מדד אבראהים לממשל אפריקאי
מדד אבראהים לממשל אפריקאי (באנגלית: Ibrahim Index of African Governance; בראשי תיבות IIAG) הוא מדד לאיכות השלטון, המתפרסם מדי שנה מאז 2007 על ידי קרן מו אבראהים (אנ'). המדד בוחן את איכות הממשל ביותר מחמישים מדינות ביבשת אפריקה.
המדד מיועד לספק מסגרת להתייחסות לממשלות, לאזרחים, למוסדות ולמגזר הפרטי להערכת איכות הממשל במדינות אפריקה השונות, ולקיום דיון ציבורי וקבלת החלטות בנושא זה. הוא גם משמש לקרן כדי להעריך את ההתקדמות או הנסיגה של מדינות אפריקה ושל היבשת בכללה בתחומים הנכללים במדד.
המדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרן מו אבראהים הוקמה על ידי איש העסקים הסודני מו אבראהים במטרה לקדם את המנהיגות והממשל ביבשת אפריקה. מדד אבראהים הוא אחד מן המפעלים המרכזיים שלה בצד הפרס שמעניקה הקרן על הישגים במנהיגות באפריקה (אנ'). מטה הקרן שוכן בלונדון שבבריטניה.
נקודת המוצא של הקרן לבחינת איכות הממשל היא הטובין הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שלאזרח יש זכות לצפות לקבל ממדינתו ושלמדינה יש את האחריות לספק אותם לאזרחיה. הגדרה זו מתמקדת בתפוקות ובתוצאות של המדיניות הננקטת בכל מדינה.
המדד שמחשבת הקרן מודד את ההתקדמות - או הנסיגה - באיכות הממשל במדינות אפריקה תחת ארבע קטגוריות מרכזיות, שלכל אחת מהן תת-קטגוריות. הציון בכל תת-קטגוריה מחושב על פי אינדיקטורים שונים - 102 בסך הכל בכל המדד - שמקורם במידע שנאסף מכ-30 מקורות עצמאיים שונים. הציון הכללי שמקבלת מדינה הוא ממוצע הציונים שלה בארבע הקטגוריות המרכזיות.
בשנת 2013 נעשה תיקון למודל שעליו מבוסס חישוב המדד, ועל כן ההשוואה בין המדדים השנתיים אמורה להיערך בין אלו שפורסמו משנה זו ואילך.
המדד חושב לראשונה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד. מאז מספקים מספר גופים אקדמיים ומחקריים מאפריקה סיוע אקדמי וטכני לחישוב המדד.
קטגוריות ומרכיבי המדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוגריים מובא מספר האינדיקטורים הנכלל בכל תת-קטגוריה:
- ביטחון ושלטון החוק
- שלטון החוק (6)
- עצמאות הרשות השופטת; עצמאות ושקיפות ההליך השיפוטי; נגישות לצדק; זכויות קניין; מנגנונים להעברה מסודרת של כוח שלטוני; אי הטלת סנקציות מולטילטרליות
- שקיפות ומתן דין וחשבון (Accountability) (9)
- נגישות למידע ציבורי וחקיקתי; נגישות לרשומות של חברות בבעלות המדינה; מתן דין וחשבון של הממשלה ועובדי ציבור; סנקציות על שימוש לרעה בכוח המשרה; היעדר שחיתות בזרועות הממשלה; היעדר שחיתות במגזר הציבורי; היעדר שחיתות במגזר הפרטי; היעדר העדפת מקורבים; מנגנונים למאבק בשחיתות
- ביטחון אישי (6)
- תפיסת הביטחון האישי; אפשרות ההסתמכות על שירותי משטרה; היעדר אי-שקט חברתי; היעדר פשע; היעדר אלימות ממשלתית נגד אזרחים; היעדר סחר בבני אדם
- ביטחון לאומי (6)
- היעדר מעורבות ממשלתית בסכסוכים מזוינים; היעדר סיכון לסכסוך מזוין מבית; היעדר אלימות נגד אזרחים מצד פעילים לא-מדינתיים; היעדר מתיחויות חוצות גבולות; היעדר קיום עקורים בתוך המדינה; היעדר פליטים
- שלטון החוק (6)
- השתתפות וזכויות אדם
- השתתפות (5)
- השתתפות פוליטית; השתתפות בחברה האזרחית; בחירות דמוקרטיות; יכולת הפעולה של גופים לפיקוח על בחירות; יכולת אפקטיבית למשול
- זכויות (6)
- חופש הביטוי; חופש ההתאגדות והאסיפה; זכויות אזרח וחירויות; אשרור אמנות בינלאומיות לזכויות אדם ודיווח על קיומן; סיכוי נמוך להפרת זכויות אדם על ידי הממשלה; הגנה מפני אפליה אתנית ודתית
- מגדר (8)
