חנה ברכיהו

חנה ברכיהו
	אין תמונה חופשית
לידה	1887; לטביה
פטירה	10 בנובמבר 1969 (בגיל 82 בערך); ירושלים, ישראל
תפקידים	רופאה

חנה ברכיהו (1887 – 1969) הייתה רופאה ישראלית, פעילת ציבור, סופרג'יסטית, פמיניסטית, נמנתה עם מייסדות "התאחדות נשים עבריות לשווי זכויות בארץ ישראל".

ביוגרפיה

נולדה ב-1887 בלטביה להוריה הלנה ויהושע העשיל חוזה. היא נינתו של יחיאל מיכל זבלודובסקי.^[1]

ב-1906 החלה ללמוד רפואה באדינבורו, וב-1912 סיימה את לימודיה ונישאה.^[2]

ב-1912 עלתה לארץ ישראל והתגוררה עם בעלה, ד"ר מרדכי ברכיהו, ביפו והוא החל לעבוד כרופא של בית הספר גימנסיה הרצליה. באותם ימים הוקמה "האגודה המדיצינית העברית בארץ ישראל", לימים ההסתדרות הרפואית, בה ניהלה ברכיהו את הספרייה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 גויס בעלה לצבא העות'מאני. בעקבות הרעב, המגפות והמחלות ששררו אז בארץ, נוצר מחסור ברופאים. רוב הרופאים הגברים גורשו או גויסו לצבא הטורקי כרופאים צבאיים. בתקופה זו החלו הרופאות לשמש בתפקידים שהיו עד אז שמורים לגברים בלבד. ברכיהו החליפה את בעלה כרופאה של בית הספר גימנסיה הרצליה.^[2]^[3]

ב-1917, עם צו הגירוש לכל יהודי תל אביב-יפו, ארבע הרופאות נדדו עם המגורשים.^[2]^[4] ברכיהו עברה בשנה זו ללבנון, שם ניהלה במשך שנתיים בית חולים בדהיישה.^[2]

בשנת 1919 חזרה לארץ ישראל ועברה לגור בירושלים, בשכונת בית הכרם, שם החלה לעבוד כרופאה של תיכון בית הכרם.

פעילותה הציבורית בתחום שוויון זכויות לנשים

ב-1919 הייתה בין המייסדות של "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל", שנודעה בעיקר בזכות המאבק הסופרג'יסטי שניהלה. ברכיהו הייתה אחראית על הקשרים הבינלאומיים של ההתאחדות עם תנועות נשים ותנועות פמיניסטיות בעולם.^[5] בישיבה שהתקיימה ב-1932 נמנתה ברכיהו עם חברות המרכז של ההתאחדות.^[6]

ב-1938 נבחרה לוועד הקהילה בירושלים מטעם התאחדות הנשים לשווי זכויות.^[7]^[8]

ב-1946 ייצגה את ישראל בקונגרס הבינלאומי ה-14 לשיווי זכויות של נשים שנערך בשווייץ.^[9]

ב-1947 ייצגה את ההתאחדות בוועידה בהודו, בה השתתפו נציגים ונציגות מארצות שונות באסיה. היא פרסמה את חוויותיה במדור הנשים של עיתון הארץ שם סקרה את מעמד האישה בהודו.^[10]^[11]^[12]^[13]

ב-1949 ייצגה את ישראל בקונגרס הבינלאומי ה-15 לשווי זכויות של נשים שנערך באמסטרדם, הולנד. הארגון שיזם את הכנס היה "ארגון ברית הנשים הבין-לאומית למען זכות בחירה וזכויות אזרחיות שוות". במסגרת הוועדה נלחמה, יחד עם שתי נציגות נוספות של ישראל, חמדה נופך מוזס ועדי גורדון, בהצעה המצרית שעמדה על כך שהארגון ידרוש מהאו"ם השבת כל הפליטים הפלשתינאים לארץ ישראל. ההצעה ירדה מהפרק בעקבות התנגדות ישראל ובתמיכת ארצות הברית.^[14]

ב-1953 הייתה מעורבת בהקמת ה"ועדה להקמת ארגוני נשים בארץ ישראל" תחת שר החוץ משה שרת.^[15]

ב-1961 ייצגה את ישראל בוועידה ה-19 של ההתאחדות הבינלאומית של נשים שנערכה בדבלין, אירלנד.^[16]

חיים אישיים

ברכיהו הייתה נשואה לרופא מרדכי ברכיהו עד למותו ב-1959 ואם לשתי בנות.

היא נפטרה ב-10 בנובמבר 1969 ונטמנה בירושלים לצד בעלה.

