מאיר סטולביץ
 | |
| לידה |
1870 ח' בכסלו תר"ל איישישוק, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
1949 (בגיל 79 בערך) ל' בשבט תש"ט ירושלים |
| תקופת הפעילות |
?–1949 |
  | |
הרב מאיר סטולביץ (בכתיב יידי: סטאלעוויץ; ח' בכסלו תר"ל, 1870 – ל' בשבט תש"ט, 1 במרץ 1949) היה רבה האחרון של חסלביץ שבבלארוס, ולאחר עלותו לארץ ישראל כיהן כרבה של שכונת זיכרון משה בירושלים.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באיישישוק לר' אברהם סטולביץ. למד בווילנה ולאחר נישואיו היה תלמיד הרב אלכסנדר משה לפידות בעיר ראסיין, אצלו למד תשע שנים. נישא לרחל לאה בת שמואל ויינר מראסיין (נפטרה בערך בשנת תרע"ב) ולהם בן אחד. בתחילת דרכו ברבנות כיהן כרבה של גירטיגלה, בתפקיד זה החזיק כ-15 שנה. באותן שנים חיבר את החלק הראשון של ספרו "מבית מאיר". בהמשך נתמנה לרב בקפצווא שבפלך סובאלק, אולם כעבור כחצי שנה, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא ברח מעירו, נדד באוקראינה וכיהן בה ברבנות. לאחר מלחמת העולם מונה לרב בעיר שביז שבמחוז ויטבסק. לאחר כשש שנים החל לשמש ברבנות העיר חסלביץ והיה רבה האחרון של העיר.[1]
בקיץ שנת תרפ"ט נישא בשנית לחיה גיטל, בתו של הרב יצחק יוספזון מהעיר איווה שבפלך וילנה. השלטונות הרוסים הערימו קשיים וצרות על מורי הוראה בארצו והחל משנת תר"ץ פתח במאמצים לעלות ארצה.[2] בשנת תרצ"ב (1932) עלה לארץ ישראל עם אשתו בסיועו של הראי"ה קוק,[3] והיה לידידו של האחרון.[4] בשנת תרצ"ד התמנה לרבה של שכונת זיכרון משה בירושלים,[5] וכעבור מספר שנים נתמנה ליו"ר אגודת הרבנים ומורי הוראה בעיר. כן מסר שיעורים בישיבת עץ חיים[6] והיה מחברי המועצה הדתית בעיר.[7] היה מראשי "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות". בשנת תרצ"ח הוציא לאור בירושלים את החלק השני של ספרו "מבית מאיר".[8]
חיבר את סדרת ספרי השו"ת "מבית מאיר" הכוללת שלושה כרכים.
נפטר ביום ל' בשבט תש"ט, 1 במרץ 1949.[9]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגרות לראי"ה, ירושלים תש"ן, סי' רנט, עמ' שעה-שעז - באיגרת מפרט הרב סטולביץ קורות חייו, תוך בקשה מהראי"ה קוק לסייע לו לעלות ארצה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'סטולביץ, ר' מאיר', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 73 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1271).
- הרב כתריאל פישל טכורש, "שאלות ותשובות", הצופה, 17 במרץ 1939, עמ' 8
- אבדות - הרב מאיר סטלביץ, תבונה, 5709, מס' 9, עמ' לד-לה, באתר היברובוקס
כתביו:
- מבית מאיר - ג' חלקים, חלקים אלו נדפסו בוורשה, תרס"ט; ירושלים, תרצ"ז; ירושלים, תש"א, באתר היברובוקס
- הרב מאיר סטלביץ, בעניין שמיטת כספים בשביעית, הפרדס, מאי 1945, עמ' 30-31, באתר היברובוקס
- הרב מאיר סטלביץ, ברור בדין הפטרות אחרי מות וקדושים במחוברים ונפרדים, תבונה, 5703, מס' 3, עמ' קיז-קיט, באתר היברובוקס
- הרב מאיר סטלביץ, מכתב בספר "ואשיבה שופטיך", תל אביב, התרצ"ה, עמ' נג-נו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב י. ז. דיסקין, 'קהילת חאסלאוויץ' ורבניה', בתוך: העבר - רבעון לדברי ימי היהודים והיהדות ברוסיה, כרך ט, תל אביב אלול תשכ"ט, עמ' 148.
- ^ ראו: הרב מאיר יוסף כץ, שאר יוסף, כרך ה, תל אביב תשי"ח, עמ' ח
- ^ רב גדול בעיר, דואר היום, 1 בספטמבר 1932, עמ' 4
- ^ ראו: הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, תל אביב תש"מ, עמ' תקפח.
- ^ שערי ציון [יד, ז-ט], ניסן-סיון תרצ"ד, עמ' מב-מג.
- ^ רמה פינקל, האבא מסלבודקה, ירושלים חש"ד, עמ' 585.
- ^ בוועד הקהלה, הצופה, 1 במאי 1938, עמ' 3; המועצה הדתית בהרכבה החדש, הארץ, 3 בינואר 1939, עמ' 3.
- ^ ק. ו., באהלה של תורה, העולם, 17 בפברואר 1938, עמ' 21
- ^ הרב מאיר סטולביץ, הבוקר, 2 במרץ 1949, עמ' 3; הרב ר' מאיר סטלביץ ז"ל, חרות, 2 במרץ 1949
