מאקו (עיר)
| |||
 | |||
| מבט אווירי על מאקו | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
| מחוז |
 צ'ונגראד-צ'נאד | ||
| נפה | נפת מאקו | ||
| ראש העיר | פטר בוּזאש | ||
| שטח | 229.23 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 21,759 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 46°13′01″N 20°28′59″E / 46.217°N 20.483°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.mako.hu | |||
מאקו (בהונגרית: Makó, ברומנית: Macău, ביידיש: מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה. את העיר חוצה הדרך האירופאית E68, היוצאת מסגד ומגיעה לברשוב.
מאקו שוכנת על גדת נהר המורש, במחוז צ'ונגראד-צ'נאד ואוכלוסייתה הונגרית ברובה. בעיר יש כמות קטנה של תושבים שאינם הונגרים, 0,8% צוענים, 0,3% גרמנים, 0,3% רומנים, 0,2% סלובקים ו-0,1% סרבים.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים החלו להתיישב במאקו במאה ה-18, וב-1740 הוקצה למגוריהם רובע מיוחד. בשנת 1900 היו במאקו 1,642 יהודים. בימי זוהרה נמנו בקהילה היהודית אלפים, אשר ניהלו בה חיים יהודיים תוססים. אף היו מי שכינוה אז "ירושלים של הונגריה"[1]. הרב הראשון של הקהילה היה הרב יהודה בן אברהם הלוי (שכיהן בשנים 1778–1824), ויורשו היה הרב שלמה זלמן אולמן (שכיהן בשנים 1826–1863). הרב אולמן חיבר את "יריעות שלמה" (וינה, 1854), שמכיל פירושים על חלקים מהיורה דעה. הרב אולמן נטמן בבית החיים במאקאווא.
מבין רבני הקהילה היה רבי אברהם יוסף גרינוואלד בנו של רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט שכיהן במאקאווא עד פטירת אביו בשנת תר"ע ועבר לחוסט כדי למלא את מקום אביו.
רבי משה פארהאנד הגיע למאקאווא לכהן כאב"ד העיר בשנת תרע"ד. הרב פארהאנד הגיע מנייטרא שם כיהן כרב ור"מ. הוא חיבר את הספר "אוהל משה" על התורה ועל חושן משפט. הרב פארהאנד נפטר בבית החולים היהודי בפעסט שבוע לפני גירוש יהודי מאקאווא מהעיר, והוא הובא לאחר מאמצים רבים למאקאווא ונטמן בבית החיים האורתודוקסי בעיר.
יורשו היה נכדו רבי משה נתן נטע לעמבערגער שניהל את הקהילה בשנות השואה ולאחריה, ושהה עמם בגטו סגד, במחנה ברגן-בלזן ובמחנה טרזיינשטט, שם השתחרר. אחרי השואה הקים את הקהילה מחדש וייסד תלמוד התורה וישיבה, עד תחילת תקופת הקומוניזם אז עלו רוב חברי הקהילה לארץ ישראל או היגרו לארצות הברית.
הרב משה נתן נטע לעמבערגער עלה ארצה, וייסד את ישיבת נחלת משה מאקאווא בכפר אתא, בה כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו. את מקומו ירש בנו רבי שמעון לעמבעגער, גאב"ד מאקאווא, מחותנו היחיד של האדמו"ר מבעלזא.
לקהילה האורתודוקסית של מאקאווא יש כיום בתי מדרש בקריית אתא, בבני ברק, באשדוד, באלעד ובבורו פארק.
עם נפילת חומות הגוש המזרחי הקימו חסידי מאקאווא ועד עולמי כדי לשקם את בית הכנסת הגדול של הקהילה במאקו ואת שלושת בתי-הקברות היהודיים בעיר. בראש הוועד עומד הרב דוד מרגלי מבני-ברק. בשנת תשמ"ח נפתח בית-המדרש מחדש. המקום מושך מבקרים וכמעט בכל שבת מתקיימות בו תפילות. האדמו"ר מבקר בו כמה פעמים בשנה, במיוחד ביום ההילולא של בעל 'אהל משה'.
