מבצע מנורה
| תאריכים | 18 בינואר 1979 – 19 בינואר 1979 (לילה אחד) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | הכפרים ארנון, עישייה ואל-נבטיה, לבנון. | |||||||||||||||||
| עילה | מידע מודיעיני על כוונת מחבלים בבסיס זה לבצע בישראל פיגוע טרור. | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מבצע מנורה היה מבצע צבאי של צה"ל שנערך בליל 18–19 בינואר 1979, ובו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים ומחטיבת גולני, על בסיסים של ארגון פת"ח בלבנון. מטרת המבצע הייתה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פחות משנה מתום מבצע ליטני חזרו הפלסטינים בלבנון לעמדות הישנות שלהם במה שכונה פתחלנד, ועד מהרה שבו והטרידו את יישובי הצפון ואף הצליחו להפעיל טרור בתוך ישראל. מטען חבלה באוטובוס בירושלים, מטחי קטיושות על קריית שמונה והטרדות חוזרות ונשנות ובכלל זה הפיגוע במעלות בינואר 1979. בצה"ל התגבשה התפיסה כי הכרחי לשוב ולבצע פעולות יזומות בשטח לבנון על מנת להביא שקט ליישובי הצפון בפרט ולתושבי ישראל בכלל. הרמטכ"ל, רפאל איתן, הורה לאלוף פיקוד הצפון, אביגדור בן-גל, להיערך לביצוע פשיטה מעבר לנהר הליטני. הפעולה הוטלה עוצבת הגליל ומפקדה אפרים חירם,[1] והוקצו לה כוחות מחטיבת הצנחנים, עליה פיקד אל"ם אמנון ליפקין-שחק,[2] ומחטיבת גולני, עליה פיקד אל"ם דוד כץ, אשר ערכה באותה עת אימון חטיבתי בסיני.
על גדוד 202, עליו פיקד שאול מופז, הוטל לפשוט על בתי מחבלים בגזרת כפר ארנון ולכן לבצע חסימה כדי לבודד את גזרת הפעולה. על גדוד 890 בפיקוד המג"ד זאב צל, הוטל לפשוט על בתים. על אבנר טלמון, סמג"ד 890, הוטל לפשוט על סוללת תותחים מחופרת של המחבלים בקרבת הבופור ורמת ארנון. על הסיירת החטיבתית, עליה פיקד משה יעלון, הוטל לנוע בעקבות גדוד 890, להשתלט על אזור האנטנות ולבצע חסימה באש שתבודד את גזרת הפעולה ממבצר הבופור, אשר שימש כמוצב של טרור פלסטיני. כוח חילוץ בפיקודו של קצין האג"ם החטיבתי, סרן יום טוב סמיה, הועמד בכוננות. על כוחות מחטיבת גולני הוטל לפעול בגזרה הצפונית, כנגד יעדי מחבלים בכפרים עישייה ואל-נבטיה.
בטרם הפעולה הוחלט לבצעה במתכונת מצומצמת יותר ועל כן שונו יעדי חטיבת גולני. על כוח קטן מן החטיבה, אשר כלל את הסיירת החטיבתית, הוטל לפשוט על בתים ב"מזרעת אוזעיה" ועל מאהל בקרבת הכפר עישייה, אשר שימשו את המחבלים ולהשמידם. יממה לפני המבצע יצא כוח מגדוד 890 שכלל את אהרל'ה זיו, אבי עמירם, יחיאל גוזל וקצין המודיעין של החטיבה המרחבית לסיור מקדים שכלל בדיקה של ציר התנועה ונקודת חציית נהר הליטני, הכוח סימן אזור ממוקש בשביל היורד לליטני. סמוך לנהר עצמו זיהה הכוח רועה לבנוני, שבה אותו והעביר אותו בישראל לגורמי מודיעין שחקרו אותו. בחקירתו מסר הרועה מידע חשוב אודות האזור.
