מגדלי עזריאלי
 סמליל "מרכז עזריאלי"  | |
|
הבניין הגבוה בישראל (המגדל העגול) בתקופה: 1999 - 2001 | |
|---|---|
| בניין קודם | מגדל מרגנית |
| בניין הבא | מגדל משה אביב |
| מידע כללי | |
| סוג | גורד שחקים |
| שימוש | מסחר, משרדים ומלונאות |
| כתובת | דרך מנחם בגין 132 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל  |
| בעלים |
קבוצת עזריאלי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1996 – 1999 (מרובע ב-2007, מגדל רביעי נמצא בשלבי בנייה) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1998 |
| עלות | 420,000,000 דולר אמריקני |
| אדריכל |
אלי עטייה, יסקי-סיוון אדריכלים וחייקה פרידמן, דוד עזריאלי |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות עכשווית |
| מידות | |
| גובה | 187 מ', 169 מ', 154 מ' בהתאמה מטר |
| קומות | עגול: 49, משולש: 46, מרובע: 42, ספירלה: 91 |
| קואורדינטות | 32°04′28″N 34°47′31″E / 32.074322222222°N 34.792080555556°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדלי עזריאלי  | |
  | |
מגדלי עזריאלי, או "מרכז עזריאלי", הם קומפלקס של שלושה גורדי שחקים שהגבוה מביניהם, בן 49 קומות מתנשא לגובה 187 מטרים. בניית שניים משלושת המגדלים והקניון הושלמה בסוף שנת 1999 והמגדל השלישי הושלם בשלהי 2007. המגדלים ממוקמים במרכז תל אביב בין דרך בגין ממערב לנתיבי איילון ממזרח. מגדל רביעי שצורתו ספירלה, וממוקם בקצה הנגדי של הקניון נמצא בתהליכי בנייה.
צורות התכנית של המגדלים הן עיגול, משולש וריבוע, כך שהמגדלים הם גליל, מנסרה משולשת ותיבה ריבועית. צורות אלו מרכיבות את הלוגו של מרכז עזריאלי. אל מרכז עזריאלי מוליכים שני גשרים להולכי רגל – האחד מחבר אותו אל תחנת הרכבת תל אביב השלום שממזרח לו, והאחר, הידוע כגשר עזריאלי, מקשר בינו ובין הקריה. המגדלים הם מהמאפיינים הבולטים של קו הרקיע של העיר ונקראים על שם יזם הפרויקט, דוד עזריאלי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני הקמת המרכז והמגדלים, שכן במקום חניון למשאיות לפינוי אשפה של עיריית תל אביב. העירייה הייתה גם בעלת הקרקע ולא מינהל מקרקעי ישראל כמו רוב קרקעות המדינה[1]. בגלל מיקומו המרכזי של המגרש יזמה העירייה תוכנית בינוי של מסחר ומשרדים במתחם, באמצעות החברה העירונית עזרה ובצרון[2]. היזם דוד עזריאלי פנה לעירייה לראשונה בשנת 1984 והציע להקים את הפרויקט[3]. אולם ב-1986 פרצה מחלוקת תכנונית בין עזריאלי לבין העירייה, שדחתה את התוכנית שהציע לה עבור "מרכז השלום" (כפי שנקרא הפרויקט באותה עת, שם שניתן על ידי העירייה, בשל מיקומו על דרך השלום)[4]. בינתיים המשיכה עיריית תל אביב בהליכי התכנון ובאפריל 1987 הודיעה שתמסור את הפרויקט ליזם שתבחר ללא מכרז[5]. התוכנית שהציגה העירייה כללה: 115 אלף מ"ר של משרדים בשישה מגדלים בני 20 עד 40 קומות ו־35 אלף מ"ר לבניית מרכז קניות ובילוי. בנוסף בניית חניונים, בהם ניתן יהיה להחנות עד 3,000 כלי רכב[6]. התוכנית הייתה פרויקט הבנייה והעסקים הגדול ביותר בישראל עד אז. התוכנית אושרה באוקטובר 1987 ובשלב זה הודיעה העירייה שכן תערוך מכרז, בשני שלבים; כאשר תחילה תוציא מכרז פומבי לקבלת הצעות מפורטות לבניית הפרויקט. אחר־כך יקיימו נציג׳ העירייה דיונים עם בעלי ההצעות ימיינו אותן, ואז יוציאו מכרז סגור בין כשישה יזמים שייראו הרציניים ביותר[7]. עזריאלי בשלב זה לא ניגש למכרז[8], ובינתיים חנך את קניון אילון (הפרויקט הראשון שהקים בישראל) וזכה במכרז להקמת קניון ירושלים, על סמך ניסיונו בהקמת מרכזי קניות בקנדה וארצות הברית[9].
