מאנא ניסתאני
 | |
| לידה |
29 במאי 1973 (בן 51) טהארן, אירן |
|---|---|
| לאום | איראני |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טהראן  |
| תקופת הפעילות | מ-1989 |
| תחום יצירה | ציור קריקטורות, כתיבה |
| זרם באמנות | אמנות מחאה |
| הושפע על ידי | פרנץ קפקא |
| יצירות ידועות | גלגול איראני, ההרפתקאות של מר קה, כאבוס, ח׳אנה-י אשבאח, פאזל עאשקאנה-י אגא-י קה, הוגופסי |
  | |
מאנא ניסתאני (בפרסית: مانا نیستانی; נולד ב-29 במאי 1973). הוא קומיקסאי, מאייר וסופר איראני. יצירותיו הופיעו במגזינים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים ברחבי העולם. הוא נודע במיוחד בשל עבודתו עבור עיתונים מתנגדי משטר באיראן ובאתרים בשפה הפרסית. ניסתאני מתגורר בצרפת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסתאני נולד וגדל בטהראן. אביו מנוצ'הר ניסתאני היה משורר ידוע מכרמאן ואמו אזארדח'ת ניסתאני הייתה מורה בבית ספר תיכון בטהראן. אחיו הבכור, תוכא ניסתאני הוא קריקטוריסט.[1] ניסתאני בעל תואר שני בארכיטקטורה מאוניברסיטת טהראן.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסתאני החל את הקריירה המקצועית שלו בשנת 1989 כשהחל לצייר קריקטורות עיתונאיות עבור העיתון השבועי האיראני "זן". כמו כן, צייר מספר רב של קריקטורות עבור מספר עיתונים ומגזינים מתנגדי משטר כדוגמת עצר אזאדגאן (عصر آزادگان), צבח-י אמרוז (صبح امروز), אזאד, נשאט (نشاط) ועוד.[3] בנוסף לעבודה בתחום הפוליטי אייר עבור מגזינים לילדים.[4] עבודותיו מתפרסמות בקביעות באתר החדשות של גולי איראן "רדיו זאמאנה" ובמכון הלמידה הווירטואלי עבור החברה האזרחית האיראנית "תאואנא".[2]
תקופת הכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 במאי 2006 פרסם ניסתאני קריקטורה במגזין הממשלתי האיראני "איראן-י ג'מעה". הקריקטורה תיארה מספר דרכים על מנת להתמודד עם מקקים באמצעות איורים של שיחה בין ילד למקק. בדרך הראשונה, לא הבין המקק את שפתו של הילד ולכן ניסה הילד לדבר איתו ב"שפת מקקים", אולם גם אז לא הבין אותו המקק וענה לו באזרית. רבים מאנשי הקהילה האזרית באיראן ראו בקריקטורה הזו עלבון וחוסר כבוד כלפיהם וטענו שהם מושווים בקריקטורה למקקים.[5] בעקבות מחאות הקהילה נעצרו ניסתאני ועורך העיתון והעיתון נסגר באופן זמני. בעת שחרור זמני מהמעצר נמלט ניסתאני עם משפחתו לצרפת, שם הוא מתגורר עד היום.[6]
הספר ״גלגול איראני״[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שנים לאחר שנמלט מאיראן, פרסם ניסתאני ספר בשם "גלגול איראני", שם הספר הוא השראה מספרו של פרנץ קפקא "הגלגול". בספר מתאר ניסתאני את החקירות המייסרות שעבר בעקבות המאורע, שהותו בבידוד, ההמתנה הארוכה לערבות והבריחה מאיראן בתקווה למצוא מקלט פוליטי באירופה ובצפון אמריקה. ניסתאני מתאר בספר את הייאוש לאחר שמספר שגרירויות דחו את בקשת המקלט שלו, החלטתו להיעזר במבריחים במלזיה על מנת לקבל זהות בדויה ולבסוף, את המעצר שלו בגבול סין לאחר שנכשלה תוכניתו.[7]
עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הקריקטורות שפרסם ניסתאני, עוסקות בפוליטיקה ובשילוב סאטירי בין סמלי חופש ושלום לאלימות, מיליטריזם ודיקטטורה על מנת למתוח ביקורת על המשטר באיראן. אחת הדוגמאות היא, קריקטורה המתארת חייל מחייך המאכיל יונה לבנה בזמן שהיונה נדקרת על ידי כידון. הפרדוקס בין כאב היונה לחיוכו של החייל נועד להמחיש את האטימות, הניתוק והאלימות של המשטר הקיימים באיראן.[3]
פרסומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך שנות פעילותו פרסם ניסתאני קריקטורות במגזינים שונים, ספרי קומיקס, רומנים גרפיים ואף אוטוביוגרפיה בתצורת רומן גרפי. רוב יצירותיו נאסרו לפרסום באיראן בשל התנגדותו למשטר. בין ספריו העיקריים ניתן למצוא:
- ההרפתקאות של מר קה – סדרה של ארבעה ספרי קומיקס בפרסית. יצאה לאור בקליפורניה בשנת 2014.
