מדבר שור (ספר)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אברהם יצחק הכהן קוק  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
ספרות תורנית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
מכון ע"ש הרצי"ה קוק |
| תאריך הוצאה |
1999 |
| עורך |
מיכאל הרשקוביץ |
  | |
מדבר שוּר הוא ספר "דרושים" בענייני פרשת השבוע והמועדים שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הספר, הכולל דרשות מהשנים תרנ"ד-תרנ"ו, נכתב בשנים בהן שימש הרב קוק כרבה של העיירה זוימל בליטא, והוכן לצאת לאור בסיוון תרנ"ט (1899), בעת שכיהן כרב העיר בויסק בלטביה.
כתב היד של הספר נגנב מידי הראי"ה בשנות ה-20 והרב הנחה שלא לנסות לאתרו באמצעות פרסום הגנבה ברבים.[1] הוא הוחזר בשנת ה'תשכ"ב בידי אלמוני לעורך הדין הירושלמי אלכסנדר אמדור, בנו של ירחמיאל אמדורסקי הלה העבירו לידי הרצי"ה.[2] מסיבות שונות הספר לא יצא לאור עד שנת תשנ"ט בהוצאת מכון הרצי"ה.[3] שלוש מהדורות של הקובץ דרשות הראי"ה לימים נוראים (שנות תשנ"ב-ג-ד) קדמו לו.
מבנה הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מורכב משלושים ושמונה דרשות שונות, בענייני פרשת השבוע והמועדים, מלבד דרוש אחד שעוסק בהספד לרב יצחק אלחנן שנפטר באותם ימים.
בהקדמה לספר מסביר הרב קוק: "ידע (הקורא) נאמנה כי זולת ביאורי המאמרים מחז"ל ופרושי המקראות, עצם הדברים המה בעז"ה מושכלים וערוכים במועצות ודעת". כסיבה לכתיבת הספר, מדגיש המחבר כי אף על פי שהתעסק מעט במקצוע הדרוש, הוא רואה בדרכו דרך חדשה, שברוב ספרי הדרוש לא נמצאת.
"חפצתי מאוד להתוות תו של עומק הדעת וההתבוננות על פני חלקת הדרוש ... להרחיב גבול הגיוני לב המושקפים על פי הבחנה ישרה בעומק דברי חז"ל וכתבי הקודש ... אקווה כי מי שיבחון בדברי אלה בראיות של בינה ישרה וחודרת, ימצא בהם דברים המרחיבים את הלב ומגדילים את תורת המוסר, הנחוצה לכל איש אמונים אשר לכל ישר הולך ... ובאמת חלק האגדה בעקרו, ודאי לרומם את רוח האדם ואת הכרתו המוסרית"
הספר יצא לאור בהוצאת מכון הרצי"ה בעריכת הרב מיכאל הרשקוביץ והרב דוד לנדאו. בסוף הספר מובא מפתח מקורות הכולל תנ"ך ומפרשיו, תרגומים, תלמוד בבלי וירושלמי, מדרשים, ספרי הלכה וספרי אמונה רבים.
שם הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מִדְבַּר שׁוּר הוא מקום בנדודי בני ישראל ממצרים לארץ המובטחת: ”וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם -סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר” ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ב.
בנוסף - שמו של הספר רומז על שם המחבר: שׁוּר פירושו הַבֵּט, וזה גם פירוש המילה קוּק ביידיש.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב אבן חן, דרשותיו של הרב זצ"ל: שיחה עם הרב צבי יהודה קוק על הכת"י שנעלם ונמצא, הצופה, 22 ביוני 1962, עמ' 6
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרצי"ה קוק, לשלשה באלול, מהדורת הרב יוסף בדיחי, תשע"ג, עמ' 72
- ^ הוחזר כתב-יד של מרן הרב קוק שנעלם לפני 40 שנה, הצופה, 10 ביוני 1962, עמ' 2
- ^ ראו שמחה רז והילה וולורשטיין, משמיע ישועה: לדמותו של הרצי"ה קוק, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 70
- ^ על פי אבשלום קור בתוכניתו בגלי צה"ל - באופן מילולי, על מסע של שמונה רבנים ל-26 יישובי חלוצים בשנת תרע"ד (1913); על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שיזם את המסע. שודר ב-17-11-2013
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
| משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||