מבצע חנית נפטון
 תצלום של המתחם בו שהה בן לאדן  מפה של מבצע חנית נפטון המציגה את מיקומי הבסיסים של ארצות הברית באפגניסטן ואת נתיב הטיסה המשוער למתחם בפקיסטן וממנו | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: מלחמת אפגניסטן | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: המלחמה העולמית בטרור | ||||||||||||||||||||||
| תאריך | 2 במאי 2011 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אבוטאבאד, פקיסטן | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 34°10′10″N 73°14′33″E / 34.169308°N 73.242439°E | |||||||||||||||||||||
| עילה | פיגועי 11 בספטמבר | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | הריגתו של אוסאמה בן לאדן | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
מבצע חנית נפטון (באנגלית: Operation Neptune Spear; בתחילה כונה בטעות באמצעי תקשורת ברחבי העולם מבצע ג'רונימו) היה מבצע צבאי של צבא ארצות הברית, בו נהרג הטרוריסט הסעודי אוסאמה בן לאדן, מנהיגו של ארגון הטרור האסלאמיסטי הסוני הקיצוני אל-קאעידה, אשר היה אחראי לפיגועים רצחניים ברחבי העולם ובהם פיגועי 11 בספטמבר.
המבצע הצבאי להריגת בן לאדן תוכנן ונוהל על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית, בהוראתו של הנשיא ברק אובמה, בביצוע לוחמי הכוחות המיוחדים, "צוות 6" של יחידת "אריות הים" (Navy SEALs), ב-2 במאי 2011, בעיר אבוטאבאד, כ-50 קילומטרים צפונית לאיסלאמאבאד בירת פקיסטן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות פיגועי 11 בספטמבר פתחה ארצות הברית במצוד רחב היקף ללכידתו או הריגתו של אוסאמה בן לאדן, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה, שסומן כאחראי לפיגועים אלה. עם כניסתו לתפקיד נשיא ארצות הברית, הורה ברק אובמה לראש סוכנות הביון המרכזית, ליאון פאנטה,[2] כי משימת איתורו והריגתו של בן לאדן היא משימה ראשונה במעלה ויש להפנות אליה את כל המאמצים הנדרשים.
איתור הבלדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]איתור הבלדרים של ארגון אל-קאעידה היה בעדיפות ראשונה עבור חוקרי ה-CIA, בשל הנחת העבודה לפיה בן לאדן לא יידע את פעילי ארגון אל-קאעידה או את המפקדים הבכירים של הארגון בדבר מקום הימצאו, ובמקום זאת נהג לתקשר עם מפקדי ופעילי הארגון באמצעות בלדרים.
בשנת 2002 קיבלו החוקרים מידע מודיעיני על כך שאחד הבלדרים של אל-קאעידה פועל תחת הכינוי "אבו אחמד אל-כוויתי". בשנת 2003 ח'אלד שיח' מוחמד, המפקד המבצעי לכאורה של ארגון אל-קאעידה שהואשם על ידי ארצות הברית בתכנון מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, חשף במהלך חקירה כי הוא מכיר את אל-כוויתי, אך כי אל-כוויתי לא היה פעיל בארגון.
בשנת 2004 אסיר בשם חסן גול ציין במהלך חקירה כי אל-כוויתי היה מקורב לבן לאדן, כמו גם ח'אלד שייח' מוחמד ויורשו של מוחמד - אבו פרג' אל-ליבי. כמו כן גול ציין גם כי אל-כוויתי לא נראה במשך זמן רב – עובדה אשר הובילה את החוקרים האמריקנים לחשוד כי אל-כוויתי עבד בשירותו של בן לאדן. אבו פרג' אל-ליבי נלכד בשנת 2005 והועבר למתקן הכליאה בגואנטנמו בספטמבר 2006. אבו פרג' סיפר לחוקרי ה-CIA כי השליח של בן לאדן היה אדם בשם מאולאווי עבד אל-ח'אליק ג'אן והכחיש את הסברה לפיה הכיר את אל-כוויתי. מכיוון שגם מוחמד וגם אל-ליבי המעיטו בחשיבותו של אל-כוויתי, החוקרים האמריקנים העריכו כי אל-כוויתי היה חלק מהמעגל הפנימי של בן לאדן.
