מארק יודול
 | |||||
| לידה |
18 ביולי 1950 (בן 74) טוסון, אריזונה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מארק אמרי יודול | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | ויליאמס קולג' | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, איש חינוך | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
  | ||||
  | |||||
מארק אמרי יודול (באנגלית: Mark Emery Udall; נולד ב-18 ביולי 1950) הוא פוליטיקאי אמריקאי לשעבר, חבר המפלגה הדמוקרטית. יודול ייצג את מדינת קולורדו בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית — תחילה בבית הנבחרים (2009-1999) ולאחר מכן בסנאט (2015-2009). כמו כן, טרם היבחרו לקונגרס, היה חבר בבית הנבחרים המדינתי של קולורדו. בבחירות 2014 הפסיד את מושבו בסנאט ליריבו קורי גרדנר. לאורך הקריירה שלו הגה חקיקות לתמיכה באנרגיה מתחדשת, הרחבת הפארקים הלאומיים של ארצות הברית והגנה על משאבי הטבע.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יודול נולד בטוסון שבאריזונה, בנם של פטרישה ומו יודול, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1961–1991, ומתמודד למועמדות הדמוקרטית לנשיאות בבחירות 1976. בשנת 1968 השלים יודול את לימודיו התיכוניים בתיכון קניון דל אורו, שם נבחר לנשיא מועצת התלמידים. ב-1972 סיים בויליאמס קולג' לימודי תואר ראשון בהיסטוריה של ארצות הברית. כעבור שנתיים עבד במטה הבחירות הנשיאותי של אביו, כאשר זה התמודד למועמדות הדמוקרטית מול מושל ג'ורג'יה ג'ימי קרטר. בתום לימודיו הגבוהים החל לעבוד במלכ"ר "Outward Bound" כמדריך בקורסים. בהמשך התקדם לתפקיד המנהל הכללי של הארגון ולאחר עשרים שנה בשורות הארגון פרש ממנו.
בשנת 1996, בעידודה של חברת בית המחוקקים של קולורדו פגי לאם, התמודד יודול לבית הנבחרים של מדינת קולורדו מטעם מחוז הבחירה ה-13. לאחר שניהל מסע בחירות שמרכזו היה הצבת כרזות תעמולה על מדשאות ביתיות. בבחירות הכלליות הוא אכן גבר על מועמד המפלגה הרפובליקנית דרו בולין ונבחר לבית הנבחרים. בבחירות שלאחר מכן החליט להתמודד הפעם לבית הנבחרים האמריקאי. ב-1998 מסע הבחירות שלו לבית הנבחרים של ארצות הברית נשא פירות, שכן נבחר לראשונה לקונגרס האמריקאי ברוב של 49% מקולות הבוחרים כשהוא גובר על יריבו הרפובליקני בוב גרינלי, ראש העיר בולדר. לאחר חמש תקופות כהונה בבית הנבחרים הוא הוחלף בג'ארד פוליס, לימים מושל מדינת קולורדו. ב-2004 הכריז יודול על מועמדותו לאחד משני מושביה של קולורדו בסנאט של ארצות הברית, שהתפנה עם פרישתו של בן נייטהורס קמפבל. עם זאת, כעבור יממה הכריז התובע הכללי של קולורדו קן סלזאר גם הוא כי בכוונתו להתמודד לסנאט של ארצות הברית, מה שהוביל לנסיגתו של יודול והבעת תמיכה מצדו בסלזאר.
