לדלג לתוכן

מדבר שור (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדבר שור
מידע כללי
מאת אברהם יצחק הכהן קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות תורנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה מכון ע"ש הרצי"ה קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך מיכאל הרשקוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדבר שוּר הוא ספר "דרושים" בענייני פרשת השבוע והמועדים שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הספר, הכולל דרשות מהשנים תרנ"ד-תרנ"ו, נכתב בשנים בהן שימש הרב קוק כרבה של העיירה זוימל בליטא, והוכן לצאת לאור בסיוון תרנ"ט (1899), בעת שכיהן כרב העיר בויסק בלטביה.

כתב היד של הספר נגנב מידי הראי"ה בשנות ה-20 והרב הנחה שלא לנסות לאתרו באמצעות פרסום הגנבה ברבים.[1] הוא הוחזר בשנת ה'תשכ"ב בידי אלמוני לעורך הדין הירושלמי אלכסנדר אמדור, בנו של ירחמיאל אמדורסקי הלה העבירו לידי הרצי"ה.[2] מסיבות שונות הספר לא יצא לאור עד שנת תשנ"ט בהוצאת מכון הרצי"ה.[3] שלוש מהדורות של הקובץ דרשות הראי"ה לימים נוראים (שנות תשנ"ב-ג-ד) קדמו לו.

הספר מורכב משלושים ושמונה דרשות שונות, בענייני פרשת השבוע והמועדים, מלבד דרוש אחד שעוסק בהספד לרב יצחק אלחנן שנפטר באותם ימים.

בהקדמה לספר מסביר הרב קוק: "ידע (הקורא) נאמנה כי זולת ביאורי המאמרים מחז"ל ופרושי המקראות, עצם הדברים המה בעז"ה מושכלים וערוכים במועצות ודעת". כסיבה לכתיבת הספר, מדגיש המחבר כי אף על פי שהתעסק מעט במקצוע הדרוש, הוא רואה בדרכו דרך חדשה, שברוב ספרי הדרוש לא נמצאת.

"חפצתי מאוד להתוות תו של עומק הדעת וההתבוננות על פני חלקת הדרוש ... להרחיב גבול הגיוני לב המושקפים על פי הבחנה ישרה בעומק דברי חז"ל וכתבי הקודש ... אקווה כי מי שיבחון בדברי אלה בראיות של בינה ישרה וחודרת, ימצא בהם דברים המרחיבים את הלב ומגדילים את תורת המוסר, הנחוצה לכל איש אמונים אשר לכל ישר הולך ... ובאמת חלק האגדה בעקרו, ודאי לרומם את רוח האדם ואת הכרתו המוסרית"

הספר יצא לאור בהוצאת מכון הרצי"ה בעריכת הרב מיכאל הרשקוביץ והרב דוד לנדאו. בסוף הספר מובא מפתח מקורות הכולל תנ"ך ומפרשיו, תרגומים, תלמוד בבלי וירושלמי, מדרשים, ספרי הלכה וספרי אמונה רבים.

מִדְבַּר שׁוּר הוא מקום בנדודי בני ישראל ממצרים לארץ המובטחת: ”וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם -סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר” ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ב.

בנוסף - שמו של הספר רומז על שם המחבר: שׁוּר פירושו הַבֵּט, וזה גם פירוש המילה קוּק ביידיש.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרצי"ה קוק, לשלשה באלול, מהדורת הרב יוסף בדיחי, תשע"ג, עמ' 72
  2. ^ הוחזר כתב-יד של מרן הרב קוק שנעלם לפני 40 שנה, הצופה, 10 ביוני 1962, עמ' 2
  3. ^ ראו שמחה רז והילה וולורשטיין, משמיע ישועה: לדמותו של הרצי"ה קוק, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 70
  4. ^ על פי אבשלום קור בתוכניתו בגלי צה"ל - באופן מילולי, על מסע של שמונה רבנים ל-26 יישובי חלוצים בשנת תרע"ד (1913); על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שיזם את המסע. שודר ב-17-11-2013