במהלך 2010 גורמים אמריקנים הצליחו לאתר שיחה טלפונית שבוצעה עם אל-כוויתי. בעקבות כך, במהלך אוגוסט 2010 אנשי ה-CIA איתרו את אל-כוויתי וניהלו אחריו מעקב עד אשר הוא הוביל את האמריקנים למתחם באבוטאבאד, כ-50 ק"מ מצפון לאסלאמאבאד בירת פקיסטן, שלבסוף התברר כי שם הסתתר בן לאדן.
המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית המסתור של אוסאמה בן לאדן
במהלך ספטמבר 2010, קבע ה-CIA כי המתחם הוקם במטרה להסתיר בכיר בארגון אל-קאעידה, וכי קיימת סבירות גבוהה כי בן לאדן עצמו מתגורר במתחם זה. האמריקנים שיערו שבן לאדן מתגורר במתחם יחד עם אשתו הצעירה.
המתחם המבוצר, בגודל של כ-280 מ"ר, נבנה במהלך שנת 2004, הוא בעל שלוש קומות, ונמצא בקצה דרך עפר צרה, 4 ק"מ צפון-מזרחית למרכז העיר אבוטאבאד. אבוטאבאד היא במרחק 160 ק"מ מהגבול המזרחי של פקיסטן עם אפגניסטן (בסביבות 32 ק"מ מהודו). המתחם נמצא במרחק 1.3 ק"מ דרום-מערבית לאקדמיה הצבאית לקצינים של פקיסטן, בלב העיר אבוטאבאד. המתחם השתרע על חלקת אדמה אשר גדולה פי שמונה מזו של הבתים הסמוכים לה, והיה מוקף בקירות בטון בגובה 3.7 - 5.5 מטרים ועליהם גדר תיל. למתחם היו שני שערים, ולקומה השלישית של הבניין הייתה מרפסת עם מסך הסוואה בגובה 2.1 מטרים.
המתחם לא היה מחובר כלל לשירותי אינטרנט או טלפוניה. תושבי המתחם נהגו לשרוף את האשפה שלהם, בשונה משכניהם, אשר אשפתם נאספה באופן קבוע.
ה-CIA קיים תצפית על הבית ממקום לא ידוע בתוך אבוטאבאד במשך מספר חודשים. צוות של ה-CIA השתמש בסייענים ובטכניקות אחרות על מנת לאסוף מידע מודיעיני על המתחם. המתחם נותר נטוש לאחר מותו של בן לאדן.
-
תצלום אוויר של המתחם בו שהה בן לאדן -
הדמיה של המתחם בו שהה בן לאדן
ההכנות למבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]חודשים של עבודה קדחתנית הובילו את אנשי המודיעין האמריקני להעריך במידה רבה של ודאות שהמתחם המבוצר משמש מקלט לבן לאדן ובני משפחתו. בהתאם, נשיא ארצות הברית דאז, אובמה, קבע כי המידע המודיעיני שהוצג לו מהימן דיו כדי להתחיל את תכנונו של מבצע צבאי. על תכנון המבצע והפיקוד עליו הופקד מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים, תת-אדמירל ויליאם מקרייוון,[3] איש הקומנדו הימי האמריקני בעברו.[4]
מקרייוון המליץ לנשיא אובמה על אחת משלוש חלופות: לבצע פשיטה המשלבת כוחות אמריקנים ופקיסטנים, לשלוח טייסת מפציצים חמקנים לגיחת הפצצה על היעד, או לערוך פשיטת קומנדו שתתבצע תוך שימוש בכוחות אמריקנים בלבד. נוכח רצונו של הממשל האמריקני למנוע את דליפת המודיעין הרגיש הוחלט שלא לשתף במבצע גורמים לא אמריקנים, ובהם ממשלת פקיסטן. הרצון לצמצם את מספר הנפגעים מקרב האזרחים הלא מעורבים, והשאיפה להשיג ודאות מוחלטת ככל שניתן כי המשימה בוצעה ובן לאדן נהרג, הובילו להחלטה שלא להפציץ את המתחם.