לקריאה נוספת

שרון גבע, הרופאה הפמיניסטית שלימדה את שר החוץ לדבר אנגלית, 21 בינואר 2020
מרגלית שילה, 'עמנו הצדק ועמו ננצח': מאבקן של נשים בארץ־ישראל לזכות הבחירה, יד יצחק בן־צבי ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ג.
צפורה שחורי־רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל, 1900‐,1918 באר־שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד, 202 עמ'
שרה עזריהו, התאחדות נשים עבריות לשווי זכויות בא"י: פרקים לתולדות תנועת האשה בארץ 1900–1947, פמיניזם הקרן לעזרת האשה, 1977

קישורים חיצוניים

חנה ברכיהו באתר Bilion Graves

הערות שוליים

^ ⁨מעזבונו של יחיאל מיכל זאבלודובסקי | ⁨הארץ⁩ | 16 אוקטובר 1936 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ¹ ² ³ ⁴ צפורה שחורי־רובין, אֵם־טיפוס לרופאה ציונית בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, "עיונים בתקומת ישראל" סדרת נושא: מגדר בישראל, עמ' 251
^ ביפו ובתל אביב נשארו ארבע רופאות שהגישו טיפול רפואי לאוכלוסייה המקומית עד הגירוש: בנוסף לד"ר ברכיהו היו גם: ד"ר אלכסנדרה בלקינד, ד"ר בת שבע יוניס גוטמן וד"ר איטה גליבטר־חיסין.
^ Cathedra for the history of Eretz Israel and its yishuv, Yad Yitsḥak Ben-Tsevi, 1994. (בiw)
^ ⁨ועדה לחקמת מועצת ארגוני נשים כישראל ⁩ | ⁨שערים⁩ | 27 מרץ 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ Eyal Katvan, Margalit Shilo, Ruth Halperin-Kaddari, חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה: נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010, מסת"ב 978-965-226-392-6. (בiw)
^ ⁨נקבע ההרכב החדש ⁩ | ⁨הארץ⁩ | 10 פברואר 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨מי נבחר לוועד הקהלה בירושלים | ⁨הצפה⁩ | 7 מרץ 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨הכלל והפרט ן ⁩ | ⁨הארץ⁩ | 21 יולי 1946 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨משלחת הישוב לוועידה הפאנאסיאתית בדלהי ⁩ | ⁨הצפה⁩ | 11 מרץ 1947 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨דוח היום ⁩ | ⁨הבקר⁩ | 13 מאי 1947 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨האשה מה היא אומרת - פגישה עם אורחות מהודו | דבר⁩ | עמוד 3 | 1 פברואר 1950 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ הדיפלומטיה הציונית באסיה מהצהרת בלפור עד הקמת המדינה - חלק ב׳, באתר העמותה למורשת משה שרת
^ ⁨הקונגרס הט"ו הבינלאומי של נשים ⁩ | ⁨הארץ⁩ | 16 אוגוסט 1949 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨ועדה להקמת מועצת ארגוני נשים בישראל ⁩ | ⁨הצפה⁩ | 29 מרץ 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨שוויון בכל מחיר וועידת נשים בינלאומית מתכנסת בדאבלין⁩ | ⁨הארץ⁩ | 26 יוני 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[1] ⁨מעזבונו של יחיאל מיכל זאבלודובסקי | ⁨הארץ⁩ | 16 אוקטובר 1936 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ צפורה שחורי־רובין, אֵם־טיפוס לרופאה ציונית בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, "עיונים בתקומת ישראל" סדרת נושא: מגדר בישראל, עמ' 251

[3] ביפו ובתל אביב נשארו ארבע רופאות שהגישו טיפול רפואי לאוכלוסייה המקומית עד הגירוש: בנוסף לד"ר ברכיהו היו גם: ד"ר אלכסנדרה בלקינד, ד"ר בת שבע יוניס גוטמן וד"ר איטה גליבטר־חיסין.

[4] Cathedra for the history of Eretz Israel and its yishuv, Yad Yitsḥak Ben-Tsevi, 1994. (בiw)

[5] ⁨ועדה לחקמת מועצת ארגוני נשים כישראל ⁩ | ⁨שערים⁩ | 27 מרץ 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[6] Eyal Katvan, Margalit Shilo, Ruth Halperin-Kaddari, חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה: נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010, מסת"ב 978-965-226-392-6. (בiw)

[7] ⁨נקבע ההרכב החדש ⁩ | ⁨הארץ⁩ | 10 פברואר 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[8] ⁨מי נבחר לוועד הקהלה בירושלים | ⁨הצפה⁩ | 7 מרץ 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[9] ⁨הכלל והפרט ן ⁩ | ⁨הארץ⁩ | 21 יולי 1946 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[10] ⁨משלחת הישוב לוועידה הפאנאסיאתית בדלהי ⁩ | ⁨הצפה⁩ | 11 מרץ 1947 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[11] ⁨דוח היום ⁩ | ⁨הבקר⁩ | 13 מאי 1947 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[12] ⁨האשה מה היא אומרת - פגישה עם אורחות מהודו | דבר⁩ | עמוד 3 | 1 פברואר 1950 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[13] הדיפלומטיה הציונית באסיה מהצהרת בלפור עד הקמת המדינה - חלק ב׳, באתר העמותה למורשת משה שרת

[14] ⁨הקונגרס הט"ו הבינלאומי של נשים ⁩ | ⁨הארץ⁩ | 16 אוגוסט 1949 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[15] ⁨ועדה להקמת מועצת ארגוני נשים בישראל ⁩ | ⁨הצפה⁩ | 29 מרץ 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[16] ⁨שוויון בכל מחיר וועידת נשים בינלאומית מתכנסת בדאבלין⁩ | ⁨הארץ⁩ | 26 יוני 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]