להתמודד עם מחסור במזון, מים, מחסה, רפואה ועוד, אך המשפחות ליוו אותם ועזרו להם וכך נוצרה קהילה חדשה במקום. גבולות ההסגר היו חדירים למדי, ולא הוכחה היעילות שבהסגר על המחלה.[35]

בשנת 1973, עזב האב הבלגי דמיאן דווסטר (Father Damien de Veuster) את ארץ הולדתו ועבר לטפל בתושבים החולים במולוקאי. אולם לאחר 16 שנים של טיפול בחולים נדבק גם הוא במחלה ונפטר. הוא נקבר בכנסייה הרומית קתולית ההיסטורית של סנט פילומנה (St. Philomena Roman Catholic Church) בקלאופאפה. ובשנת 2009, הוכרז כקדוש על מסירותו בטיפול בחולי מחלת הנסן.[33] בשנת 1988, מספר חודשים לפני מותו הגיעה לקלאופאפה האם מריאן קופ, Mother) Marianne Cope) שעמדה בראש המסדר הדתי שלה, והייתה מנהלת בבית החולים סנט ג׳וזף בניו יורק (St. Joseph's Hospital) היא פיקחה על מספר בתי חולים ובתי טיפול בהוואי. לבקשת האב דמיאן, היא ואחיותיה הפרנציסקניות התנדבו לחיות בקהילה הגולה, והפעילו שם את בית הבנים (Boys' Home) שהוא הקים וכן את בית הבישוף לבנות. האם מריאן קופ נפטרה בשנת 1918 ונקברה בשטח בית הבישוף, בשנת 2005, הועברו עצמותיה לעיר סירקיוז (Syracuse) שבמדינת ניו יורק. בשנת 2012 הוכרזה כקדושה.[33]

נכון לאפריל 2024, מתגוררים במקום 8 חולי צרעת שנרפאו.[36]

יצירות ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מולוקאי, אלן ברנרט, רומן, 2024

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מולוקאי בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hawaiian Dictionaries, wehewehe.org
  2. ^ 1 2 3 4 Harold T. Stearns & Gordon A. Macdonald, Geology and Ground-water Resources of the Island of Molokai, Hawaii, Honolulu, Hawaii: Printed in the Territory of Hawaii, United State of America, April 1947, עמ' 1
  3. ^ 1 2 3 4 Country of Maui, Introduction, Country Profile (עמ' 35-33), https://dbedt.hawaii.gov/economic?s=Molokai+geography&type=usa, ‏2015 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 Da Kine Admin, Molokai History, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ 1 2 3 Legends of Moloka'i, moloka'i org, Moloka'i Community Service Council, ‏2007 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 The History of Molokai, www.waimea.com
  7. ^ Getting To Know Hawaii's Census Geography, Hawaii.gov, (Based on the 2010 Census Geography) Department of Business, Economic Development & Tourism Research & Economic Analysis, ‏28/9/2015 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 3 Jeffrey Jumper, About Molokai - Molokai History, Visit Molokai - Island Travel Insights (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Explore Census Data, data.census.gov
  10. ^ 1 2 3 4 טיול באי מולוקאי Molokai שבהוואי, באתר bartravel.com
  11. ^ Josh Green (M.D.), James Kunane Tokioka, Euge Ne Tian (Dr.), Research and Economic Analysis Division, https://files.hawaii.gov, State Of Hawaii, Department Of Business, Economic Development and Tourism, ‏19 אוקטובר 2023 (באנגלית)
  12. ^ Hawaii Visitors and Convention Bureau, www.hvcb.org
  13. ^ A Bill For an Ordinance Amending Section 2.80B.070, Maui Country Code, To Adopt The Updated Molokat Island Community Plan (עמ' 1), mauicounty.gov, Document Center, Ordinance No.4920, Bill No.119 (2018), ‏2018 (באנגלית)
  14. ^ Population Served, Molokai Health Center (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ 1 2 3 4 5 Molokaʻi Maps and Geography, The Hawaiin Islands, Hawai'i Tourism, ‏2024 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 3 4 Global Volcanism Program | East Molokai, Smithsonian Institution | Global Volcanism Program (באנגלית)
  17. ^ 1 2 3 Da Kine Admin, Molokai History, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ TC LIB: Rev. Harvey Rexford Hitchcock - Missionary to Hawaii, www.tc-lib.org
  19. ^ 1 2 Robert L. Modlin, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1751292/ The colony The harrowing true story of the exiles of Molokai (Reviewed)], The Journal of Clinical Investigation 117(1), 2007, 2 Jan, עמ' 3-4 (באנגלית)
  20. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Frederick E Hoxie, Murder and Memory in Territorial Hawai'i: A Moloka'i Microhistory: Western Historical Quarterly, Western Historical Quarterly 54, 2023-09, עמ' 195–221 doi: 10.1093/whq/whad080
  21. ^ Culture, https://www.molokai.org/, ‏2007 (באנגלית)
  22. ^ 1 2 3 4 Da Kine Admin, Molokai History, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ 1 2 3 4 5 Molokai | Hawaiian Island, Nature & Culture | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-03-03 (באנגלית)
  24. ^ The Tallest Waterfall in the United States, geology.com
  25. ^ Da Kine Admin, Molokai Climate & Weather, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ 1 2 35 Years of Agriculture | The Molokai Dispatch, themolokaidispatch.com, ‏2016-03-04 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ 1 2 Molokai Airport, airports.hawaii.gov (באנגלית)
  28. ^ 1 2 Da Kine Admin, Transportation – Getting To and Around Molokai, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Da Kine Admin, Transportation – Getting To and Around Molokai, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ Da Kine Admin, Molokai Beaches, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  31. ^ 1 2 3 Da Kine Admin, Molokai Beaches, Molokai Hawaii Visitor Guide (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ Moloka'i Forest Reserve (Management Plan), Hawaii Gov, Department of Business, Economic Development & Tourism Research & Economic Analysis, ‏נובמבר 2009 (באנגלית)
  33. ^ 1 2 3 4 5 6 Kalaupapa, Go Hawaiin, ‏2024
  34. ^ Mailing Address: P. O. Box 2222 7 Puahi Street Kalaupapa, HI 96742 Phone: 808 567-6802 Contact Us, Plan Your Visit - Kalaupapa National Historical Park (U.S. National Park Service), www.nps.gov (באנגלית)
  35. ^ 1 2 KERRI A. INGLIS, "One's Molokai Can Be Anywhere": Global Influence in the Twentieth- Century History of Hansen's Disease, Journal of World Hiistory 25 , No.4, University of Hawai, 2014, עמ' 611 (באנגלית)‏, JSTOR https://www-jstor-org.wikipedialibrary.idm.oclc.org/stable/43818467?seq=1
  36. ^ Will McGough, CNN, At this national park in Hawaiʻi, a natural paradise and a medical purgatory, CNN, ‏2024-04-25 (באנגלית)