צוות שש של הקומנדו הימי האמריקני יחידת אריות הים (המתמחה בלוחמה בטרור ונחשב למעולה שבצוותים),[5] אשר מקרייוון שירת בו כמפקד פלוגה, נבחר לבצע את המשימה בשיתוף עם טייסת המסוקים וטייסים של יחידת העילית הרגימנט האווירי למבצעים מיוחדים ה-160, לצד לוחמי האגף לפעולות מיוחדות של ה-CIA. הלוחמים התאמנו במשך כחודש על מודלים מבוצרים במזרח ובמערב ארצות הברית. הנשיא אישר את המבצע ב-29 באפריל.
מהלך המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוחות למבצע, שקיבל את שם הקוד "חנית נפטון", התמקמו בבסיס פעולה קדמי בעיר ג'לאלאבאד שבאפגניסטן. המועד המוקדם ביותר בו ניתן היה לבצע את הפעולה היה יום שבת, 30 באפריל, אולם הפעולה לא יצאה לפועל עקב מזג אוויר קשה באזור המתחם בו שהה בן לאדן. למחרת ביום ראשון השתפר מזג האוויר.
באישון לילה חצו שני מסוקי בלק-הוק חמקניים של צבא ארצות הברית את הגבול בין אפגניסטן לפקיסטן. 45 דקות אחריהם טסו שני מסוקי צ'ינוק לגיבוי ועם דלק למסוקי הבלק הוק והמתינו בנקודה בשם ביליאני צפונית לאבוטאבאד. ביום שני, 2 במאי, לפנות בוקר, לאחר טיסה של כ-90 דקות, הגיעו המסוקים ליעד. אחד מהמסוקים שהיה אמור לרחף מעל הבית ולהנחית לוחמים על הגג, בשל זרמי אוויר שעלו מהמתחם איבד את היציבות שלו ונחת נחיתת חירום בתוך המתחם והושבת. למרות התקלה הזו האמריקנים הנחיתו את כל 24 הלוחמים מצוות שש בשלום.
מרגע הנחיתה התפתח במקום קרב יריות מטווחים קצרים עם הבלדר של בן לאדן. במהלך חילופי האש עם הבלדר הרגו הכוחות האמריקנים את הבלדר של בן לאדן בנוסף לאישה בוגרת, אשר לפי ההערכה הייתה אשתו של הבלדר. קרוב המשפחה של הבלדר ובנו של בן לאדן נהרגו בהמשך על ידי הכוחות האמריקנים בקומה הראשונה של הבית הראשי במתחם. בהמשך עברו הכוחות האמריקנים מחדר לחדר וטיהרו את הבית מן הקומה התחתונה לעליונה, כאשר הם אוזקים באזיקוני פלסטיק מספר אנשים לא חמושים אשר שהו ברחבי המתחם, בהם נשים וילדים.
הכוחות האמריקנים נתקלו בבן לאדן בקומה השלישית של הבניין הראשי במתחם – לפי הדיווחים בן לאדן הציץ מעל למעקה שבקומה השלישית ובאופן מיידי נסוג לחדרו. הכוחות האמריקנים עקבו באופן מיידי אחריו לחדרו ושם ירו בו למוות. על אף שנמצאו כלי נשק בחדרו של בן לאדן, בן לאדן לא היה חמוש בעת שנורה. בן לאדן נפגע מכדור בחלק השמאלי של ראשו ומכדור בחזהו.
הנשיא אובמה ויועציו עקבו אחר המבצע מחדר המצב בבית הלבן ועודכנו בזמן אמת. בסיום הפשיטה, שארכה 38 דקות, התפנו הלוחמים במסוקים כשברשותם הגופה של בן לאדן. לא היו נפגעים לכוח הפושט. הכוחות האמריקנים הותירו את הגופות של ארבעת האנשים האחרים שנהרגו בפשיטה באזור המתחם. כמו כן, הכוחות האמריקנים החרימו במהלך הפשיטה דיסקים קשיחים, מסמכים, תקליטורי DVD, מכשירי אחסון נתונים ניידים, כדי לנתח את המידע אשר מצוי בהם במועד מאוחר יותר.