בדצמבר 1988 נבחרו חמשת היזמים שהגיעו לשלב הסופי של המכרז, מתוך כ-30[10], בהם חברת "וסטפילד" מאוסטרליה, שהייתה בבעלות פרנק לואי, קבוצה שהייתה מורכבת מהחברה לישראל, שאול אייזנברג וחברת אשטרום והצעה של דוד עזריאלי שהחליט לבסוף להשתתף במכרז באמצעות חברת "קנית" (לימים קבוצת עזריאלי)[11]. הדיונים והמשא ומתן עם שלוש הקבוצות שנותרו בהתמודדות נמשכו עד תחילת 1992[12]. ביוני 1992 הוכרזה חברת קנית ודוד עזריאלי כזוכים[13]. במאי 1993 קיבלה "קנית" אישור להתחיל בחפירות היסודות לפרויקט[14].
תכנון המתחם נעשה משלביו הראשונים על ידי אדריכל אלי עטיה[15], והייחוד בו נחשב לאחת הסיבות שבגינן זכתה "קנית" במכרז העירייה לרכישת הקרקע (הצעת המחיר שלה הייתה נמוכה ב-14 מיליון שקל מההצעה המתחרה)[13][16]. עטיה פוטר על ידי עזריאלי בינואר 1993[17]. הסכסוך הגיע תחילה לבוררות, בה השופטת בדימוס הדסה בן-עתו, פסקה לעטיה 1.5 מיליון דולר (סכום של חשבונות שעזריאלי לא שילם לו) אך קבעה שעזריאלי רשאי להשתמש בתוכניות של עטיה, תמורת אזכור שמו כמתכנן. לאחר שעזריאלי רצה לשנות את התכנון, ניסה עטיה לטרפד זאת באמצעים משפטיים[18]. בין השאר ביקש לאסור לשנות את התכנון המקורי בנוגע לחלונות וציפוי החזית[19], לא לשנות את הייעוד של הבניין המרובע לדירות מגורים בלבד, ולא לשנות את גן הגג מעל מרכז הקניות[20]. עטיה טען, כי שינוי מערך החלונות הוא פגיעה בלב ליבה של התוכנית. לדבריו, במקום להשתמש בבטון לבן ובזכוכית מראה בצבע תכלת, נתקבלה בקשת "קנית" לשנות את הזכוכית, אשר בסופו של דבר הביא לבניית מגדלים אפורים וכבדים[21]. הסכסוך הגיע עד לדיון בבית המשפט העליון, שעטיה טען ששינוי תוכנית הוא פגיעה בהקניין הרוחני שלו, אך בית המשפט קבע כי הסכום שקיבל בבוררות שולם תמורת מלוא הזכויות בפרויקט, כולל הזכות לבצע שינויים[22].
בשנת 1995 חתמה חברת "קנית" עם עיריית תל אביב על הסכם חכירה של הקרקע, שבאופן חריג ניתנה ל-200 שנה (עד שנת 2195) ולא ל-50 שנה כמקובל[1].
המגדלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המגדל העגול הוא הגבוה מבין השלושה. הוא בן 49 קומות וגובהו 187 מטרים. בנייתו החלה בשנת 1996 והסתיימה שלוש שנים לאחר מכן. הוא נשא בתואר גורד השחקים הגבוה בישראל משנת 1999 ועד לשנת 2001 שבה איבד את הבכורה למגדל משה אביב. קוטרו של הבניין הוא 44 מטר והיקפו 141 מטר. שטחה של כל קומה הוא 1,530 מ"ר.
- המגדל המשולש נמוך יותר, גובהו כ-169 מטרים והוא בן 46 קומות. בנייתו נמשכה בין השנים 1996–1999.
