מבוע – בית מדרש ישראלי
מבוע – בית מדרש ישראלי (עד 2023 נקרא בית פרת – מדרשה ישראלית, עד 2019 נקרא עין פרת – המדרשה באלון) הוא רשת של בתי מדרש קהילתיים בישראל[1].
המדרשה מציעה מספר תוכניות קבועות המתקיימות לאורך השנה ועוסקות בעיקרן בלימוד יהדות ובתרבות ישראלית, לצד תחומי דעת שונים ומגוונים. לצדן, קהילת המדרשה פועלת בכמה מוקדים בארץ כבית ללימוד, התכנסות, תפילה, חינוך ועשייה חברתית.
למבוע ישנם בתי קבע בשלושה מוקדים: ירושלים, תל אביב ואלון, ומוקדי פעילות מרכזיים בבאר שבע ובחיפה. את המדרשה מובילים הרב דני סגל, ראש המדרשה, ענת סילברסטון המנכ"לית, וקרן אפלבאום-ריף סמנכ"לית הפיתוח.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרשה החלה את דרכה בשנת 2003 כשלוחה של המכינה הקדם-צבאית עין פרת, וכתוכנית המשך לבוגרי מכינות קדם-צבאיות ושנות-שירות, שביקשו להאריך את לימודיהם בחצי שנה נוספת. התוכנית התקיימה בקמפוס נפרד ביישוב אלון שהיה סמוך למקום המכינה בכפר אדומים. בין מקימי המדרשה היה מיכה גודמן.
לימים הפכה התוכנית הנפרדת למוסד העומד בפני עצמו וקיבלה את השם 'עין פרת – המדרשה באלון'. בשנת 2006 החלה המדרשה לקיים תוכניות עצמאיות בקמפוס המדרשה באלון, שיועדו בעיקרן לבוגרי צבא, מכל הקשת הדתית. שתי תוכניות הליבה הקבועות של המדרשה, שמתקיימות בקביעות מאז, הן 'תוכנית אלול' – תוכנית בית-מדרשית בת 40 ימים המתקיימת בכל קיץ מתחילת חודש אלול ועד ליום כיפור, ו'תוכנית מבוע' – תוכנית בית-מדרשית בת כארבעה חודשים. בתוכניות אלה משתתפים כ-300 צעירות וצעירים מדי שנה. נכון לשנת 2024, בוגרי תוכניות המדרשה מראשיתה מונים כ-4,000 בוגרות ובוגרים.
עם השנים הלכה וגדלה המדרשה מעבר לתוכניות הליבה והתעצבה כקהילה הפונה לכלל החברה הישראלית ומבוססת על לימוד, תפילה ואקטיביזם חברתי.
בשנת 2019 המדרשה שינתה את שמה ל'בית פרת – מדרשה ישראלית' והשיקה סמליל חדש, ומאז שנת 2023 שם המדרשה הוא 'מבוע – בית מדרש ישראלי'[2].
בית המדרש חבר בפנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית ושותף ב'רשות הרבים - הפורום הירושלמי לארגוני התחדשות יהודית'.
פעילות המדרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניות ליבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרשה מתקיימות שתי תוכניות ליבה:
תוכנית מבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית מבוע: תוכנית בת ארבעה חודשים המיועדת בעיקרה לצעירים אחרי צבא או שירות לאומי ומתקיימת בקמפוס שבאלון. התוכנית כוללת לימוד אישי וקבוצתי של מה שהיא מגדירה כיצירות הגדולות שמרכיבות את הזהות היהודית והישראלית, ומטרתה, לפי מארגניה, ליצור מה שהיא תופסת כשיח ישראלי פתוח, מכבד, מגוון, רלוונטי ועמוק.
הלימודים בתוכנית כוללים שיעורים, סדנאות, לימוד אישי או לימוד בחברותא, בנושאים שונים ובהם תנ"ך, גמרא, פילוסופיה מערבית, מחשבת ישראל, ספרות עברית, יצירות מופת בספרות העולם, ציונות וחסידות. על פי מארגניה, התוכנית שמה דגש על עצמאות בלימוד ועל עיסוק בזהות ובאקטיביזם חברתי ברוח הרעיונות והערכים הנלמדים בבית-המדרש.