- כאבוס (בעברית: סיוט) – פורסם באיראן בשנת 2000.
- ח'אנה-י אשבאח (בעברית: בית הרוחות) – פורסם באיראן לראשונה בשנת 2001 ופורסם בשנית בארצות הברית בשנת 2014 לאחר שצונזר באיראן.[8]
- פאזל עאשקאנה-י אגא-י קה (בעברית: אהבת הפאזל של מר קה) – פורסם באיראן לראשונה בשנת 2004 ופורסם בשנית בארצות הברית בשנת 2014 לאחר שצונזר באיראן.[9]
- הוגופסי – פורסם בארצות הברית בשנת 2013.
- גלגול איראני – רומן גרפי אוטוביוגרפי על הפרשה שגרמה לו להימלט מאיראן. פורסם צרפתית בשנת 2014 וותורגם אחר כך לגרמנית, ספרדית ואנגלית.[7]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקום רביעי בתחרות "שמיים כחולים" בטהראן (1997)
- מקום שני בתחרות "שמיים כחולים" בטהראן (1998)
- פרס שני בתחרות הקריקטורות "הדיור" של משרד השיכון האיראני (1999)
- מקום שני בתחרות "קומיקס גרעיני" של מגזין גולגה (1999)
- תעודת כבוד מתחרות הקריקטורה הבינלאומית הדו-שנתית הרביעית באיראן (1999)
- תעודת כבוד מתחרות קריקטורות הכדורגל הבינלאומית באיראן (1999)
- פרס ראשון בקטגוריית הקריקטורה בפסטיבל התקשורת באיראן (1999)[2]
- פרס לאומץ בקריקטורה עיתונאית מאת רשת זכויות הקריקטוריסטים הבינלאומית (2010)[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Malu Halasa, TMR Conversations: Mana Neyestani, Graphic Novelist, The Markaz Review, 2023-05-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 Biography of Mana Neyestani, International Cartoon Center or IRANCARTOON International Features
- ^ 1 2 Babak Rahimi, Satirical cultures of media publics in Iran, International Communication Gazette 77, 2015-04, עמ' 267–281 doi: 10.1177/1748048514568761
- ^ Channeling Kafka in An Iranian Metamorphosis: Mana Neyestani’s Political Nightmare, Paste Magazine (באנגלית אמריקאית)
- ^ Mahmud Farjami, Political Satire as an Index of Press Freedom: A Review of Political Satire in the Iranian Press during the 2000s, Iranian Studies 47, 2014, עמ' 217–239
- ^ Iran: Continuing crackdown against peaceful critics, www.amnesty.org.uk (באנגלית)
- ^ 1 2 Amir Khadem, Framed Memories: The Politics of Recollection in Mana Neyestani’s An Iranian Metamorphosis, Iranian Studies 51, 2018-05, עמ' 479–497 doi: 10.1080/00210862.2017.1338400
- ^ Mana neyestani, Khaneh Ashbah, CreateSpace Independent Publishing Platform, 2014, ISBN 978-1503181939
- ^ Mana Neyestani, Puzzle Asheghaneh Agha-ie Ka, CreateSpace Independent Publishing Platform, 2014
- ^ Steve Duin | For The Oregonian/OregonLive, Mana Neyestani honored for courage in cartooning, oregonlive, 2010-06-19 (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מאנא ניסתאני".