- המגדל הריבועי נמוך אף יותר, בגובה של כ-154 מטרים ו-42 קומות. תחילת בנייתו של המגדל המרובע התעכבה, לאחר שעזריאלי ביקש לשנות את התוכנית המקורית שאושרה בתנאי המכרז[23]; כולל הגדלת שטחי הבנייה במגדל המרובע, מ-15 ל-20 אלף מ"ר והפיכתם מייעוד משרדים למגורים. בהסכם המקורי עם העירייה נקבע כי המגדל יאוכלס במתפנים ממשרדים הפועלים בדירות מגורים בעיר; העניין הוגדר כמטרה אסטרטגית של העירייה, הוטמע בתב"ע של הפרויקט ובגינו הוגדלו בשליש אחוזי בנייה ל 450%. כדי לעודד את המעבר העירייה התחייבה לתת הנחה של 30% בארנונה לתקופה של 5 שנים. אך בפועל לא הצליחו לגייס מספיק שוכרים לפי תוכנית זו ולכן ביקש לשנות אותה. בנובמבר 1997 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה עקרונית את השינוי[24]. בניית המגדל החלה בתחילת 1998[25], ונעצרה בספטמבר 1999 לאחר השלמת שתי קומות בלבד עקב סכסוך עם עיריית תל אביב, בגלל שדרשה 130 מיליון שקל היטל השבחה עקב שינוי התוכנית, מבניין משרדים לבניין רווחי יותר שיהיה שילוב של מלון ודירות יוקרה[26]. באוקטובר 2002 החליטה הוועדה המקומית לבטל את התנאי לפיו על עזריאלי לפנות 50 אלף מ"ר משרדים מאזורי מגורים[27], אך הסכסוך על גובה היטל ההשבחה נמשך עוד שנתיים, עד שהבורר מאיר שמגר פסק על תשלום של 6 מיליון דולר בלבד ולא 40 מיליון כפי שדרשה עיריית תל אביב[28]. בניית המגדל התחדשה בפברואר 2006 והסתיימה בסוף 2007[29][30].
המגדלים מאכלסים בעיקר משרדים, אך גם סניף של מועדון הכושר הולמס פלייס ובתי ספר ללימודי ערב. בשנת 2008 נפתח במגדל המרובע מלון עסקים בן 272 חדרים של מותג המלונאות "קראון פלאזה"[31]. המלון משתרע בקומות 11–24 של המגדל, ומובילה אליו כניסה נפרדת מקומת הכניסה של הקומפלקס[32]. בראש המגדל העגול ממוקם מצפה-מסעדה המשקיף על תל אביב וגוש דן.
מרכז הקניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשתי הקומות התחתונות של המרכז פועל קניון שבו עשרות חנויות, כשלושים מסעדות, דוכנים ובתי אוכל. בעבר פעל במקום גם בית קולנוע של רשת "גלובוס" ובו שמונה אולמות הקרנה. בית הקולנוע נסגר ב-20 באוקטובר 2009 ופינה את מקומו לסניף רשת אופנה.[33]
בקומת הכניסה שמתחת לקניון פועל מרכול. מתחת למרכז הקניות משתרע חניון תת-קרקעי מן הגדולים בישראל, בן 3,200 מקומות חניה ובו ארבע קומות תת-קרקעיות, ושתי התחתונות שבהן שמורות בחלקן עבור מנויים.
על גג מרכז הקניות נבנה פארק השעשועים "האי". תחילה עוצב הפארק כשהוא עוסק בגיבור העל "ספיידרמן", במקביל ליציאה לאקרנים של סדרת הסרטים העוסקת בגיבור, ובאישור של חברת מארוול קומיקס. מאז, עבר הפארק שינוי לעיצוב של אי בודד, הכולל בתוכו מתקנים כגון ספינת פיראטים, מערות, טירות ואמפיתיאטרון.
שטח קומות המסחר בקניון הוא כ-35,000 מ"ר. על פי התוכניות העתידיות יורחבו שטחי הקניון לכ-50,000 מ"ר בעת שיוקם המגדל האליפטי החדש של המתחם.
