מוזיקת באונס
| מקורות סגנוניים | סאות'רן היפ הופ |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | סוף של שנות ה-80 של המאה ה-20 – תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, ניו אורלינס, לואיזיאנה |
| כלים | סינתיסייזר, מכונת תופים, דוגם צלילים, סקוונסר, גיטרה בס, קול |
| נגזרות | ג'רזי קלאב, קראנק |
| תת-סוגות | |
| מלבורן באונס, מוזיקת טראפ | |
| סצינות אזוריות | |
| ניו אורלינס | |
| נושאים קרובים | |
| מיאמי בס | |
  | |
מוזיקת באונס (באנגלית: Bounce music; באופן מילולי: מוזיקה מקפיצה) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של סאות'רן היפ הופ (אנ'), שמקורה כבר מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 – תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 בניו אורלינס, לואיזיאנה.[1]
ז'אנר זה מאופיין במסיבות קריאה ותגובה (אנ'), במזמורי מרדי גרא הודיים ובשירי דאנס, שלעיתים קרובות היפר-מיניים ושנויים במחלוקת. הז'אנר מושפע בדרך כלל ממקצב טריגמן (אנ'), באמצעות טיקים כרומטיים, שימוש בצעקות ושריקות כאלמנט מוזיקלי, ושימוש בסינתיסייזרים, מכונות תופים ודוגמי צלילים.[2][3][4] כמו כן, ביצירות מהז'אנר מוסיפים "צעקות" של מיקומים גאוגרפיים, במיוחד מניו אורלינס.[5]
בין האמנים מהז'אנר המוכרים ניתן למנות את Partners-N-Crime (אנ'), די ג'יי ג'ובילי (אנ'), מגנוליה שורטי (אנ') וביג פרידיה (אנ').
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Miller, Matt (10 ביוני 2008). "Dirty Decade: Rap Music and the U.S. South, 1997–2007". Southern Spaces.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bonisteel, Sara (August 28, 2006). "Bounce 101: A Primer to the New Orleans Sound" . FOX News.
- ^ Twinkle and Glisten (April 29, 2008). "Bounce Blueprints 2". Twinkle and Glisten.
- ^ Serwer, Jesse (November 28, 2007). "What is it? Bounce" (אורכב 24.12.2011 בארכיון Wayback Machine). XLR8R.
- ^ Dee, Jonathan (22 ביולי 2010). "New Orleans's Gender-Bending Rap". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה)