ב-15 בינואר 2007 הודיע הסנאטור ויין אלארד כי בכוונתו לפרוש בתום כהונתו מהחיים הפוליטיים[1]. עקב כך, באפריל 2007 השיק יודול את מסע הבחירות שלו לסנאט[2]. חיש מהר נעשה מועמד מפלגתו לאחר שהתמודד בבחירות המקדימות ללא התנגדות. בבחירות הכלליות ניצב יודול מול חבר בית הנבחרים לשעבר בוב שפר. עד 28 באוגוסט 2008 הוצאו למעלה מ-10 מיליון דולר אמריקני עבור כרזות תעמולה מכפישות נגד יודול בידי המפלגה הרפובליקנית בנוסף על ועדות פעולה פוליטיות, סכום גבוה יותר מכל מסע בחירות לסנאט שהתקיים באותה שנה[3]. בחירות אלה היו תחרותיות להפליא, והדמוקרטים רצו להרחיב ככל האפשר את הרוב שלהם בסנאט בגלל הבחירות לנשיאות שהתקיימו באותה השנה. יודול שמר על יתרון קבוע בסקרים, אך אף אחד מהמועמדים גרף למעלה מ-50% מהקולות בסקרי דעת קהל. ב-4 בנובמבר נבחר יודול לסנאט עם 52% מהקולות.
הוא היה חבר בוועדת הכוחות המזוינים, בוועדת האנרגיה ומשאבי הטבע ובוועדת המודיעין. עמדותיו של יודול בסנאט התבטאו בדפוס הצבעה ליברלי: הוא תמך באיסור פדרלי על נשקי תקיפה בעקבות הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק, קרא לשימוש באנרגיה מתחדשת ולהרחבת הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הוא גם תמך בחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה[4]. חרף היותו סנאטור של המדינה הראשונה שמיסדה לגליזציה של סמים קלים לצורכי פנאי, יודול לא נקט בעמדה רשמית לגבי תיקון 64 לחוקת קולורדו במהלך מסע התעמולה שלו[5].
במהלך בחירות 2014 בארצות הברית התמודד לתקופת כהונה שנייה בסנאט מול יריבו הרפובליקני קורי גרדנר. על אף שבמהלך רוב מערכת הבחירות היה יודול המועמד המוביל לסנאט, לקראת ספטמבר 2014 החל גרנדר להוביל באופן יציב בסקרי דעת הקהל[6]. מסע הבחירות חג סביב נושא זכויות האישה וזכויות רבייה, נושא שלא היטיב עם יודול. היו מי שייחסו את פיגורו של יודול בסקרים לעיסוקו הרב של יודול בסוגיה, למשל העיתונאית אלכס וגנר מ-MSNBC[7]. יודול הצטייר כמי שלפרקים מעוות את המציאות לטובתו הפוליטית, וגם חיזוקים מצד נשים דמוקרטיות כגון הילרי קלינטון, ג'יל ביידן ואליזבת וורן לא סייעו למסע הבחירות המקרטע שלו. בנובמבר הפסיד את מושבו בסנאט לגרדנר[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארק יודול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מארק יודול, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ AP, GOP Senator Won't Seek 3rd Term In 2008, באתר CBS News, 15 בינואר 2007 (באנגלית)
- ^ גרגורי ודאלה, Race to Succeed Senate-Bidding Colorado Rep. Udall Already Getting Crowded, באתר הניו יורק טיימס, 2 במאי 2007 (באנגלית)
- ^ מייקל ריילי, Attack ads fail to shift Udall’s lead, באתר דנוור פוסט, 23 בספטמבר 2008 (באנגלית)
- ^ לין בארטלס, GOP challengers for Sen. Mark Udall’s seat face big challenges, באתר דנוור פוסט, 12 ביולי 2013 (באנגלית)
- ^ ולארי ריצ'רדסון, Colorado marijuana VIPs raise green stuff for Sen. Mark Udall, באתר וושינגטון טיימס, 25 בספטמבר 2014 (באנגלית)
- ^ ניה-מקילה הנדרסון, Another poll shows Cory Gardner ahead in Colorado. Is the seat slipping away from Democrats?, באתר וושינגטון פוסט, 22 באוקטובר 2014 (באנגלית)
- ^ איאן שוורץ, MSNBC's Wagner: Udall's "Singular Focus" on Women's Issues Has Been The Problem For His Campaign, באתר RealClearPolitics, 31 באוקטובר 2014 (באנגלית)
- ^ פול לואיס, Colorado Republican Cory Gardner ousts Mark Udall in decisive Senate win, באתר הגרדיאן, 5 בנובמבר 2014 (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|