מגדל הספירלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מגדל הספירלה
במאי 2013 רכשה קבוצת עזריאלי את בית ידיעות אחרונות הסמוך למגדלים, במטרה להרוס אותו ולהקים במקומו מגדל נוסף – אליפטי.[34] המגדל האליפטי צפוי לכלול 90 קומות ויתנשא לגובה של כ-350 מטר.[35] במגדל החדש אמורים להיבנות קומות משרדים, שטחי מסחר (כהרחבה של שטח הקניון הקיים), שטחי ציבור, יחידות דיור וכן קומות לדיור מוגן.[36] התוכנית אושרה בוועדת התכנון המחוזית באוקטובר 2017.[37]
בדצמבר 2018 פורסמה התוכנית העדכנית למגדל שאומנם יהיה אליפטי, אך גם יעוצב בצורת ספירלה ולכן עיצובו יהיה שונה מקודמיו. המגדל החדש תוכנן על ידי משרד האדריכלים "Kohn Pedersen Fox" יחד עם משה צור ועל פי הפרטים שפורסמו, יכלול 91 קומות ויתנשא לגובה של כ-350 מטרים.[35] כמו כן, פורסם כי עבודות הבנייה החלו ונמצאות בשלבי דיפון וחפירה, ובנייתו תושלם בסוף 2025. בסיס המגדל כולל חניון תת-קרקעי בן 6 מפלסים (שניתן יהיה בעתיד להסב לשימושים אחרים לאחר שמיזמים כמו הרכבת הקלה יפחיתו ביקוש לשימוש ברכבים פרטיים) בשטח של כ-45,000 מטר רבוע פלוס קומה מסחרית עם חיבור ישיר לתחנת שאול המלך וכן כמה קומות מסחר שיוסיפו לקניון בבסיס המגדלים כ-13,000 מ"ר שטחי מסחר ולצידם כ-2,000 מ"ר שטחי ציבור שעל פי המתווה הנוכחי מיועדים לגני ילדים. במגדל מתוכננים שטחי משרדים ו-273 דירות יוקרה וכן דיור מוגן של רשת הדיור המוגן "פאלאס" מבית עזריאלי. במגדל יהיו 43 מעליות ובקומתו העליונה מתוכננת מסעדה המשקיפה לנוף האורבני וכן קומת תצפית המאפשרת תצפית היקפית של 360 מעלות.[38]
בינואר 2021 התקבל היתר בנייה סופי לבניין, בספטמבר 2022 בעת בניית המגדל האליפטי נפער בולען במחלף השלום, דבר שגרם לסגירת המחלף לחודש.
אירועים מיוחדים במרכז עזריאלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסוף 1999, בשעה שהמגדלים עדיין לא היו מאוכלסים, נערכה בחלק העליון של המגדל המשולש הספירה לאחור לקראת שנת 2000, באמצעות ספרות ואותיות ענק שנוצרו על ידי תאורה מבוקרת מחשב. מאז שימשו המגדלים כפלטפורמה להצגת מסרים שונים לקהל הרחב, באמצעות עיצוב תאורה שתוכנן עבורם. בין היתר, הוצג עליהם פרויקט להעלאת המורל הלאומי, ובכל שנה ביום העצמאות הם מוארים בצורת דגל ישראל.
- בשנת 2003 החלה במגדלים מסורת מקומית של – "מרוץ זינוק בעלייה", מרוץ מדרגות שבו המתחרים מטפסים במעלה 1,144 מדרגות במגדל העגול עד למנחת המסוקים שבראשו.
- האיגוד לספורט הניווט בישראל ערך במרכז הקניות ובחניון התת-קרקעי שמתחתיו אירועי ניווט פארקים.
- בשנת 2006 החלה מסורת של סדרת שיעורי ספינינג על מנחת המסוקים שבראש המגדל העגול. בשנת 2007 התקיימו 24 שיעורים ברצף, שהתחילו ביום חמישי אחר הצהריים והסתיימו לפני כניסת השבת.
- באוגוסט 2005 בפרק הסיום של תוכנית המציאות "סוף הדרך 2", התבצעה הליכה על חבלים בין גג המגדל העגול לגג המגדל המשולש ללא רשת ביטחון, אך עם אבטוח מלא.
- בספטמבר 2007, הוקם על גג המגדל העגול מגרש כדורסל שהוקף בכלוב ברזל למניעת נפילת כדורים. במסגרת אירועים אלו נערכה גם הגרלת משחקי ליגת העל בכדורסל על גג המגדל.