אחד המסוקים האמריקנים אשר נפגע במהלך הפשיטה ונאלץ לבצע נחיתת חירום בשטח המתחם, פוצץ על ידי הלוחמים האמריקנים באמצעות חומר נפץ.[6] עם זאת שרידי הזנב שלו שרדו והיה בהם להסגיר חלק ממאפייני החמקנות שלו. מסוק צ'ינוק 1 טס לעבר המתחם וחילץ את הלוחמים של המסוק שנפגע וטס ישירות לאפגניסטן, בעוד שהבלק הוק השני טס צפונה וחבר למסוק צ'ינוק 2 בביליאני כדי לתדלק, ולאחר מכן שניהם חזרו ביחד לאפגניסטן, כאשר מטוס F16 פקיסטני מנסה לאתר אותם. לאחר ארבע שעות פעילות כל הכוחות שהשתתפו במבצע חזרו לאפגניסטן.
למרות שהזיהוי של בן לאדן לא היה ודאי בנקודת הזמן הזו והתבסס בעיקר על נתונים פיזיים כמו גובה ודמיון חיצוני, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, החליט לצאת בליל ה-1 במאי (זמן מקומי בארצות הברית) בנאום לאומה האמריקנית שבו בישר:
- ”בשבוע שעבר החלטתי שיש מספיק מודיעין בידינו כדי לצאת לפעולה, ואישרתי מבצע שתכליתו תפיסת בן לאדן והבאתו לדין. היום, בהוראה שלי, יצאה ארצות הברית למבצע ממוקד נגד המתחם הזה באבוטאבד, פקיסטן. צוות קטן של אמריקנים הוציא לפועל את המבצע באומץ וביכולת יוצאי דופן. אף אמריקני לא נפגע. הם עשו מאמצים להימנע מנפגעים אזרחיים. לאחר קרב יריות, הם הרגו את בן לאדן ולקחו את גופתו למשמורת.”[7]
הנשיא ברק אובמה העניק ללוחמי הקומנדו הימי צל"ש נשיאותי יחידתי בשל הצלחתם במשימה.[8]
זיהוי הגופה וקבורתה בים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות הצבא האמריקנים השתמשו בשיטות מרובות על מנת לאמת את זהות גופתו של אוסאמה בן לאדן:
- מדידות של הגופה: אורך הגופה היה זהה לגובהו של אוסאמה בן לאדן (1.93 מטר).[9]
- תוכנת זיהוי פנים: יחידת אריות הים שלחה תצלום של הגופה למטה ה-CIA בלאנגלי שבווירג'יניה לניתוח זיהוי פנים אשר הניב סבירות של 90 - 95 אחוזים.
- זיהוי מגורם המקושר לבן לאדן: אחת מנשותיו של בן לאדן זיהתה את גופתו.[10] היא גם קראה בשמו במהלך הפשיטה, ובכך סייעה בשוגג לכוח האמריקני על הקרקע לזהות אותו.[11][12]
- בדיקות DNA: סוכנות הידיעות AP והניו יורק טיימס דיווחו כי גופתו של בן לאדן זוהתה גם באמצעות בדיקת DNA שנלקחה על ידי דגימת רקמות ודגימת דם שנלקחו מאחותו של בן לאדן שנפטרה מסרטן המוח.[13]
שרידי גופתו של בן לאדן הושלכו לים במיקום סודי, וזאת משני טעמים עיקריים: אף מדינה ערבית לא רצתה לקבור אותו בשטחה וכן מניעת הפיכת קברו לאתר עלייה לרגל.