- קידום שוויון מגדרי; ייצוג פוליטי של נשים; שוויון זכרים-נקבות בחינוך יסודי ובחינוך תיכוני ראשוני; השתתפות נשים בשוק העבודה; שוויון מגדרי במקום העבודה; ייצוג נשים ברשות השופטת; חקיקה בנוגע לאלימות נגד נשים; העצמה פוליטית של נשים
- השתתפות (5)
- הזדמנויות כלכליות בנות קיימא
- מנהל ציבורי (9)
- סביבה עסקית (7)
- תשתיות (6)
- המגזר הכפרי (8)
- פיתוח אנושי
- רווחה (10)
- בריאות (9)
- שביעות רצון משירותי בריאות בסיסיים; קמפיינים לבריאות הציבור; היעדר תמותת ילדים; היעדר תמותת יולדות; נגישות לתברואה; היעדר תת-תזונה; היעדר מחלות מידבקות; חיסונים; אספקת טיפול רפואי לאיידס
- חינוך (7)
- שביעות רצון מאספקת חינוך; איכות החינוך; התאמת החינוך לצורכי השוק; משאבי אנוש בבתי ספר יסודיים; השלמת לימודים ברמה יסודית; הרשמה ללימודים תיכוניים; הרשמה ללימודים גבוהים
מקורות המידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסומי יותר מ-30 ארגונים הם מקורות המידע לאינדיקטורים המהווים בסיס למדד. הארגונים הם, בין השאר: הבנק האפריקאי לפיתוח, האיחוד האפריקאי, איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי, תוכנית האו"ם ל-HIV/איידס, נציב האו"ם לזכויות האדם, נציב האו"ם לפליטים, OECD, קרן האו"ם לילדים, הנציבות הכלכלית של האו"ם לאפריקה, אונסק"ו, מחלקת המדינה של ארצות הברית, הבנק העולמי, ארגון הבריאות העולמי.
מדד 2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציון המקסימלי האפשרי למדד הוא 100.
ממוצע המדדים ליבשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדד | ציון | שינוי מ-2017 |
|---|---|---|
| המדד הכללי | |
1.0 |
| ביטחון ושלטון החוק (ב"ש) | |
2.5- |
| השתתפות וזכויות אדם (ה"ז) | |
2.9 |
| הזדמנויות כלכליות בנות קיימא (ה"כ) | |
0.1 |
| פיתוח אנושי (פ"א) | |
3.5 |
המדד לפי מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטבלה זו מובאים:
- ציון המדד הכללי לכל מדינה בתוספת דירוגה על פיו והשינוי שלו מ-2017
- ציוני המדד של כל מדינה בארבע הקטגוריות הראשיות (ללא מידע נוסף עליהם).
| מדינה | ציון כללי |
דירוג | שינוי מ-2017 |
|---|---|---|---|
 מאוריציוס |
|
|
0.7- |
 סיישל |
|
|
4 |
 כף ורדה |
|
|
0.8- |
 נמיביה |
|
|
3.3 |
 בוטסואנה |
|
|
3.7- |
 גאנה |
|
|
0.9 |
 דרום אפריקה |
|
|
0.6- |
 רואנדה |
|
|
5.9 |
 תוניסיה |
|
|
6.9 |
 סנגל |
|
|
5.9 |
 קניה |
|
|
6.1 |
 סאו טומה ופרינסיפה |
|
|
2.3 |
 בנין |
|
|
0.1 |
 טנזניה |
|
|
1.3 |
 מרוקו |
|
|
7.3 |
 בורקינה פאסו |
|
|
4.8 |
 לסוטו |
|
|
0.0 |
 זמביה |
|
|
1.8 |
 מלאווי |
|
|
1.4- |
 אוגנדה |
|
|
1.4 |
 גמביה |
|
|
3 |
 חוף השנהב |
|
|
12.7 |
 ליבריה |
|
|
4.8 |
 ניז'ר |
|
|
5.6 |
 מוזמביק |
|
|
0.3- |
 סיירה לאון |
|
|
0.5 |
 אלג'יריה |
|
|
-1.3 |
 מאלי |
|
|
-4.0 |
 מצרים |
|
|
3.9 |
 טוגו |
|
|
5.2 |
 מדגסקר |
|
|
-4.4 |
 אסוואטיני |
|
|
1.4 |
 ניגריה |
|
|
2.8 |
 קומורו |
|
|
3.9 |
 אתיופיה |
|
|
2.6 |
 קמרון |
|
|
-0.3 |
 גינאה |
|
|
6.1 |
 ג'יבוטי |
|
|
0.8 |
 זימבבואה |
|
|
10.8 |
 מאוריטניה |
|
|
1.2 |
 גבון |
|
|
-0.1 |
 גינאה ביסאו |
|
|
0.9 |
 בורונדי |
|
|
-5.0 |
 הרפובליקה של קונגו |
|
|
0.7 |
 אנגולה |
|
|
0.7 |
 צ'אד |
|
|
4.6 |
 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
|
|
-2.8 |
 גינאה המשוונית |
|
|
-0.1 |
 סודאן |
|
|
1.4 |
 הרפובליקה המרכז-אפריקאית |
|
|
-2.5 |
 אריתריאה |
|
|
-2.9 |
 לוב |
|
|
-15.6 |
 דרום סודאן |
|
|
-9.3 |
 סומליה |
|
|
6.0 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המדד לשנת 2018, באתר קרן מו אבראהים