- ב-10 בפברואר 2009, יום הבחירות לכנסת ה-18, הוארו המגדלים בתאורה צבעונית, להצגת שלוש המפלגות המובילות ומספר המנדטים שלהן, לפי המדגם של "חדשות 10".[39]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הפסל "המסע הציוני של דוד עזריאלי" מאת הפסל הנרי בצלאל צפיר, בכניסה לקניון עזריאלי. בנובמבר 2014 הוא הועבר לקניון חיפה. -
פסל "הטייס השותה" בכניסה למגדלי עזריאלי, מאת הפסל אסף ליפשיץ -
קבלת שנת 2000 במגדלי עזריאלי -
מגדלי עזריאלי מוארים בלילה -
מגדלי עזריאלי, תצלום אווירי, יולי 2015 -
מגדלי עזריאלי, יולי 2019 -
מגדלי עזריאלי, 2007
.JPG)
פנורמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
|
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל האדריכלות | ||
|
פורטל תל אביב-יפו | ||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בונה תירוש, מרכז עזריאלי: סיפורו של אייקון, הוצאת אלבטרוס, 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט של קבוצת עזריאלי
מגדלי עזריאלי, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט- מרכז עזריאלי, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- מגדל עזריאלי העגול, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- מגדל עזריאלי המשולש, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- תא/ 4348 - הרחבת מרכז עזריאלי, באתר מנהל התכנון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שלומית צור, קניתם דירה בתל אביב? ייתכן שעוד כמה עשורים תיאלצו להיפרד ממנה, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2010
- ^ אבי שני, "עזרה ובצרון" - יוזמת מנהלת פרוייקט בניה בתל אביב-יפו, מעריב, 22 באוגוסט 1986
- ^ עזריאלי יבנה "קניון" ברמת גן, חדשות, 26 בנובמבר 1984
- ^ אלעזר לוין, "הצעות הסיוע לקבלנים – אחיזת עיניים", חדשות, 8 במאי 1986
עודד שורר, יוזמה פרטית במיליארד דולר, מעריב, 15 באפריל 1986 - ^ יואב יצחק, עירית תל־אביב רוצה לבנות את פרוייקט מרכז השלום ללא מיכרז, מעריב, 27 באפריל 1987
- ^ יואב יצחק, פרוייקט מרכז השלום יובא מחר לאישורה של עירית תל־אביב, מעריב, 19 באוקטובר 1987
- ^ אלעזר לוין, אושר פרויקט המשרדים הגדול ביותר בתל־אביב, חדשות, 21 באוקטובר 1987
- ^ יואב יצחק, כעשרים פניות ת"א לבניית פרוייקט השלום, מעריב, 5 בנובמבר 1987
- ^ שחר אילן, הקניון במלחה יבנה תוך ארבע שנים, כל העיר, 9 בינואר 1987
- ^ יואב יצחק, יותר מ־30 יזמים מישראל ומחו"ל מבקשים להשתתף בפרוייקט מרכז השלום, מעריב, 5 באפריל 1988
- ^ אלעזר לוין, חמש חברות בינלאומיות ישתתפו במכרז הבנייה הגדול בתולדות המדינה, חדשות, 21 בדצמבר 1988
- ^ אלעזר לוין, המתמודדים במכרז "מרכז השלום" מתכוונים להציע רק 40 מיליון ד', חדשות, 28 בינואר 1992
אסתר גולדברשט, שלוש קבוצות הגישו הצעות לבניית פרוייקט 'מרכז השלום', מעריב, 29 בינואר 1992 - ^ 1 2 רונית מורגנשטרן, אושרה זכיית חברת קנית במכרז פרויקט מרכז השלום, חדשות, 10 ביוני 1992
- ^ רונית מורגנשטרן, קנית קיבלה אישור להתחיל בחפירות במרכז השלום, חדשות, 3 במאי 1993
- ^ עו"ד רמי שר-ישראל, מרכז השלום: העיריה מחוייבת לתכנון המקורי, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1997
- ^ אסתר גולדברשט, 98 מיליון ש"ח-ההצעה הגבוהה ביותר עבור פרויקט מרכז השלום, מעריב, 3 בפברואר 1992