על כוחות חטיבת גולני, שהייתה באימון חורף באזור ביר תמדה שבסיני והוקפצה למבצע במטוסי הרקולס שנחתו בשדה התעופה מחניים ונכנסה למבצע בנוהל קרב חפוז, הוטל לפעול בגזרה הצפונית כנגד יעדים בכפרים עישייה, מחמודיה ומזרעת אוזעיה. על כוח מגדוד 13, עליו פיקד המג"ד יעקב סלע, הוטל לפשוט על מזרעת אוזעיה לטהר ולמקש אותה. על כוח מגדוד 12, עליו פיקד המג"ד דב גזית, הוטל לפשוט על הכפר מחמודיה ולפוצץ שם בתי מחבלים. הגדוד תוגבר בצוות מהסיירת. על סיירת גולני, בפיקוד גיורא ענבר, הוטל לכבוש את המוצב שבפאתי עישייה ולהציב חסימה על כביש הגישה לכפר כדי למנוע הגעת תגבורת אויב לגזרת הפעולה של החטיבה.
מהלך המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוח חטיבת הצנחנים שפעל בגזרה הדרומית של המבצע התפצל ונע בשני ראשים בצירים נפרדים. בשעה חמש וחצי בערב יצא כוח גדוד 202 בפיקוד שאול מופז מקליעה, חצה את נהר הליטני והעפיל לרמת ארנון תוך שהוא משמיט כוח אבטחה. לאחר מכן, המתין הכוח שלוש שעות בשל עיכוב שאר כוחות החטיבה. גדוד 890, בפיקוד זאב צל, ובעקבותיו הסיירת וחוליית הפיקוד של המח"ט, ליפקין-שחק, יצאו מדיר מימאס. את הכוח הובילו אריה נייגר ומספר לוחמים, שהיו עם משימה עצמאית, ואבי עמירם ומספר לוחמים, שהיו חלק מכח טלמון. הכוח התעכב בדרכו מספר פעמים בשל תנאי השטח ובשל הצורך להימנע מגילוי על ידי זיהוי חוליית מחבלים שנעה ברמת ארנון.
- גזרת 202
בהתקרבות ליעדים שינה מופז את ציר התנועה. כוח רתק נפרס והחל לירות לעבר בית אשר שימש את המחבלים. סגן מפקד הגדוד נע עם חוליה לעבר הבית, זרק רימון והניח מטען חבלה. לאחר שנסוג שלושים מטרים התפוצץ מטען החבלה. מן הבית יצאו נשים וילדים. מופז הורה מיד להפסיק את הירי. באותו רגע נפתחה אש מבית סמוך לכיוון כוח גדוד 890. הכוח בפיקוד מופז פתח באש נ"ט ומקלעים ושיתק את מקורות הירי.[3] שני מחבלים ליד הבית נהרגו. מאוחר יותר, לאחר שפונו הנשים והילדים פוצץ הבית. גם בית "חמא ארנון" הושמד כמתוכנן. בדרך חזרה נע הגדוד רגלית.[4] כמה מהלוחמים סבלו מתשישות ואחד נקע את רגלו. לאחר שחצה הכוח את הליטני פונה הפצוע במסוק.
- גזרת 890
המג"ד זאב צל הפעיל במקביל את כל משימותיו. רוב המחבלים מכל היעדים ברחו אל הבונקר בסוללת התותחים בגזרת 890. כוח טלמון (סמג"ד 890) פשט על הסוללה והשמיד את כל התותחים עם מטענים. הכח פוצץ בית אחד בהמשך הסוללה בעזרת מפתח קיר. בתוך הסוללה וסביב הבונקר התקיים קרב שבסופו ספר הכוח 14 מחבלים הרוגים. בתחקיר לאחר הביצוע דיווח השב"כ על 30 מחבלים. בכח היו 17 איש, ביניהם מפקדי הפלוגות אהרל'ה זיו, אבי עמירם ואריה נייגר, סמ"פ אלעזר שטרן, מפקד מחלקה יחיאל גוזל, עוד קצינים ושני לוחמים עדיין במסלול, ינקה שמשון וצביקה קנוניץ, ששימשו כמאגיסטים של הכח. בהוראת אלוף הפיקוד בן גל, לכד הכוח מחבל אחד והביאו חזרה לישראל לחיקור. כוח חסימה מן הגדוד זיהה מחבל שברח ופגע בו והרגו. שבעה מחבלים נוספים נהרגו במהלך הלחימה ומחבל אחד נלכד פצוע.[5]
כוח הסיירת, בפיקוד יעלון, הטמין מטעני חבלה באזור האנטנות ומיקם כוח חסימה שניתק את גזרת הפעולה מתגבורות מחבלים ממבצר הבופור. בתום הביצוע חברו כל הכוחות ונעו לנקודה 122 שם פגשו את הסיירת והחפ"ק ופונו על ידי שלושה מסוקי יסעור בהובלת סא"ל ארד, מאוחר יותר מפקד טייסת 118, לשטח ישראל.[6]