העדויות המצולמות של הגופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גופתו של בן לאדן צולמה על ידי כוחות ארצות הברית מספר פעמים (בפקיסטן, באפגניסטן ועל סיפונה של נושאת המטוסים "קרל וינסון". בהמשך התעורר ויכוח בשאלה האם להפיץ את התמונות לאמצעי התקשורת. התומכים בהפצת תמונות הגופה טוענים כי התצלומים יוכיחו באופן חד משמעי כי בן לאדן נהרג, וימנעו תאוריות קונספירציה בנושא. בעוד שאחרים הביעו חשש כי תצלומי הגופה ילהיטו סנטימנטים אנטי אמריקניים במזרח התיכון, וישמשו בעתיד לצורך תעמולה אנטי אמריקנית ובכך יסכנו את הציבור האמריקני. ראש ה-CIA, ליאון פאנטה, ציין בריאיון לרשת NBC כי לפי דעתו תמונות הגופה של בן לאדן "בסופו של דבר" יפורסמו באמצעי התקשורת, אך בעקבות דבריו גורמים רשמיים בבית הלבן הכחישו במהרה כי התקבלה החלטה לפרסם את התצלומים וציינו כי הצילומים "מבעיתים".[14] הנשיא אובמה החליט בסופו של דבר שלא להפיץ את התמונות.[15]
ב-4 במאי, פרסמה סוכנות רויטרס תמונות אשר לטענתה צולמו על ידי פקיד ביטחון בפקיסטן, לאחר הפשיטה על המתחם בו שהה בן לאדן. תמונות אלו כללו תמונות של הריסות המסוק ושל שלוש גופות של גברים.[16]
טענות בדבר תמיכה פקיסטנית בהסתרת בן לאדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המבצע גורמים רשמיים רבים ברחבי העולם מתחו ביקורת רבה על תפקידה של פקיסטן במבצע. מנגד, גורמים רשמיים בפקיסטן עמדו בתוקף על כך שלא היה ברשותם שום מידע מוקדם שהצביע על כך שמקום הימצאו של בן לאדן הוא באבוטאבאד.
טענות נגד פקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]טענות רבות הועלו נגד ממשלת פקיסטן על כך שסייעה בהסתרתו של בן לאדן.[17][18][19] הביקורת על ההתנהלות של פקיסטן התבססה בין היתר על כך שהמתחם המבוצר בו שהה בן לאדן היה קרוב מאוד לאקדמיה הצבאית של פקיסטן, על כך שארצות הברית בחרה שלא ליידע את הרשויות בפקיסטן על השקת המבצע, ועל המוסר הכפול לכאורה של פקיסטן בנוגע למבצעיהם של מתקפת הטרור במומבאי בשנת 2008.[19][20][21][22] תכתובת של דיפלומטים אמריקנים אשר הודלפה על ידי אתר ההדלפות ויקיליקס חשפה בין היתר כי דיפלומטים אמריקנים ציינו שכוחותיו של בן לאדן קיבלו אזהרה מוקדמת מגורמים מסוימים בשירותי הביטחון הפקיסטנים בכל פעם שהכוחות האמריקנים ניסו לפשוט על מקומות המסתור שלו. כמו כן התכתובת המודלפת ציינה כי המודיעין הבין-שירותי (ISI), סוכנות המודיעין של פקיסטן, סייעו להבריח אנשי מליציה חמושים מארגון אל-קאעידה לאפגניסטן כדי שילחמו בכוחות נאט"ו המוצבים באפגניסטן. על פי התכתובת שהודלפה, בדצמבר 2009 ממשלת טג'יקיסטן ציינה בפני פקידים אמריקנים כי אנשים רבים בפקיסטן מודעים למקום הימצאו של בן לאדן.[23]
בראיון הראשון שלו לאחר ניתוח המבצע, ציין יושב ראש ועדת הכוחות המזוינים בסנאט, קרל לוין, כי ה-CIA קיבל החלטה שלא לערב את פקיסטן במבצע מתוך החשש כי "הניסיונות לשתף פעולה עם הפקיסטנים עלולים לסכן את המשימה. הם יכולים להזהיר את כוחות האויב".[24] עם זאת, מזכירת המדינה, הילרי רודהם קלינטון, ציינה כי "שיתוף הפעולה עם פקיסטן סייע להוביל אותנו לבן לאדן ולמתחם בו הוא הסתתר."[25] בהמשך הנשיא אובמה חזר בשנית על עמדתה של קלינטון.[26]
תגובת פקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ראיון בתוכנית "60 דקות" אשר נערך בספטמבר 2005, הכחיש נשיא פקיסטן פרבז מושארף ספקולציות לפיהן בן לאדן הסתתר בפקיסטן.[27] אף על פי כן, לפי תמונות הלוויין השונות אשר פורסמו לאחר מבצע חנית נפטון על ידי הצבא האמריקני, המתחם של בן לאדן באבוטאבאד נבנה במהלך שנת 2005.[28]
נשיא פקיסטן שלאחריו, אסיף עלי זרדארי, הכחיש בתוקף את הטענות לפיהן כוחות הביטחון של ארצו הגנו על אוסאמה בן לאדן.[29][30]
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסרט כוננות עם שחר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Abbottabad 3D Ben laden's house
- יוני הרש, חוסל עם כדור בראש, באתר ישראל היום, 3 במאי 2011
- עוזי דיין, מבצעים מיוחדים: פגיעה בראש הנחש, ישראל היום, 03.05.2011.