בקהילה הניאלוגית כיהן חנוך פישר (1864–1896). פישר שילב גרמנית ומאוחר יותר גם הונגרית בדרשותיו.
יהודי מאקו, בדומה לקהילות אחרות היו בעלי מגוון השקפות עולם. היו בהם דתיים רגילים, נאלוגים, חסידים, משכילים, ציונים, קומוניסטים, הבונדיסטים ושאר זרמים. יהודי מאקו, המעטים ששרדו את השואה ושבו אל בתיהם, נפגעו בפרעות אנטישמיות בשנת 1946.
במאקו התקיים בית ספר יהודי (שבה כיהן כמורה מרקוס שטיינהארדט כ-40 שנה) שהוקם בשנת 1851, חברה קדישא שנוסדה בשנת 1747, ארגון נשים יהודיות, קרן מלגות המסייעת לסטודנטים יהודים, וכן בית חולים לנשים יהודיות.
היו בעיר שלושה בתי קברות יהודיים, ויש עדות לבית קברות עתיק נוסף שמשמש כיום כגן ציבורי. הראשון הוא ברחוב קאשיט, שם נמצא קבר הקדוש ממאקאווא רבי דוד שנהרג על קידוש השם בשנת תקל"א; השני ברחוב הארשפא שם נטמן הרב ראבינשטיין מתלמידי החוזה מלובלין, ורבני העיר; והשלישי הוא מחוץ לעיר, לשם הועבר בגלל שיטפון נהר מורש. הוא נחלק לשני חלקים, אורתודוקסי ונאולוגי. נמצא שם קבר של רב העיר הרב שלמה זלמן אולמן והאוהל על ציון רבי משה פארהאנד ובני משפחתו; רבי אברהם ברוך בעלז; מייסד הקהילה האורתודוקסי רבי יוסף וועבער ותלמידי חכמים נוספים.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'וזף פוליצר (1847 – 1911) היה עיתונאי, עורך ומוציא לאור, יהודי-הונגרי-אמריקאי וכן פוליטיקאי וחבר בית הנבחרים אמריקאי.
- אנטל פליישר (1889 – 1945) היה מנצח, מורה, מלחין, מורה למוזיקה יהודי-הונגרי.
- אמיל מקאי במקור פישר (1870 – 1901) היה משורר, מחזאי יהודי-הונגרי, עיתונאי, מתרגם.
- משה אליהו גונדה (1910 – תל אביב 1985) היה היסטוריון, סופר ואיש חינוך הונגרי-ישראלי.
- ג'רג' קצ'קמטי (1901 – אושוויץ, יולי 1944) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי.
- פטר אדלר (1910 – 1983) היה רופא שיניים הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור לרפואה (1957).
- הרב יעקב שטיינהרדט (1818 – 1885) היה רב הונגרי.
- אמיל סלאי (במקור שוורץ 1874 – מחנה הריכוז אושוויץ, יוני 1944) היה עורך דין יהודי-הונגרי, סופר, מתרגם ספרותי. אביו של שאנדור סלאי (1912–1983).
- פאל ברדוש (1936 – 2017) היה סופר יהודי-הונגרי, מרצה בכיר באוניברסיטה (1959–1972), עובד בכיר של רדיו ההונגרי, הדרמטורג של תיאטרון הרדיו.
- ינה הורביץ (1877 – 1949) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, פוליטיקאי, קומיסר עם במועצת השלטון המהפכנית, למעשה ממשלת הונגריה (הו') ברפובליקה הסובייטית ההונגרית.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הכנסייה היוונית-קתולית במאקו (1778) -
תיאטרון העיר מאקו (1998) -
סמל העיר מאקו על קיר העירייה -
עיריית מאקו -
בית הכנסת האורתודוקסי המשוחזר -
מוזאון יוזף אטילה -
מצבתה של מרת רבקה מרקוביץ' בבית הקברות היהודי של מאקו
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנקס הקהילות הונגריה, יוסף שוויצר, עמוד 350–352
- מאקו (מאקווא), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 212–214. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מאקו (בהונגרית)- מקו (Makó), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "מאקו (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית)
מקובה (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