- חטיבת גולני
חטיבת גולני יצאה למבצע ממרג' עיון ברגל. כוחותיה חצו את נהר הליטני והעפילו בטיפוס מתיש לרמת ארנון. כאן פיצל המח"ט את הכוח לארבעה כוחות משנה. גדוד 12 בפיקוד המג"ד דב גזית נע לעבר הכפר מחמודיה (ער') (ממזרח לג'רמק (אנ')). גדוד 13 בפיקוד יעקב סלע נע לעבר מזרעת אוזעיה (Mazraat Ouzaaiyeh, ממזרח למחמודיה). הסיירת בפיקוד גיורא ענבר נעה לעבר מוצב עישייה. כח נוסף בפיקוד סגן מפקד הסיירת ירון וינוגרד נע לחסימה. התוכנית של המח"ט הייתה לתקוף במקביל את כל היעדים. בשעת ה-ש שנקבעה ל-0100, נתן המח"ט אל"ם דוד (דוביד) כץ פקודת הסתערות וכל הכוחות תקפו במקביל את כל היעדים. הושגה הפתעה מלאה. הכוח מגדוד 13 השתלט על מזרעת אוזעיה ללא התנגדות, ומיקש את המזרעה במוקשי נ"א והניח מטעני חבלה. הכוח מגדוד 12 פשט על הכפר מחמודיה, פגע במחבלים ששהו בו, פוצץ ארבעה בתים ולקח שלל רב. כוח סיירת גולני, בפיקוד ענבר, הסתער על המוצב בעישייה וכבש אותו. לאחר הכיבוש המוצב פוצץ. בהסתערות נפצע לוחם מתחמושת שלל שהתפוצצה. כמצופה, המחבלים הזעיקו כוחות תגבורת, ושני ג'יפים עם מקלעים כבדים נתקלו בכוח החסימה של הסיירת והושמדו. שמונה מחבלים נהרגו. בגמר הפעולה חברו הכוחות והתחילו לסגת. הפצוע פונה במסוק. החטיבה חצתה שוב את הליטני והגיעה למרג' עיון.
תוצאות המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי דובר צה"ל כוחות צה"ל הרגו כשלושים מחבלים, שבו אחד, ופצעו תשעה. עשרה בתים פוצצו והושמדו חמישה קני ארטילריה, שני ג`יפים שעליהם מקלעים כבדים ומצבורי תחמושת. לכוחות צה"ל היו שני פצועים. בסיכום המבצע הדגיש הרמטכ"ל, רפאל איתן, כי למחבלים הובררה יכולתו של צה"ל לפעול ולפגוע בכל מקום שיחפוץ וכי הפעולה מהווה פתח למבצעים דומים בעתיד.[7]
לטענת ארגון פת"ח, נהרגו 16 לוחמים (6 פלסטינים ועשרה לבנונים) ו-5 אזרחים בפעולה, ו-13 נפצעו. כמו כן, נהרסו 8 בתים.[8]
בסיום הפעולה ציין הרמטכ"ל לשבח את הכוחות על הרמה הגבוה של הביצוע ובמיוחד את הכניסה החפוזה של חטיבת גולני למבצע מסיני דבר שחייב רמת פיקוד וכושר ארגון גבוה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב ארז, צנחנים ו"גולני" פשטו בלילה על מעוזי מחבלים מצפון לליטני, מעריב, 19 בינואר 1979, המשך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 384-383.
- ^ אמיר בוחבוט ויאיר אלטמן, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק הלך לעולמו בגיל 68, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2012.
- ^
גל פרל פינקל, "במלחמה הרי אין מועד ב'" – סקירת ספרו של רא"ל (מיל.) שאול מופז, באתר צה"ל, 16 ביוני 2022
- ^ גל פרל פינקל, הצבא של כוכבי חייב לקום כל בוקר ולהתכונן למלחמה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בינואר 2019
- ^ אלעזר שטרן, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2012.
- ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמודים 123-124.
- ^ יום טוב סמיה, "מנהיגות ברגעים של אמת", הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014, עמוד 313.
- ^ עודד גרנות, המחבלים: 21 נהרגו בפעולת צה"ל, מעריב, 21 בינואר 1979