- עפר שלח, תמונת ניצחון, nrg מעריב, 3 במאי 2011
- "אריות הים" - יחידת העילית שחיסלה את בן לאדן, באתר ynet, 3 במאי 2011
- שיחת הטלפון שהובילה לחיסול בן לאדן, באתר ynet, 3 במאי 2011
- מאחורי הקלעים של החיסול, באתר הארץ, 6 במאי 2011
- סופו של בן לאדן בראי הקריקטורה, אתר ממרי, 4 במאי 2011
- נטשה מוזגוביה, חיסול אוסמה בן לאדן - הסוד שארה"ב לא הצליחה לשמור, באתר הארץ, 13 במאי 2011
- ynet, חיסול בן לאדן: הלוחם חיבק את הנשים למנוע נפץ, באתר ynet, 1 באוגוסט 2011
- מאחורי הקלעים של חיסול בן לאדן - החלק הראשון, באתר מאקו, 30 באפריל 2012.
- תחקירן זוכה פוליצר מאשים את אובמה: חיסול בן לאדן - סיפור רצוף שקרים, באתר וואלה, 11 במאי 2015
בין אמת לקונספירציה: מאבק סוער בארה"ב על נרטיב המבצע לחיסול בן לאדן, באתר הארץ, 12 במאי 2015- עמודי השער של עיתונות העולם מדווחים על חיסול אוסאמה בן לאדן, 2 במאי, 3 במאי, 4 במאי, באתר ניוזיאום
- גילית קוזבה, החייל שחיסל את בן לאדן: "יריתי שלושה כדורים בפרצוף של הסאן אוף אה-ביץ' הזה", באתר ynet, 8 בספטמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Obama Calls World 'Safer' After Pakistan Raid". הניו יורק טיימס. 2 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יצחק בן-חורין והסוכנויות, בן-לאדן לא היה חמוש: "חששנו מטרפוד פקיסטני", באתר ynet, 3 במאי 2011
- ^ "Behind the Hunt for Bin Laden". הניו יורק טיימס. 2 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 23-25.
- ^ אנשיל פפר, חיסול אוסמה בן לאדן - פרשנות: שעתם הגדולה של המודיעין וכוחות הקומנדו האמריקאים, באתר הארץ, 3 במאי 2011
- ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 213-225.
- ^ יוני הרש, חוסל עם כדור בראש, באתר ישראל היום, 3 במאי 2011
- ^ ליאת קרנובסקי, אובאמה ל"אריות הים": "גיבורים", 8 במאי 2011, ישראל היום
- ^ PIERRE THOMAS (@PierreTABC) , MARTHA RADDATZ (@martharaddatz) , JAKE TAPPER (@jaketapper) and JESSICA HOPPER (4 במאי 2011). "Navy SEALs Who Captured, Killed Osama Bin Laden Return to United States".
{{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ "President Obama to national security team: it's a go". ABC News. 2 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-2011-05-22. נבדק ב-2011-05-05.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jeff Mason, Alister Bull (2 במאי 2011). "Bin Laden hid behind women in firefight: White House". Reuters. נבדק ב-2 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Flock, Elizabeth (7 בפברואר 2011). "Bin Laden's wife used as human shield – BlogPost". The Washington Post. נבדק ב-3 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Osama Bin Laden's body 'identified by sister's brain', The Telegraph, 2 May 2011
- ^ "Panetta: Bin Laden death photo to be released". msnbc.msn.com. 5 במרץ 2011. נבדק ב-3 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jake Tapper. "Concerned About Potential Backlash, President Obama Won't Release Photo of Bin Laden Corpse". אורכב מ-המקור ב-2015-06-19. נבדק ב-2011-05-05.