תוכנית אלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית אלול מתקיימת מראש חודש אלול ועד ליום הכיפורים. התוכנית, שהחלה לפעול בשנת 2007, גדלה עם השנים ולוקחים בה חלק כ-250 צעירות וצעירים מדי שנה, המחולקים בין כמה קמפוסים שונים: אלון, יער ירושלים וקיבוץ נתיב הל"ה. בעבר תוכניות אלול התקיימו גם בקמפוסים שונים ששכנו, בין היתר, בחוקוק, חנתון, עין צורים, נס הרים ושדה בוקר.
קהילת הבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילת המדרשה מונה אלפי אנשים. הקהילה מורכבת בעיקרה מבוגרי התוכניות אך פעילותה פתוחה לכל החברה הישראלית. מוקדי הפעילות המרכזיים נמצאים בירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה.
בירושלים ובתל אביב יש למדרשה מרכזים פיזיים המכונים מבוע הירושלמי ומבוע התל אביבי, המתפקדים לאורך השנה כבתי-מדרש קהילתיים שמתקיימים בהם שיעורים, אירועי תרבות, התכנסויות חברתיות ותפילות ערב שבת. פעילות קהילת הבוגרים מתקיימת כשילוב בין צוות המדרשה לבין מתנדבים ופעילים.
אירועי שיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד האירועים השוטפים המתקיימים כל העת בקהילת המדרשה, ישנם כמה אירועי שיא גדולים לאורך לוח השנה היהודי:
- יום כיפור – המדרשה מקיימת בירושלים ובתל אביב תפילות ולימוד לאורך יום כיפור, שמשתתפים בהם אלפי אנשים בשנה. במקביל לתפילה השואפת להביא לידי ביטוי ניגונים מסורתיים לצד ניגונים מתחדשים ונוסחי עדות מגוונים[3], מתקיימים לאורך החג שיעורים המועברים על ידי בוגרי המדרשה[4].
- פורים – בפורים מתקיימת חגיגה קהילתית הכוללת קריאת מגילה, התוועדות ובה לימוד וניגונים ומסיבת ריקודים.
- יום העצמאות – מאז שנת 2014 המדרשה מקיימת בירושלים אירוע פתוח לקהל ביום העצמאות. האירוע מתחיל לקראת צאת יום הזיכרון במעגלי שיח, לימוד ושירה, במרכזו טקס מעבר המבדיל בין יום הזיכרון ליום העצמאות, שלאחריו תפילת הלל חגיגית ואחריה מסיבת ריקודים ישראלית. ביום העצמאות עצמו המדרשה מובילה אירועים של תפילה, לימוד וקריאת מגילת העצמאות בטעמי המקרא.
עשייה חברתית ויוזמות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית המדרש לחינוך יהודי – תוכנית שנתית בשיתוף עם מכון 'כרם' לחינוך הומניסטי, שהחלה בשנת 2020 ומיועדת לאנשי חינוך שרוצים להעמיק בסוגיות של זהות יהודית במרחב החינוכי.
הכשרות וסמינרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המדרשה מקיימת, לצד התוכניות הקבועות גם הכשרות וסמינרים בנושאים שונים לציבור הרחב.
- 'נישאים ברוח' – סדנאות זוגיות בהנחיית הרב דני סגל, העוסקות בתקשורת זוגית, אינטימיות, דיבור והקשבה.
- סמינרים ופעילויות לחיילים – המדרשה מקיימת סדנאות וסמינרים מגוונים לחיילי צה"ל: הכשרות פיתוח מפקדים בהובלת המדרשה הצה״לית, ייעוץ בנוגע לימי עיון עבור סגלי חינוך והכשרות בנושאי יחסי צבא וחברה, מורשת, מסורת וערכים.
יוזמות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרן מימוש – קרן קהילתית של בוגרי המדרשה התומכת, במודל של 'קרן הון-סיכון' (ללא מטרות רווח) ביוזמות חברתיות שונות של בוגרי המדרשה.