- ^ פוטר אדריכל פרויקט מרכז השלום, אלי עטיה, חדשות, 4 בינואר 1993
- ^ יצחק דנון, עינן: אלי עטיה אחראי לנזקים בכ-98.4 מיליון שקל לקנית מרכז השלום, באתר גלובס, 6 במרץ 1997
יצחק דנון, האדריכל ערי גושן יכין חוות דעת בנוגע לשינויים במרכז השלום, באתר גלובס, 8 בינואר 1998 - ^ יצחק דנון, ביהמ"ש אסר זמנית על עיריית ת"א לאשר שינוי במערך החלונות ובייעוד "הבניין המרובע" במרכז השלום, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1997
- ^ יצחק דנון, קנית: לדחות על הסף בקשת עטיה לאסור בניית גג קניון מרכז השלום, באתר גלובס, 6 בינואר 1998
- ^ יצחק דנון, ביהמ"ש: עזריאלי מתעמר בתוכניתו של עטיה לפרוייקט מרכז השלום, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1997
- ^ משה ליכטמן, אין זכויות יוצרים, באתר גלובס, 30 במרץ 1998
- ^ נעה ווסרמן, נשקל ייעוד חלק משטח המגדל המרובע בפרוייקט השלום בת"א למלון דירות, באתר גלובס, 31 באוגוסט 1997
- ^ נעה ווסרמן, הוועדה המקומית אישרה בנייה למגורים במגדל המרובע במרכז השלום, באתר גלובס, 13 בנובמבר 1997
- ^ יצחק דנון, בוטל הצו הזמני נגד שינוי ייעודו של הבניין המרובע במרכז השלום, באתר גלובס, 10 בדצמבר 1997
- ^ אלעזר לוין, עזריאלי הודיע על הפסקת בניית המגדל המרובע במרכז השלום, באתר גלובס, 6 בספטמבר 1999
- ^ הוועדה המקומית בת"א אישרה את השינוי בתב"ע שיאפשר הקמת המגדל המרובע בעזריאלי, באתר TheMarker, 20 באוקטובר 2002
- ^ שרון קדמי, המגדל המרובע במרכז עזריאלי יוצא לדרך: עזריאלי ישלם לעיריית תל אביב 6 מיליון דולר, באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2004
- ^ אריק מירובסקי, קבוצת עזריאלי מתחילה בהקמת המגדל המרובע במרכז עזריאלי בתל אביב, באתר TheMarker, 7 בפברואר 2006
אלהר תקים את שלד המגדל המרובע בפרויקט עזריאלי בתל אביב; היקף ההשקעה בהקמה - 40 מיליון שקל, באתר TheMarker, 7 בפברואר 2006 - ^ רז סמולסקי, עזריאלי השלים השכרת המגדל המרובע ב-100 שקל בממוצע למ"ר, באתר TheMarker, 9 ביוני 2009
- ^ מלונות אפריקה תשכור 13 קומות במגדל המרובע המוקם במרכז עזריאלי לצורך הקמת מלון, באתר TheMarker, 27 במרץ 2006
- ^ נגה משל, לינה עסקית, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
- ^ עדי דברת-מזריץ, הסניף הראשון של H&M בישראל - בקניון עזריאלי; סניפים נוספים - ירושלים, חיפה, פ"ת, נתניה ורחובות, באתר TheMarker, 19 ביולי 2009
- ^ שלומית צור, אחרי הריבוע, המשולש והעיגול: מגדל עזריאלי הרביעי יהיה מגדל הספירלה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2018
- ^ 1 2 אפרת נומברג יונגר, 350 מטר, 91 קומות: כך ייראה המגדל הגבוה בישראל, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2018
- ^ נעמה ריבה, מגדל עזריאלי הרביעי: "כוונות טובות ושום דבר מחייב", באתר הארץ, 23 באוקטובר 2017
- ^ בילי פרנקל, מגדל עזריאלי הרביעי אושר - יהיה השני בגובהו בישראל, באתר ynet, 23 באוקטובר 2017
- ^ בילי פרנקל, נחשף עיצובו של המגדל הרביעי של מרכז עזריאלי בת"א - מגדל הספירלה, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2018
- ^ ynet, ואלה תוצאות המגדל, באתר ynet, 4 בפברואר 2009
|
גורדי השחקים הגבוהים ביותר בישראל 25
50
75
100
125
150
175
200
225
250
עדכון נתונים: נובמבר 2024 |