- ^ "Osama bin Laden compound in Abbottabad – in pictures". Guardian. UK. נבדק ב-4 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rodriguez, Alex (2 במאי 2011). "Suspicions grow over whether Pakistan aided Osama bin Laden". Los Angeles Times. נבדק ב-2 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Solomon, Jay (3 במאי 2011). "Pakistan's bin Laden Connection Is Probed". The Wall Street Journal. נבדק ב-3 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Did Pakistan Army shelter Osama?". IndianExpress. 2 במאי 2011. נבדק ב-2 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Obama kept Pakistan in dark about Osama attack". News One. אורכב מ-המקור ב-2012-05-23. נבדק ב-2011-05-05.
- ^ "Did Pakistan Army shelter Osama?". IndianExpress.
- ^ "Did Pakistan know of U.S. raid to kill Osama?". Mid Day. 2 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tim Ross, WikiLeaks: Osama bin Laden 'protected' by Pakistani security, The Telegraph, 2 May 2011
- ^ Calabresi, Massimo (3 במאי 2011). "CIA Chief Breaks Silence: Pakistan Would Have Jeopardized bin Laden Raid, 'Impressive' Intel Captured". TIME. נבדק ב-3 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Clinton: Pakistan helped lead US to bin Laden". Forbes. Washington, DC. Associated Press. 2 במאי 2011. נבדק ב-2 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Walsh, Nick Paton; Peter Bergen (2 במאי 2011). "Official: Pakistan had but didn't probe data that helped make raid". Islamabad, Pakistan: CNN. נבדק ב-2 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The Search For Bin Laden - 60 Minutes - CBS News
- ^ "Pentagon releases satellite images of Osama's compound". Associated Press. 3 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Toosi, Nahal (2001-09-11). "The Canadian Press: Pakistan's president dismisses suspicions that his country was sheltering bin Laden". Google.com. נבדק ב-2011-05-03.
- ^ Your name:. "Zardari defends Pakistan over bin Laden intel". Emirates 24/7. נבדק ב-2011-05-03.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
| ברק אובמה | ||
|---|---|---|
| משפחה | ברק אובמה האב (אב) • אן דנהאם (אם) • מישל אובמה (רעיה) • מלאייה אובמה (בת) • נטאשה "סשה" אובמה (בת) • בו (כלב) | 
|
| ספרים | חלומות מאבי (1995) • תעוזת התקווה (2006) • ארץ מובטחת (2020) | |
| הנצחה | המרכז הנשיאותי על שם ברק אובמה • הר אובמה • אפטוסטיכוס ברקאובמהי • ברק אובמה פלאזה | |
| נשיא ארצות הברית ה-44 | ||
| מערכות בחירות | הבחירות לנשיאות 2008 • הבחירות לנשיאות 2012 | |
| אירועים מרכזיים בכהונתו | מלחמת אפגניסטן (2001-2014) • מלחמת עיראק (2003–2011) • אובמה-קר (2010) • פרשת קייבלגייט (2010) • גל סופות הטורנדו בארצות הברית (2011) • מבצע חנית נפטון (2011) • הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק (2012) • הפיגוע במרתון בוסטון (2013) • מתקפת ההאקרים על סרטי סוני (2014) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015) | |
| קבינט | ג'ו ביידן (סגן הנשיא) • הילרי קלינטון (מזכירת המדינה) • ג'ון קרי (מזכיר המדינה) • רוברט גייטס (מזכיר ההגנה) • ליאון פאנטה (מזכיר ההגנה) • צ'אק הייגל (מזכיר ההגנה) • אשטון קרטר (מזכיר ההגנה) | |
| שונות | השבעתו הראשונה לנשיאות (2009) • נאומו באוניברסיטת קהיר • כרזת ה"תקווה" (2008) | |