מאשה סקיבין
 | |
| לידה | 1887 |
|---|---|
| פטירה | 12 במאי 1961 (בגיל 74 בערך) |
מאשה סקיבין (1887 – 12 במאי 1961) הייתה פעילה חברתית ישראלית, ממקימות ויצו ואשת העלייה השנייה.
התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל
עומדות מימין לשמאל: חסיה פינסוד סוקניק, שרה עזריהו, ד"ר רוזה וולט-שטראוס, ד"ר חנה ברכיהו, צפורה קלויזנר, עדה גלר יושבות: עדה טברסקי, פניה מטמון-כהן, רחל גולומב, נחמה פוחצ'בסקי, מאשה סקיביןביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה באוקראינה לרחל ורפאל אורלוב. המשפחה הייתה משפחת סוחרים זעירים ולמאשה היו עוד 8 אחים ואחיות שכולם עלו בהדרגה לארץ ישראל במהלך שנות העלייה השנייה. בין אחיה המחנך צבי נשרי והפסלת חנה אורלוף. אחיה מאיר דב אורלוב היה מוותיקי המושבה פתח תקווה ועמד בראש אגודת בעלי מלאכה בפתח תקווה. רפאל איתן היה אחיינה (בן אחותה מרים איתן), ואחיין נוסף (בן אחיה מאיר דב) הוא זאב אורלוב, מחללי מאורעות תרפ"א בפתח תקווה.
אורלוב עלתה לארץ ישראל מאוקראינה ב־1905, והתיישבה בפתח תקווה.[1]
לאחר נישואיה, עם הקמת ישוב קבע בכפר-סבא התיישבה עם בעלה, דב סקיבין, במושבה החדשה, הם היו בין נוטעי הכרמים הראשונים בכפר סבא ובנו שם בית.[1]
במהלך הגירוש מיפו ותל אביב ב-1917 הגיעו מגורשים רבים לכפר סבא. הם הקימו סוכות מענפי אקליפטוס בחורשה. עד אז גרו בכפר סבא 51 איש ועד מהרה היא הפכה למעברה, אשר תושביה נחלצו לעזרתם של המגורשים. סקיבין הייתה מהפעילות ביותר בעזרה לחולים, חילקה אוכל וטיפלה בילדים.[2][3][4][5]עם התקדמות המלחמה גורשו מכפר סבא ועברו לחדרה. עם תום מלחמת העולם הראשונה עברה עם משפחתה לפתח תקווה מכיוון שהמטעים והבתים בכפר סבא נחרבו,[4] אך בהמשך, ב-1933, חזרו לכפר סבא והיו פעילים בהקמתה מחדש. גם כאשר כפר סבא נחרבה שוב, נשארו במקום וסייעו בשיקומה.
סקיבין הייתה חברה ב"התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל" ארגון שהוקם ב-1919. בנוסף הייתה מראשונות ויצו, ארגון שהוקם ב-1920. הייתה ממובילות המאבק לזכות בחירה לנשים בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20 בפתח תקווה.[6][7][8]
ב-1936 הקימה את "ארגון העבודה הסוציאלית בכפר סבא" ועמדה בראשות הוועדה.[9]
הייתה האשה הראשונה שהעמידה עצמה לבחירה בכפר סבא, הייתה חברת מועצת העיר.[6][10]
%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99_btm12497.jpeg)
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1907 נישאה לדב סקיבין. לזוג היו חמישה ילדים: יהודית גנדלמן (1909–1985),[11] אביבה זורר (1911–1980), נחמה אופק (1914–1996),[12] עדה טנאי, שמשון סקיבין (1921–1980).
את ספרו "זכרונות איש כפר סבא" הקדיש דב סקיבין לרעייתו מאשה.
נפטרה ב־12 במאי 1961, נקברה בבית העלמין הישן בכפר סבא.
נכדהּ, בנהּ של בתהּ יהודית הוא השחקן דובי גל.
עץ משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| רחל אורלוף | רפאל אורלוף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מרים איתן | צבי נשרי | מאשה סקיבין | דב סקיבין | חנה אורלוף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל איתן | רפאל איתן | רינה הברון | מרים גבע | יהודית גנדלמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אביב הברון | דודו גבע | דובי גל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אהרון גבע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמה ועל שם בעלה יש רחוב "מאשה ודב סקיבין" בכפר סבא.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מאשה סקיבין | דבר | 14 מאי 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דפנה מאור, איך אבדו ונמצאו אדמות כפר סבא, קו למושב, 2016, עמ' 18
- ^ מגילת כפר סבא - מוזיאון כפר סבא
- ^ 1 2 avital, סקיבין דב ומאשה, באתר אנשי העלייה הראשונה, 2023-11-29
- ^ מחיי המושבות | הארץ | 9 ינואר 1919 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, מאבקן של נשות המושבה פתח תקוה לזכות בחירה, באתר הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, 2021-03-09
- ^ פתח־תקוה | הארץ | 7 אוגוסט 1928 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ פתח־תקוה | הארץ | 3 דצמבר 1928 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ארגון העבודה הסוציאלית בכפר סבא | הארץ | 2 ינואר 1936 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מודעת אבל | הבקר | 19 מרץ 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יהודית גנדלמן סקיבין ז"ל, באתר נתניה
- ^ נחמה אופק (סקיבין), באתר מוזיאון ישראל