- עשרת ימי תודה[5] – יוזמה שמבקשת ליצור מסורת חדשה של הודיה בחברה הישראלית, בימים שבין יום השואה ויום העצמאות, בהשראת 'עשרת ימי תשובה' שבין ראש השנה ליום כיפור[6]. מטרתם של עשרת ימי תודה היא להציע את מונח התודה על היבטיו השונים כמענה תוכני ורעיוני לזמנים הטעונים מבחינה לאומית – הימים שבין יום השואה ליום העצמאות. במסגרת עשרה ימים אלו מתקיימים מפגשי לימוד ושיח במוקדים השונים של המדרשה, ברחובות ובערים השונות.
- מהפכת הקשב[7] – תנועה חברתית שצמחה בקהילת המדרשה ומבקשת ליצור מערכת יחסים בריאה בין בני האדם לטכנולוגיה הדיגיטלית, לעורר מודעות לנזקים הפוליטיים והנפשיים של תעשיית תשומת הלב, ולפתח את הפתרונות המתאימים כדי להתמודד איתם.
- תוכן דיגיטלי – באתר האינטרנט של המדרשה ניתן למצוא מאמרים, מערכי שיעור ותכני לימוד, הקלטות של שיעורים והרצאות והקלטות של ניגונים לחגים ממסורות ומעדות שונות. כמו כן, בשנת 2023 הושק הסכת של המדרשה בהנחיית סיגל שטיינברג, בשם 'מראה מקום'[8].
פעילות המדרשה במלחמת חרבות ברזל'
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל הקימה את בית הספר ׳כל ישראל׳, בית ספר יסודי קהילתי למשפחות המפונות משלומי שבצפון, בהובלת סמנכ"לית הפיתוח של המדרשה קרן אפלבאום-ריף[9].
המדרשה אירחה מפונים בקמפוס באלון במהלך חודש אוקטובר והקימה מיזמים שונים לאור המצב: שיעורים מוקלטים לחיילים ('מנות קרב'), מפגשי לימוד קצרים בזום ('ברכות השחר'), 'בית מדרש שטח' לחיילים[10], ומיזם 'ספרייה ניידת' לחלוקת ספרי יד שנייה לחיילים בחזית, לפצועים ולמרכזי מפונים מהדרום ומהצפון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרחחי המעיין – להקת בוגרי 'מבוע' – בית מדרש ישראלי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מבוע – בית מדרש ישראלי- אנשיל פפר, מדרשת עין פרת - המקום בו באים ללמוד אחרי שירות צבאי מפרך, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "[...] מבקשת להיות ביתם ובית מדרשם של בנות ובני הזרם המרכזי המתחדש, ומבקשת לחזק, לכוון ולהעצים את התנועה הזו של החברה הישראלית. בית המדרש מקדם העמקה, חזון, מנהיגות ואידאולוגיה, אך בעיקר שואף להיות קהילה ובית עבור אותם ישראלים חדשים-מתחדשים". בדף על המדרשה
- ^
הולכות בחצות - ראיון בגל"צ עם אביגיל דגן-חדד, אחת מהמרצות הקבועות של המדרשה, על השם החדש, סרטון בערוץ "מבוע - בית מדרש ישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 08:33)
- ^ הרב בני לאו והפייטנית יהלה לחמיש על יום כיפור בבית פרת, סרטון בערוץ "מבוע - בית מדרש ישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 20:09)
- ^ שירה ברששת בראיון בגל"צ על יום הכיפורים במדרשה, סרטון בערוץ "מבוע - בית מדרש ישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 08:10)
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של עשרת ימי תודה
- ^ מיכה גודמן בראיון על עשרת ימי תודה בערוץ ILTV, סרטון בערוץ "עשרת ימי תודה - מסורת ישראלית חדשה", באתר יוטיוב (אורך: 04:30)
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של מהפכת הקשב
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של הפודקאסט מראה מקום
- ^ נכון למרץ 2024 בית הספר עדיין פעיל.
- ^ כאן מורשת - הרב דני סגל בראיון על תקווה ועל בית מדרש שטח📻, סרטון בערוץ "מבוע - בית מדרש ישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 08:23)
