מבצע חלוץ
| תאריכים | 10 באוגוסט 1963 – 11 באוגוסט 1963 (שעות אחדות) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מבצע סנונית | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע שרקרק | |||||||||||||||||
| מקום | מדבר סיני, מצרים | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מבצע חלוץ היה מבצע של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר (טייסת 124), שכלל סיור מיוחד בעומק שטח מצרים בלילה בין 10–11 באוגוסט 1963. המבצע כלל את הסיור העמוק ביותר של צה"ל לשטח מדינה ערבית עד אותה עת, והסיור המוטס הראשון שביצעה ישראל לתוך שטח מדינה ערבית.[1] מבצע חלוץ, היה החלוץ בסדרה של מבצעים דומים שבאו בעקבותיו, ולכן נקרא כך.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 בפברואר 1960 הפתיעה מצרים את ישראל כאשר העבירה לסיני דיוויזיית שריון ושלוש חטיבות חי"ר. רק כעבור ארבעה ימים למדה ישראל על הפעולה המצרית משירותי מודיעין זרים. באותה עת כבר הגיע הכוח הקדמי של אוגדת השריון המצרית לאזור ג'בל ליבני. בתגובה, העלתה ישראל כוננות ותגברה כוחותיה בגבול מצרים (אירוע שנודע בשם כוננות רותם).
האירוע עורר בישראל ויכוחים וביקורת חריפה ביחס ליעילותה ולתפקודה של ההתרעה המודיעינית. היה ברור כי היה על המודיעין לדעת על המהלך המצרי זמן רב בטרם נרשמה תזוזת כוחות בצד המצרי. הנושא הסתיים ברפורמה משמעותית בנוהלי ההתרעה שהיו נהוגים במודיעין (בין היתר, החלו להפעיל את סיירת מטכ"ל לצורך זה).
ראש אמ"ן, מאיר עמית, הצליח לשכנע את ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול בחשיבות המבצע ולהקצות לפרויקט תקציב יוצא דופן של 2 מיליון דולר[3]. היחידה הטכנולוגית של אמ"ן נזקקה לסכום זה על מנת לפתח את המערכות בהן נעשה שימוש במבצעים חלוץ, שרקרק ודומיהם[4].
תכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצע תוכנן על ידי אברהם ארנן (מייסדה של סיירת מטכ"ל ומפקדה הראשון) אשר קיבל על תכנונו (ועל תכנון מבצע שרקרק שבוצע אחריו) את פרס ביטחון ישראל[5].
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד כח סיירת מטכ"ל במבצע היה סגן אהוד ברק (לימים מפקד סיירת מטכ"ל, ראש אמ"ן, הרמטכ"ל וראש הממשלה).
צוות המסוק (סיקורסקי S-58) במבצע היו מפקד הטייסת רס"ן אורי ירום (קברניט) וסרן רפאל סברון (נווט) אשר קיבלו את עיטור המופת על חלקם במבצע[6].
המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצע הוכיח את ההיתכנות להנחית כח (וציוד מבצעי) הרחק בעומק שטח האויב ולהחזירו בשלום. בפועל – מעבר לטיסה ולהנחתה בשטח – לא בוצעה ככל הנראה על ידי אנשי סיירת מטכ"ל פעילות מבצעית של ממש.
מבצעים מוטסים עוקבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מבצע חלוץ בוצעו המבצעים המוטסים הבאים:
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, ישראל: כנרת, זמורה-ביתן, 2008, עמ' 214
- ^ עפר דרורי, מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק", באתר הגבורה, יוני 2011
- ^
סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, רע"ן ההיסטוריה והמורשת אמ"ן, מנהרת הזמן במודיעין לחודש אוגוסט, באתר צה"ל, 1 בספטמבר 2022
- ^ תא"ל (במיל') ד"ר דני אשר, תמורות ושינויים באמ"ן - עם קליטת האלקטרוניקה והמחשבים, באתר צה"ל, יולי 2021
- ^ אברהם ארנן ז"ל, באתר יד לבנים, סניף ירושלים
- ^ עיטור המופת, באתר צה"ל, 5 ביוני 2017
- ^ עפר דרורי, מבצע נקר, באתר הגבורה
- ^ עפר דרורי, מבצע כחל, באתר הגבורה, יוני 2011
- ^ עפר דרורי, מבצע ירגזי, באתר הגבורה, מאי 2012
